אור הישר (נשים ב) נז

ערפה כו' וח"א ערפה שמה ולמה נקרא שמה הרפה כו'. ע' בת' מהרש"ם ח"א סי' קכ"ט

דף מ"ג ע"א במשנה ר' יהודא אומר אף הבונה בית על מכונו לא היה חוזר, ע' בפה"מ להרמב"ם ובמל"מ פ"ז ה"ח מה' מלכים ובת' עין יצחק חא"ח סי' ח'

שם אלו שאין זזין ממקומן בנה בית וחנכו כו' שנאמר נקי יהיה לביתו שנה אחת כו', ע' בת' הרדב"ז ח"א סי' רל"ח ובמעין החכמה דף קל"ב ע"א ובס' יראים סי' ק"צ

רש"י ד"ה חמשה אילני מאכל דבהכי הוי כרם שתים כנגד שתים ואחת יוצאה זנב ע"כ, וכן פירש"י בב"ב י"ד ע"א ע"ש, אולם נפלאתי דבשלמא הכא כדאיירי בדין דלחזור מעורכי המלחמה שפיר פירש"י להודיענו דגם לענין זה דינו הוא דוקא אם נטוע בדרך זה כדתנן בכלאים פ"ד מ"ו ע"ש, משא"כ בב"ב שם דאיירי בסתם כרם דדינו בשתים כנגד שתים ואחת יוצאה זנב, ל"ל התם לכתוב דבכך קרוי כרם לחזור עליו מעורכי המלחמה ע"ש, הלא זהו רק מציאות רחוקה, וטפי הי"ל לכתוב דבכך קרוי כרם להרחיק ממנו זרעים ארבע אמות לכל רוח, ולאפוקי אם נטען שתים כנגד שתים ואחת באמצע. אז דינו כגפן יחידית ואינו מרחיק מהן אלא ששה טפחים לכל רוח, וזהו ענין הנוגע בכל זמן וצ"ע

ע"ב ראב"י אומר כרם כמשמעו לא חילל ולא חיללו פרט למבריך ומרכיב כו'. ע' בת' הרשב"א ח"ד סי' דצ"ב

שם והא אנן תנן אחד הנוטע ואחד המבריך ואחד המרכיב אר"ז אר"ח ל"ק כאן בהרכבת איסור כאן בהרכבת היתר, ע' טו"א למגילה י"ג ע"ב ד"ה ועל הכלאים וע"ע בת' הריב"ש סי' רפ"ג

שם ילדה שסיבכה בזקנה בטלה ילדה בזקנה ואין בה דין ערלה, ע' בת' הרשב"א ח"ד סי' רצ"א ובנועם ירושלמי ערלה פ"א וע"ע בתוס' נדרים נ"ז ע"ב ד"ה ילדה

שם אר"פ זאת אומרת כרם של שני שותפין אין חוזרין עליו מעורכי המלחמה כו', ע' בת' דבר אברהם סי' ח' ובס' בית זבול סי' ל"ג

שם חורגתא הגדילה בין האחין אסורה לינשא לאחין דמתחזייא כי אחתייהו ולא היא קלא אית ליה למילתא, ע' אור זרוע ח"א סי' תקצ"ה ובת' מהר"ח או"ז סי' קפ"ב

רש"י ד"ה כאן בהרכבת איסור ברייתא בהרכבת איסור כו', ע' כ"מ ולח"מ פ"ז ה"ו מה' מלכים

רש"י ד"ה קלא אית ליה. עמש"כ הגרע"א בגליון הש"ס ובתשובותיו סי' קע"ו ובמנחת חינוך מצוה תקכ"ו וע"ע בח"ס חי"ד סי' רפ"ה

דף מ"ד ע"א ת"ר אשר ארס אחד המארס את הבתולה ואחד המארס את האלמנה ואחד שומרת יבם ואפילו חמשה אחין ומת אחד מהן במלחמה כולן חוזרין. והנה בלשון זה הובאה ברייתא זו ג"כ לעיל מ"ג ע"ב, אולם הרמב"ם בפ"ז ה"ז מה' מלכים השמיט תיבת מלחמה רק ז"ל וכן אם נפלה לו יבמה אפילו חמשה אחים ומת אחד מהן כולן חוזרין ע"ש והשתא אם באמת זיקת האחים פוטרתן מדוע הוזכר בברייתא מיתתו במלחמה, ובמשנתנו דקתני אפילו שומרת יבם ואפילו שמע שמת אחיו במלחמה חוזר ובא לו, חתם אפשר לפרש דברישא אשמעינן דשומרת יבם פוטרתו לכתחילה, והדר תני דאפילו כבר הוחזק במלחמה ושמע שמת אחיו במלחמה הותר לו ג"כ ע"פ שמיעה זו לשוב לביתו, וע"ש בכ"מ ובעונג יו"ט סי' צ"ט וצ"ע כעת

שם ולא לקחה פרט לאלמנה לכהן גדול כו' לימא דלא כריה"ג כו' אפילו תימא ריה"ג כדרבה דאמר לעולם אינו חייב עד שיבעול כו', ע' בת' עין יצחק חאה"ע סי' ס"ז וע"ע ח"ס אה"ע ח"א סי' ק"ג ובשעה"מ פ"ז מה' מעילה ובת' מהרש"ם ח"ב סי' רמ"ב

ע"ב סח בין תפילה לתפילה עבירה היא וחוזר עליה מעורכי המלחמה, הנה מזה ידעינן דגם עבירה דרבנן מעכבת מלהגן עליו בשעת מלחמה, ובנוגע לעבירה בשוגג ע' בפתח השער לת' עין יצחק ח"א וע"ע בפרדס הגדול לרש"י סי' ל"ח ובאו"ז ה"ת סי' תקס"ב

במשנה נמצא סמוך לספר או לעיר שרובה נכרים או לעיר שאין בה ב"ד לא היו עורפין אין מודדין אלא לעיר שיש בה ב"ד, ע' מה שהאריך בזה בת' דבר אברהם סי' ד'

דף מ"ה ע"א ויצאו הן ולא שלוחיהן ומדדו שאפילו נמצא בעליל לעיר היו מודדין שמצוה לעסוק במדידה, הנה בתוס' ערכין ד"ב ע"א ד"ה קרבנו ולא קרבן חבירו הי"ל הגרסא ומדדו ולא שלוחם וכן מועתק במל"מ פ"ג ה"ט מה' עבדים וע"ש רפ"ט מה' רוצח ובמש"כ בחידושי לערכין שם

שם דתניא ושכחת עומר בשדה פרט לטמון דברי ר"י וחכ"א בשדה לרבות את הטמון, ופירש"י לר' יהודא משמע בשדה על פני השדה ולרבנן משמע בתוך השדה ע"כ, ולכאורה יל"ד דבב"ק ד"ס ע"א איפכא שמעינן להו בדרשתם דקרא כי תצא אש, דהתם נמי כתיב או השדה ובכ"ז מחייב ר' יהודא התם אנזקי טמון באש ורבנן פטרי, וביותר תקשה לר' יהודא דמה הכא דכתיב בשדה דהיה מקום לפרש בתוך השדה ולרבות טמון כרבנן, ואפ"ה מפרש ר"י על פני השדה ולאפוקי טמון, מכש"כ התם דכתיב השדה בודאי הו"ל למידרש ע"פ השדה בגלוי דוקא ולאפוקי טמון, ואפ"ה מחייב ר"י התם על נזקי טמון.