אור הישר (נשים ב) נד

ובטלו דבריו מפני השנים כו'. ע' חזקה רבה חאה"ע סי' רפ"ו

תוד"ה הא חד בסה"ד. דבעדי טומאה לא אמרינן עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה כו', ע' בת' עין יצחק אה"ע ח"א סי' ע"ט ובת' מהרש"ם ח"ב סי' רי"ד

דף ל"ב ע"א במשנה אלו נאמרין בכל לשון פרשת סוטה כו', ע' בת' הרמב"ם דפוס ירושלים סי' ש"מ

שם ואלו נאמרין בלשון הקדש מקרא ביכורים וחליצה כו'. ע' תוס' ברכות י"ג ע"א ד"ה בלשון הקדש ובמגילה י"ז ע"ב ד"ה כל התורה ובראב"ן סי' מ"ב

שם וכתבו עליו את כל דברי תורה בשבעים לשון שנאמר באר היטב כו', ע' ברמב"ן לסה"מ שרש שלישי ובת' באר יצחק חי"ד סי' כ"א

תוד"ה קריאת שמע. ונראה דהני נאמרין בכל לשון אפילו אינו שומע כו', ע' בת' דבר אברהם סי' ל"ד ובחזקה רבה חא"ח סי' כ"ח

ע"ב מפני מה תקנו תפילה בלחש שלא לבייש את עוברי עבירה שהרי לא חלק הכתוב מקום בין חטאת לעולה. ע' פרדס הגדול לרש"י סי' נ"ז ובת' פנים מאירות ח"ב סי' קע"ח

רש"י ד"ה מפני מה תקנו שיהא אדם אומר תפילתו בלחש כדאשכחנא בחנה וקולה לא ישמע כו', ע' העמק שאלה לשאילתות פ' ואתחנן סי' קמ"ג אות וי"ו

תוד"ה ורבי. ותו אמרינן התם אמר שמואל ספק קרא ק"ש ספק לא קרא אינו חוזר וקורא כו' מ"ט ק"ש מדרבנן. ע' שאגת אריה סי' א'

תוד"ה ורבנן. תימה מאי דוחקיה למימר הכי הוה מצי למימר ורבנן תרתי שמעינן מיניה כו', ע' טו"א מגילה י"ז ע"ב

דף ל"ג ע"א לימא קסברי רבנן כל התורה כולה בלה"ק נאמרה דאס"ד בכל לשון שמע דכתב רחמנא ל"ל כו', ע' בת' דבר אברהם סי' ל"ד

שם אל ישאל אדם צרכיו בלשון ארמית כו' ע' תוס' שבת י"ב ע"ב דיה שאין ובטו"א מגילה י"ז ע"ב ד"ה קראה תרגום

שם כל השואל צרכיו בלשון ארמי אין מלאכי השרת נזקקין לו כו' ל"ק הא ביחיד הא בצבור ופירש"י יחיד צריך שיסייעוהו מלאכי השרת כו', ולכאורה הלא מנשה יחיד היה ואפ"ה קבל השי"ת תפלתו בעצמו כדאמרינן בסנהדרין ק"ג ע"א די"ל שאני מנשה דהמלאכים היו מקטרגין כמבואר במד"ר ואתחנן פרשה ב' סי' כ' שהיו המלאכים סותמין חלונות של רקיע כדי שלא יקובל תפלתו ובשביל שהקב"ה היה חפץ לקבל תפלתו לכן חתר חתירה מתחת כסא הכבוד כדי לקבל תשובתו משא"כ סתם יחיד שמתפלל ואין להמלאכים ענין לעמוד כנגדו. אצלו יוכלו ג"כ לסייעו שתקובל תפלתו, וע' בתמים דעים להראב"ד סי' קפ"ד ובהשמטות לת' ח"ס חח"מ סי' קצ"ג וע"ע באור זרוע ח"ב סי' נון

שם ואב"א גבריאל הוה דאמר מר בא גבריאל ולימדו שבעים לשון. עמש"כ הגאון בעל או"ת בספרו חסדי יהונתן בחידושיו לסנהדרין י"ט ע"א

שם ברהמ"ז דכתיב ואכלת ושבעת וברכת את ה"א בכל לשון שאתה מברך, ע' שאגת אריה סי' ז' וסי' י"ג

ע"ב ת"ר כיצד עברו ישראל את הירדן בכל יום ארון נוסע אחר שני דגלים כו' ע' ראב"ן סי' צ"ד אות ח'

שם בכל יום ויום לוים נושאין את הארון והיום נשאוהו כהנים כו', ע' ברמב"ן לסה"מ שרש שלישי

דף ל"ד ע"א תוד"ה עודם בירדן. יצתה ב"ק ואמרה אין לכם עסק בנסתרות, ע' בת' עין יצחק אה"ע ח"א סי' א'

ע"ב אילים ממואב כבשים מחברון כו', וכ"ה הגרסא גם במנחות פ"ז ע"א ובילקוט ישעיה רמז ש"ב, אבל בתוספתא דמנחות פ"ט הגרסא כבשים ממדבר, וע' תמורה י"ד ע"ב

דף ל"ה ע"א ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו כו', ולכאורה לשון נתינה שייך רק בדבר שיש בו ממש וניתן מיד ליד משא"כ בקול דלית ביה מששא, ומצאתי בשער התירוצים דהאי ויתנו את קולם הוא כמו לתנות לבת יפתח ע"ש

שם נשא ארון את נושאיו ועבר כו', ע' ראב"ן סי' צ"ד אות ח'

ע"ב כמאן אזלא הא דתניא ושבית שביו לרבות כנענים שבחוץ לארץ שאם חוזרין בתשובה מקבלין אותן כמאן כר"ש. ע' לח"מ פ"ו ה"א מה' מלכים ובס' דבר אברהם סי' יוד

תוד"ה לרבות. ואמרינן נמי במס' מגילה שנתגיירה ונסבה יהושע והכא משמע דכנענים שבתוכה לדברי הכל שאין מקבלין אותן ושמא ע"פ הדבור היה ע"כ, והנה במגילה י"ד סוף ע"ב הניחו התוס' בקושיא וגם הכא כתבו בלשון ושמא, ולעד"נ דתירוץ זה הוא מוכרח, דאל"ה ניהי דהותר אכן מה המריצו ליהושע לקחת אשה זונה מפורסמת שזנתה עם כל שר ונגיד משך ארבעים שנה כדאמרינן בזבחים קט"ז, אמנם אם ע"פ הדבור היה ניחא דקורא הדורות מראש ראה דמזוג זה עתידין לצאת שמונה נביאים והם כהנים כדאמרינן במגילה