אור הישר (נשים ב) נה

שם, ואם אך נאחז כמש"כ התוס' דנשואיהן היה ע"פ הדיבור אז סרה בזה נמי קושית התוס' ביבמות ק"ט ע"ב ד"ה רעה איך קבל יהושע את רחב לגיירה ע"ש הרי כיון שנשאה ע"פ הדיבור בע"כ גיירה

דף ל"ו ע"א מאי והחציו א"ר כהנא כדרך שחלוקין כאן כך חלוקין באבני אפוד כו', ע' מה שהאריך בזה אא"ז בת' כנסת יחזקאל סי' א'

ע"ב אישתבע לי דלא מגלית אישתבע לו כו' זיל איתשל אשבועתך, ע' בת' עין יצחק חי"ד סי' כ"ד וע"ע מה שהאריך בזה בת' הריב"ש בסימנים קפ"ו ר"פ ש"ע

שם ואע"ג דלא ניחא ליה א"ל עלה וקבור את אביך כאשר השביעך, הנה לפ"מ דחזינן מהכא דפרעה רצה שיעקב אבינו יהיה קבור במצרים דוקא. וכן מורה הכתוב וידבר יוסף אל בית פרעה לאמר אם נא מצאתי חן בעיניכם דברו נא באזני פרעה לאמר אבי השביעני וגו' הלא דהיה צריך לזה השתדלות מרובה, ומעתה ניחא כפל הלשון בפסוק דאחרי שאמר אל נא תקברני במצרים חזר ואמר ונשאתני ממצרים, אולם לפי הנ"ל מובן דגם בשעת השבועה יתיבו תרווייהו יעקב ויוסף בהאי פחדא מה תועיל השבועה אולי לא יניח פרעה להסיע עצמות יעקב ממצרים, לכן אמר לו מקודם אל נא תקברני במצרים אם אפשר, אבל אם יהיה עיכוב בזה מצד פרעה ואהיה מוכרח להקבר במצרים, אז תחול שבועתי על זמן האפשרות שכאשר תמצא שעת הכושר אז ונשאתני ממצרים

, דף ל"ז ע"א לפיכך זכה בנימן הצדיק ונעשה אושפיזכן לגבורה שנאמר ובין כתיפיו שכן, ע' ב"ר פ' צ"ג סי' ו' ושם פ' צ"ט סי' א'

תוד"ה מאי על. ופלוגתא דר"י ור"ל דפליגי בפ' התודה כו' לא שייכא הכא, ע' פסחים ס"ג ע"ב תוד"ה לא אמרינן ובמש"כ בחידושי למנחות מ"ז ע"א

ע"ב במשנה ברכת כהנים כיצד במדינה אומר אותה ג' ברכות ובמקדש ברכה אחת, ופירש"י לפי שאין עונין אמן במקדש ע"כ, והנה בזה תתפרש בפשיטות מש"כ רש"י בפ' שמיני בפסוק וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם וז"ל ברכת כהנים יברכך יאר ישא עכ"ל, ונלאו שם המפרשים להבין כיון שכתב ברכת כהנים פשיטא דהוא יברכך יאר ישא ע"ש מה שתירצו. אכן לפי המבואר במשנתינו ברור דזה השמיענו רש"י, ראשונה דלא היתה אז סתם בררכה רק ברכת כהנים, ועוד דיברכך יאר ישא אמרן ביחד, משום דאין עונין אמן במקדש כנלע"ד

דף ל"ח ע"א במשנה במדינה כהנים נושאים את ידיהן כנגד כתפיהן ובמקדש על גבי ראשיהן חוץ מכהן גדול שאינו מגביה את ידיו למעלה מן הציץ והנה ביראים סי' ט"ז הקשה הלא בראשי שאר הכהנים היו ג"כ תפילין ואמאי לא חיישי להגבהת ידיהם למעלה מן התפילין ומזה הוכיח דציץ חמור מתפילין ע"ש, וע' במה שהארכתי בזה בחידושי לתמיד ל"ג ע"ב

שם כה תברכו בעמידה כו'. ע' נובי"ק חא"ח סי' ה' ובשבות יעקב ח"ב חא"ח סי' א' ובפנים מאירות ח"ב סי' קפ"ו

שם ומשרת גופיה מנלן דכתיב לעמוד לשרת. הנה פסוק זה הוא בפ' שפטים י"ח ה' ויל"ד אמאי דלג על הפסוק המוקדם שם י"ז י"ב, דכתיב אל הכהן העומד לשרת ודריש בספרי שם מגיד הכתוב שאין שירות כשר אלא מעומד הא אם ישב ועבד עבודתו פסולה ע"ש וצע"ק

שם תניא אידך כה תברכו פנים כנגד פנים כו', ע' בס' דבר אברהם סי' ל"א

שם נקטינן לשנים קורא כהנים ולאחד אינו קורא כהן שנאמר אמור להם לשנים ע' טו"א מגילה כ"ג ע"ב וע"ע באור זרוע ח"ב סי' תי"א

ע"ב כל כהו שאינו עולה לדוכן עובר בשלשה עשה כה תברכו אמור להם ושמו את שמי כו', ע' שאילתות פ' בהעלותך סי' קכ"ה ובהע"ש שם אות ט' וע"ע באור זרוע ח"ב סי' תי"א

שם ביהכ"נ שכולו כהנים כולן עולין לדוכן למי מברכין אר"ז לאחיהם שבשדות כו', ע' בת' עונג יו"ט סי' ט"ו

שם אריכי באפי גוצי לא מפסקי תיבה לא מפסקי מחיצה מאי ת"ש דאריב"ל אפילו מחיצה של ברזל אינה מפסקת בין ישראל לאביהם שבשמים, ע' בת' הרשב"א סי' צ"ו

דף ל"ט ע"א מאי מברך אר"ז א"ר חסדא אשר קדשנו בקדושתו של אהרן כו' ע' טו"א מגילה כ"ז ע"ב ד"ה מימי לא עשיתי קפנדריא

תוד"ה כל כהן. ושיעור תכיפה איכא למשמע מתכיפת סמיכה כו', ע' מג"א סי' קס"ו סק"ג ובת' עונג יו"ט סי' י"ח

ע"ב אין הקורא רשאי לקרות כהנים עד שיכלה אמן מפי הצבור, ע' בת' הרמב"ם דפוס ירושלים סי' מ"ם

שם ואין הכהנים רשאין להתחיל בברכה אחרת עד שיכלה אמן מפי הצבור, ע' העמק שאלה לשאילתות פ' בהעלותך סי' קכ"ה אות יוד

שם המפטיר בנביא צריך שיקרא בתורה תחילה ע' נוב"י מ"ת חא"ח סי' ק"י

רש"י ד"ה לעקור רגליהם. יש ללמוד מכאן סדר נשיאת כפים כך הוא עוקר רגליו בעבודה