אור הישר (נשים ב) לב

שיהא נזיר שתים, ע' מה שהאריך בזה בס' צבי גאון יעקב סי' ט"ו וע"ע בת' באר יצחק חי"ד סי' א'

תוד"ה ת"ש עלתה לא"י. וא"ת ודילמא שלשים יום היו מובלעים בז' שנים הראשונים כו', ע' בשירי קרבן לירושלמי דמכילתין פ"ג ה"ו

תוד"ה מי שהיו, א"נ כששותק ובאו שתי הכיתות יחד דלא הוי שתיקותיה כהודאה דלאו מודה הוא דאמר מה לי להכחישן הא שתיהן מכחישין זא"ז, ע' חזקה רבה חי"ד ס"ס קצ"ב

ע"ב במשנה מי שאמר הריני נזיר ושמע חבירו ואמר ואני ואני כולם נזירים. ע' צל"ח לברכות כ"א סוף ע"ב וע"ע בראב"ן סי' ק'

שם והוא שהתפיסו כולם בתוך כדי דיבור וכמה תכ"ד כדי שאילת שלום כו'. ע' מל"מ רפט"ו ממעה"ק ובקצוה"ח סי' רנ"ה סק"ב

רש"י ד"ה יתיב ר"ל. דבכדי שאילת תלמיד לרב דאית ביה שלש תיבות שלום עליך רבי ע"כ, וכ"כ התוס' הכא ובב"ק ע"ג ע"ב בד"ה כדי, וכן מצינו בברכות ד"ג ע"א דאליהו הנביא אמר כן לד' יוסי, ובתענית ד"כ ע"ב דאמר הכי לראב"ש וע"ש תוד"ה נזדמן, והא דר' יוסי השיבו שלום עליך רבי ומורי, הוא כשיטתיה דס"ל בב"ק שם דשאילת שלום תלמיד לרב הם ארבע תיבות, ועמש"כ בחידושי לברכות שם

תוד"ה הריני נזירה ושמע בעלה. ולכך אינו יכול להפר שאם מיפר לה א"כ יתבטל גם את שלו כו', ע' מל"מ פ"ב ה"ד מה' נזירות

דף כ"א ע"א וכמה כדי דיבור כדי שאילת שלום תלמיד לרב. ע' ב"ק ע"ג ע"ב תוד"ה כי לית ליה ובש"ך חו"מ ומפרשים סי' רנ"ה סק"ה ובמק"א הארכתי בזה, וע"ע באור זרוע לב"ב סי' קי"ב

ע"ב איבעיא להו בעל מיעקר עקר א"ד מיגז גייז כו', ע' בת' מהרש"ם ח"א סי' סמ"ך ושם ח"ב סי' קנ"ד ובאור שמח פי"ב הי"ט מה' נדרים

תוד"ה אלא ש"מ. וצ"ע דלא דמי לאחרים כיון דרשאי להפר לאשתו ותירץ הר"ר אליהו דה"פ כו', ע"ל ד"כ ע"ב בתוד"ה הריני נזירה ושמע בעלה ובמל"מ פ"ב ה"ד מנזירות

דף כ"ב ע"א תוד"ה ת"ש. וק"ק דלעיל פשיט מדהביאה חטאת ולא עולה דמיעקר קעקר ועתה מיהדר למיפשט דבעל מיגז גייז אין זה שיטת הש"ס וי"ל דההיא אוקימנא ליה כר"א הקפר והך רבנן ומייתי לזה דפלוגתא דתנאי היא כו' ע"כ, לכאורה אשכחן שיטה כזו בגיטין י"ב ע"ב גבי אם יכול הרב לאמר לעבד עשה עמי ואיני זנך, דמעיקרא פשיט אלא לאו ש"מ אינו יכול ש"מ ותיכף לזה קאמר ת"ש דא"ר יוחנן כו' ש"מ יכול, אמנם לפ"מ דתירצו התוס' הכא, דכוונת הש"ס בזה הוא להורות דפלוגתא דתנאי היא, עפ"ז מובן דרש"י הבליע כן גם התם. במש"כ וז"ל ת"ש דאיכא אמורא אחרינא דפליג עליה דרב ע"ש, והיינו דפלוגתא דאמוראי היא, אמנם גם בב"ב ד"ה ע"ב אשכחן כזאת ושם ליכא למיתלא בפלוגתא דתנאי או דאמוראי

ע"ב אבל הכא אי ס"ד בצננא קא מתפיס הא היפר לה בעלה, ע' בס' עמק יהושע סי' כ"ד

דף כ"ג ע"א ולא ידע ואשם ונשא עונו ומה מי שנתכוון לעלות בידו בשר טלה ועלה בידו בשר חזיר כגון חתיכה ספק של שומן ספק של חלב אמר קרא ונשא עונו כו', ע' בת' פנים מאירות ח"ב סי' מ"א

שם א"ל ר"ל האי רשע קרית ליה נהי דלא קא עביד מצוה מן המובחר פסח מיהא קעביד, ע' טו"א לר"ה כ"ט ע"א ובפתח השער לת' עין יצחק ח"א וע"ע באור זרוע ח"ב סי' נ"ב

תוד"ה פסח. ואור"ת דתרי ענייני אכילות גסות יש וההוא דיומא כגון שנפשו קצה באכילה מרוב שובעו והכא שאין נפשו קצה כו', וכן מחלקו התוס' ביבמות ד"מ ע"א ועמש"כ בחידושי שם באריכות, וע"ע בת' מקום שמואל קונטרס ש שער התירוצים

ע"ב אמר ר"נ בר יצחק גדולה עבירה לשמה ממצוה שלא לשמה כו', ע' דורש לציון סוף דרוש ב'

שם מנין שאין הקב"ה מקפח אפילו שכר שיחה נאה כו'. ע' שער התירוצים

תוד"ה שמתוך בסה"ד. ואתה אמרת דעבירה לשמה עדיפא ממצוה שלא לשמה דיש בה עדיפא קצת ע' בת' מקום שמואל קונטרס שער התירוצים

דף כ"ד ע"א דתניא ר' יהודא אומר אדם מביא קרבן עשיר על אשתו וכן כל קרבנותיה שהיא חייבת שכך כתב לה כל אחריות דאית לך עלי מן קדמת דנא, ע' בת' עין יצחק אה"ע ח"א סי' ע'

תוד"ה ארבעה דורות. ואילו צעירה לא הות בישראל עד רחבעם בן שלמה שבא מנעמה העמונית, ע' נובי"ק חח"מ סי' א'

ע"ב אם שלה היתה בהמתה החטאת תמות ועולה תקרב היא מנא לה מה שקנתה אשה קנה בעלה כו'. ע' בת' עין יצחק אה"ע ח"א סי' ס"ו וע"ע בתוס' סוטה כ"ג ע"א ד"ה כל הנשואות

שם אר"פ שקמצה מעיסתה אב"א דאקני לה אחר ואמר לה ע"מ שאין לבעליך רשות בהן, ע' בת' הרא"ש כלל ע"ד סי' ד'

תוד"ה שקימצה. אבל הכא מיירי שקימצה