אור הישר (נשים ב) כח

דף ג' ע"א מ"ט דר"מ אמר ר"ל ציפרין סמוכין לשיער קיבל עליו כו', ע' ירושלמי דמכילתין פ"א ה"א ובשירי קרבן שם

ע"ב דתניא מנין לאומר ימין ה"ז שבועה שנאמר נשבע ה' בימינו ומנין לאומר שמאל שהיא שבועה שנאמר ובזרוע עוזו, ע' בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' תר"ו

שם ור"ש נמי הכתיב מיין ושכר יזיר ההוא מבע"ל לאסור יין מצוה כיין רשות מאי היא קידושא ואבדלתא הרי מושבע ועומד מהר סיני, ע' בתשובות הרמב"ם סי' ב' ובשאגת אריה סי' סמ"ך ובמחנה אפרים ה' נדרים סי' א' וע"ע באור זרוע ה' ערב שבת סי כ"ה

דף ד' ע"א הרי מושבע עליו מהר סיני הוא ע' בת' הרמב"ם דפוס ירושלים סי' שנ"ט ובת' הרשב"א ח"ד סי' ק"ח וסי' רצ"ה וע"ש ח"א סי' תרי"ד ובס' המכריע דפוס לובלין סי' יוד ובהעמק שאלה לשאילתות פ' ברכה ריש סי' קס"ו

שם ור"ש היינו טעמא דכתב שכר לאלופי שכר שכר למקדש דכתיב יין ושכר וגו' מה גבי נזיר יין הוא דליתסר אבל שאר משקין לא אף גבי מקדש כו', ע' בת' הרשב"א ח"א סי' שס"ג

במשנה הריני כשמשון כבן מנוח כבעל דלילה כו', ע' בת' הרדב"ז ח"א סי' מ"ב וסי' קל"ג ובת' מהרשד"ם חי"ד סי' ע"ה

תוד"ה מאי היא. מ"מ תיקשי לן הרי מושבע ועומד מהר סיני כו', ע' מש"כ בזה בתומים סי' ע"ג סק"ד ובת' באר יצחק חא"ח סי' ט'

בא"ד דנהי דקידוש היום דאורייתא על היין לאו דאורייתא כו', ע' בת' חו"י מסי' י"א עד סי' ט"ו

תוד"ה מה בין נזיר שמשון לנזיר עולם וא"ת שאלה איכא בינייהו דנזיר שמשון ליתא בשאלה ונזיר עולם איתא בשאלה כו' וי"ל מילתא דליתא בנזירות לא קתני ואם ישאל על נזירות אז לא הוי נזיר וה"ק מה בין נזיר שמשון כו' כששניהם נזירים ע"כ. ולכאורה לפ"מ דאמרינן בעירובין ד"ל ע"ב דלהכי מערבין לנזיר ביין משום דאפשר למיתשל אנזירותיה, והשתא נזיר שמשון דליתא בשאלה אה"נ דאין מערבין עבורו יין. וא"כ אמאי לא תני האי נפקותא במשנתנו בזמן ששניהם נזירים, דלנזיר עולם מערבין ביין דאית ליה האי מגו דאי בעי מיתשל אנזירותיה משא"כ בנזיר שמשון, וי"ל דהאי טעמא דשאלה בעירובין שם, הוא רק לסומכוס, אבל משנתנו ס"ל כת"ק דהתם דס"ל כב"ה דלהכי מערבין לנזיר ביין משום דחזי לאחריני ומדמערבין לגדול ביוה"כ משום דחזי לקטן ע"ש ובזה אין נ"מ בין נזיר עולם לנזיר שמשון

אמנם אכתי קשה אמאי ל"ק נ"מ דמצורע שהוא נזיר עולם מותר בתגלחת, ואע"ג דעם תגלחתו דחי עשה ול"ת דתער לא יעבור על ראשו גדל פרע שער ראשו אבל משום קלות נזירותו דאיתא בשאלה שפיר דחי כדאמרינן ביבמות ד"ה ע"א משא"כ בנזיר שמשון דליתא בשאלה, רק עומדת כנגד עשה דתגלחתו עשה ול"ת דנזירות כנ"ל וצ"ע, וע"ע בת' רדב"ז ח"א סי' קל"ו

ע"ב ר' יהודא אומר שמשון מותר ליטמא למתים שכן מצינו בשמשון שנטמא כו', ע' חוט המשולש בחלק התשובות להגרא"י סי' מ"ז

שם ר"ש אומר האומר נזיר שמשון לא אמר כלום כו', ע' נדרים ד"ד ע"ב תוד"ה רב אשי ובחזקה רבה חי"ד סי' צ"ז

שם לא דכו"ע בעינן דבר הנידר ושאני גבי בכור דכתיב ביה לה' לרבות את הבכור, ע' בת' מהרשד"ם חי"ד סי' ע"ז ובח"ס חי"ד סי' רי"ט

שם דתניא של בית רבינו אמרו מנין לנולד לו בכור בתוך עדרו שמצוה עליו להקדיש שנאמר הזכר תקדיש כו', עמש"כ בחידושי לנדרים י"ג ע"א ולערכין כ"ט ע"א

שם אמר שמעון הצדיק מימי לא אכלתי אשם נזיר טמא כו'. עמש"כ בחידושי לעיל ד"ב ע"ב

שם ומנלן דאיטמי למתים אילימא מדכתיב בלחי החמור הכיתי אלף איש דילמא גרויי גרי בהו ולא נגע בהו, ע' דורש לציון דרוש ה'

רש"י ד"ה ושמשון לאו נזיר הוא, וקס"ד דמנוח קאמר להא מילתא דהו"ל דבר הנדור כו', ע' בתוי"ט דמשנתנו ובנובי"ת חי"ד סי' ק"נ

תוד"ה דילמא גוססין. לאו דוקא כי נזיר אסור ליגע בגוסס כו', ע"ל מ"ג סוף ע"א ובתוס' שם ד"ה ומהכא שמעינן

דף ה' ע"א ואימא ל' יום דכתיב עד חדש ימים כו', ע' בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' ע"ט

במשנה סתם נזירות שלשים יום. ע' בת' הרשב"א סי' תרס"ז ובר"ן נדרים ד"ד ע"ב ד"ה משום

שם מה"מ א"ר מתנא א"ק קדוש יהיה יהיה בגמטריא תלתין הוו בר פדא אמר כו', הנה סוגית הש"ס בתענית י"ז ע"א ובסנהדרין ס"פ כהן גדול נקטו כרב מתנא, ועפ"ז י"ל דגם סוגית הש"ס במ"ק י"ט ע"ב הכי היא, ומיושב קושית התוס' שם בד"ה תלתין

ע"ב תנן הריני נזיר שלשים יום אם גילח יום ל' לא יצא באומר שלימין, ע' מחנה אפרים ה' נדרים סי' ל"ד.