אור הישר (נשים ב) ל

ע"ב ואמר הריני נזיר מיין אם לא עמדה ועמדה מאליה ב"ש סברי כו', ע' בת' מהרש"ם ח"ב סי' קצ"ב

דף י"א ע"א תוד"ה דהוי מתנה. וא"ת ותיפוק ליה דנזירות אי אפשר לקיים ע"י שליח כו' ע' בת' הגרע"א ס"ס מ"ח ובנובי"ת חי"ד סי' קמ"ז קמ"ח ובת' שיבת ציון סי' צ"ה ובקצוה"ח סי' קכ"ג סק"ד ובאבני מלואים סי' ל"ח סק"ב ובחוט המשולש בחלק התשובות להגרא"י סי' מ"ו ובת' צבי גאון יעקב בסוף הספר וע"ע בת' באר יצחק חי"ד סי' כ"ח ובח"ס אה"ע ח"ב סי' צ'

ע"ב ואי בעית אימא בנדרי אונסין קמיפלגי ובפלוגתא דשמואל ורב אסי כו', ע' ברמב"ם ומפרשים פ"א הי"ד מה' נזירות ובת' הרדב"ז ח"א סי' קל"ו

שם רבנן סברי כשמואל ור"ש כרב אסי, ע' בת מהר"ם ב"ר ברוך סי' תתקל"ח

שם מדקאמר ועלי לגלח ש"מ ואני על תחילת דיבורא משמע, ע' בת' פנים מאירות ח"ב ס"ס קל"ד

, דף י"ב ע"א התם הדרא לניחותא גבי קן מי הדרא ע' בת' מהר"ח או"ז סי' כ"א

שם ואע"פ שהיתה לה אחות ונתגרשה לאחר מכאן דההיא שריא דבההיא שעתא דקא"ל הוה נסיבן לגבר כו', ע' בת' שיבת ציון סי' פ"ו ובאור שמח פ"ב ה"ז מאיסורי ביאה

תוד"ה אסור. וא"ת וכו"ע יאסרו לישא נשים דשמא זאת היא שנתקדשה ע"י שליח כו' ע' בת' שיבת ציון סי' מ"ט

בא"ד וי"ל דמדאורייתא אפילו הוא שרי לישא ואזלינן בתר רובא כו', ע' רי"ט אלגזי לבכורות פיה סי' מ"ב בד"ה והנה אמרינן בירושלמי ובאבני מלואים סי' ל"א סק"ד ובת' באר יצחק חי"ד סי' ט"ז

תוד"ה מ"ט. וא"ת דהא מעשים בכל יום שהאשה אומרת לחברתה לושי לי קמח והפרישי חלה בעבורי כו', ע' נועם ירושלמי דמאי פ"ה ובעונג יו"ט סי' ק"א ובחזקה רבה חח"מ סי' ק"ח ובת' באר יצחק חא"ח סי' א'

בא"ד ואור"ת דיש בידה להביא עיסה מגולגלת ולומר עיסה זו תהא חלה על קמח לכשיהיה נילוש ודברים שבידה קיימים דאין זה דבר שלב"ל כו', ע' אור זרוע ח"א סי' רכ"א ובמל"מ פ"ט ה"ו מה' אישות ובאור שמח פ"ה ה"ט מה' תרומות

בא"ד אלא ודאי כיון דהשתא לא מצי לגרשה לא מצי משוי שליח כיון דמחוסר מעשה כו' עמש"כ הגרע"א בגליון הש"ס והרחיב קושיתו בתשובותיו ס"ס קמ"א ובח"ס אה"ע חיא סי' ד' ובקצוה"ח סי' קכ"ג סק"א ובאבני מלואים סי' ל"ה סקי"ג

ע"ב לא משוי אינש שליח אלא במילתא דמצי עביד השתא במילתא דלא מצי לה עביד השתא לא משוי, ע' דורש לציון דרוש י"ג ובנובי"ת חאה"ע סי' ע' ובת' שיבת ציון סי' נ"ד ובקצוה"ח סי' קכ"ו סקט"ז ובהעמק שאלה לשאילתות פ' חיי סי' י"ז אות ב'

שם האומר לאפוטרופוס שלו כל נדרים שתדור אשתי מכאן עד שאבא ממקום פלוני הפר לה כו', ע' נובי"ת חי"ד סי' קמ"ז ובת' שיבת ציון סי' צ"ד

דף י"ג ע"א תוד"ה והפילה אשתו והפריש קרבן פי' לנזירותו וילדה פי' מאותו' הריון עצמו ולד קיימא כו', ע' רי"ט אלגזי לבכורות פ"ח סי' סמ"ך

ע"ב מי אמרינן שלא בפניו אנפשיה קאמר א"ד הכי קא"ל רחימנא ליה כוותיך תיקו. ע' מל"מ פ"ב ה"ה מנזירות

במשנה הריני נזיר ונזיר כשיהיה לי בן התחיל מונה את שלו ואח"כ נולד לו בן משלים את שלו ואח"כ מונה את של בנו ע' בירושלמי דמכילתין פ"ב ה"ט ובמפרשים שם ובת' הרשב"א סי' תרט"ו

תוד"ה או דילמא. דלא דמיא למתניתין דבמתניתין לא נדר נזירות אלא אם יוולד אחר ע' אבל אם יולד תוך הע' שיוכל להבליע נזירות דבנו תוך הק' כו', ע' מג"א סי' תקס"ח ס"ק כ"ב

דף י"ד ע"א אמר הריני נזיר שמשון לאחר כ' יום ומעכשיו נזיר סתם מהו הכא לא אפשר לאיתשל ע"כ, וה"נ אמרינן במכות כ"ב ע"א דנזיר שמשון ליתא בשאלה כדהביאו התוס' הכא. וע' בת' מהרי"ט ח"א סי' י"ט כ' ובת' חו"י סי' ט"ו ובת' מהרשד"ם חי"ד סי' ע"ה

שם אמר כמשה בשבעה באדר מאי, ע' אור שמח פ"ד ה"ט מה' נזירות

ע"ב ניטמא בימי צרעתו ר' יוחנן אמר סותר ר"ל אמר אינו סותר כו', ע' אור שמח סוף ה' נזירות

שם ניטמא ביום גידול שער רב אמר אינו סותר אפילו לר' יוחנן דאמר סותר ה"מ היכא דקאי בנזירות אבל גידול שער מישלם נזירות הוא כו', ע' טורי אבן מגילה ד"ח ע"ב

שם א"ר חסדא הכל מודים שאם קדש שער בדם אין לו תקנה אליבא דמאן אי אליבא דר"א כו', ע' אור שמח פ"ג ה"י ופ"ח ה"ה מה' נזירות

דף ט"ו ע"א במשנה הריני נזיר לכשיהא לי בן ונזיר מאה יום נולד לו בן עד שבעים לא הפסיד כלום כו', ע' בלח"מ פ"ד