אור הישר (נשים ב) כה

שאלה לשאילתות ס"פ קרח וע"ע בנחלת יעקב להגאון בעל נה"מ בחלק התשובות סי' ד' ובת' באר יצחק חי"ד סי' כ"ג ושם ס"ס כ"ה

שם וכיון דקא אתיא למיסרא עלייהו שויה עפרא בעלמא, ע' בת' הרשב"א ח"ד סי' ר"ב ובעונג יו"ט סי' פ"ט וע"ע באור זרוע ח"ג סי' ל'

ר"ן ד"ה במתנות שלא הורמו קמיפלגי דרבי סבר כיון שלא הורמו תו"מ הו"ל כחולין שבו דלאו כמי שהורמו דמיין כו', עמש"כ עה"ג ובמש"כ בחידושי לב"ב קכ"ג ע"ב

ר"ן ד"ה ומיהא שמעינן. וא"ת א"כ האיך יטלו כהנים על כרחו למה לא נחוש דילמא מיתשל כו', ע' נובי"ת חי"ד סי' קמ"ט ובת' ברית יעקב סי' ז' ובס' עולת שמואל ח"א סי' נ"ז ובעונג יו"ט סי' פ"ט וסי' צ"א צ"ה

ר"ן ד"ה ואני מסתפק. ואע"פ שאיסור שבו הלך ע"י שאלה קנין ממונו של זה אינו בטל שאינו מוצא שאלה בהפקר כו' ע"כ, פי' ואע"פ שיש מקום לאמר שיהיה חל תורת שאלה בהפקר, עפמש"כ הרמב"ם בפ"ב הי"ד מה' נדרים דהפקר הוא כמו נדר שאסור לחזור בו ע"ש, וזהו מש"כ הר"ן דאע"פ שהוא בגדר נדר. מ"מ אין מקום בשביל זה להפקיע קנין ההפקר לפי שאינו מוצא בזה שאלה והיינו נמי מש"כ הר"ן לעיל מ"ג ע"ב בד"ה ה"ג ע"פ מסקנת הש"ס שם דמכי אפקריה נפקא ליה מרשותיה, וע' חו"מ סי' רע"ג ובביאור הגר"א סק"ג ובקצוה"ח שם ובנובי"ת חי"ד סי' קנ"ד ובהעמק שאלה לשאילתות פ' קרח סי' קל"ב אות י"ז ובחזקה רבה חא"ח סי' כ' ובת' באר יצחק חי"ד סי' כ"ג

ע"ב א"ל אביי בשלמא אדם אוסר פירות חבירו עליו שהרי אדם אוסר פירותיו על חבירו אלא יאסור דשלב"ל על חבירו כו', ע' בת' הרא"ש כלל י"ב סי' ב'

שם באומרת יקדשו ידי לעושיהן דידים הא איתנהו בעולם, כה"ג אמרינן לעיל ספ"ק ידי למעשיהם רגלי להילוכן כו', וע' שעה"מ פ"ג ה"י מה' נדרים

ר"ן ד"ה וכי אמדה הכי. אפילו למ"ד אדם מקדיש דשלב"ל פריך כו', ע' בת' הגרע"א סי' קס"ה וסי' רכ"ד

דף פ"ו ע"א א"ר אילא ומה אילו אומר לחבירו שדה זו שאני מוכר לך לכשאקחנה ממך תקדוש מי לא קדשה, ע' אוד שמח פ"ח הי"א מה' נדרים

שם מתקיף לה רב אשי מי דמי התם קייץ אשה מי אית לה קיצותא, ע' נובי"ת חאה"ע סי' נ"ד ובאבני מלואים סי' מ"ג סק"א

ע"ב שאני קונמות דכי קדוה"ג דמי וכדרבא הקדש חמץ ושחרור מפקיעין מידי שיעבוד, צ' בת' הרדב"ז ח"א סי' תקי"ג ובת' באר יצחק חא"ח סי' כ"ד

דף פ"ז ע"א ותניא אמרו לו מת אביו וקרע ואחר כך נמצא בנו יצא ידי קריעה כו', ע' חוט המשולש בחלק התשובות להגרא"י סי' מ"ב ובת' בית דוד סי' ג' וע"ע בפרדס הגדול לרש"י סי' רצ"א ובאור זרוע ח"ב סי' תי"ח

שם והלכתא תכד"ד כד"ד חוץ ממגדף ועובד ע"ז ומקדש ומגרש. עמש"כ בחידושי לב"ב קכ"ט ע"ב וע"ע בת' הגרע"א סי' קמ"ה ובאבני מלואים סי' ל"א סקט"ו וסקי"ט ובסי' ל"ו סק"ו ושם ס"ס ל"ז ובת' בית דוד סי' י"ג ובחזקה רבה חאה"ע סי' רס"ז וע"ע בת' מהר"ח או"ז סי' ר"ל

ר"ן ד"ה והלכתא. אבל הני כיון דחמירי כולי האי אין אדם עושה אותם אלא בהסכמה גמורה ומשו"ה חזרה אפילו תכ"ד לא מהני. ע' ח"ס אה"ע ח"א סי' צ"ז וע"ע בת' הריב"ש סי' רס"ו ובת' שיבת ציון סי' ס"ט

ע"ב ר"ן ד"ה אמר רבא ד"ש היא. אבל אם אמרה קונם שאני טועמת לא תאנה ולא ענבה לר"ש נדר אחד הוי ולרבנן הו"ל שני נדרים, ע' ש"ך יו"ד סי' רכ"ט סק"ו

דף פ"ח ע"א אמר רב ל"ש אלא דאמר לה מה שאת נושאת ונותנת בפיך כו' ושמואל אמר אפילו אמרה מה שתרצי עשי לא קנה יתהון בעל, ע' בת' הרא"ש כלל ע"ד סי' ד' ובת' הריב"ש סי' דט"ו ובת' מהר"ם אלשיך סי' י"ח ובס' עולת שמואל סי' נ"א ובחזקה רבה חי"ד סי' ע"ח

ע"ב אלא א"ר אשי מתניתין כשיש לה חצר באותו מבוי עסקינן דמיגו דזכיא לנפשה זכיא לאחריני, ע' בתשובות הרמב"ם בדפוס בלפסיא סי' א' ובשינוי קצת בדפוס ירושלים סי' שנ"ז מה שהאריך בזה

דף פ"ט ע"א במשנה נדרה בו ביום ונתגרשה בו ביום החזירה בו ביום אינו יכול להפר כו', ע' בת' הריב"ש סי' קפ"ה וסי' ת"ז

שם הריני נזירה לכשאתגרש ונתגרשה ר' ישמעאל אומר לא יפר ור"ע אומר יפר. ע' שעה"מ סוף ה' נדרים ובת' הגרע"א סי' רכ"ד

. ע"ב תוד"ה תניא שאני נהנית. ולא דמי לשאיני עושה לפי אבא ולפי אביך דאמר לעיל דאינו יכול להפר כו', ע' לח"מ פי"ב הי"ב מה' נדרים

דף צ' ע"א אמר רבא מאן חכים למיעבד כי הא מילתא אי לאו דרב אחא בר ר"ה דגברא רבה הוא דקסבר כו', ע' בת' מהר"ח אור זרוע סי' רמ"ד.