אור הישר (נשים ב) כד

ר"ן ד"ה אילימא בסה"ד אבל כיון שתלתה נדרה באם אין במשמע שתחול נדרה אלא לאחר שתעבור עבור על תנאה, ע' חוט המשולש בחלק התשובות להגרא"י סי' מ"ז

דף פ' ע"א ואלא דאמרה קונם הנאת רחיצה עלי לעולם אם ארחץ כו', ע' בת' הגרע"א ס"ס מ"ח ובחוט המשולש בחלק התשובות להגרא"י סי' מ"ו

ר"ן ד"ה ור' יוסי. א"נ כגון שתלתה תנאה בדבר שהיא עשויה לעבור עליו כו', ע' ש"ך יו"ד סי' רל"ד ס"ק מ"ה ובביאור הגר"א שם ס"ק ס"ח ובאור שמח פי"ב הי"ב מה' נדרים

ע"ב גבי נדרים דכתיב כל נדר וכל שבועת איסר לענות נפש מילתא דאתיא ליה לידי עינוי כו' ע' בת' הרדב"ז ח"א סי' תנ"ד

ר"ן ד"ה אלא דאמרה בסה"ד. ואע"ג דחיילא מהשתא לא מצי מיפר דברחיצה לר' יוסי ליכא עינוי כלל, ע' העמק שאלה לשאילתות פ' ברכה סי' קס"ז אות א'

דף פ"א ע"א היינו לא שמעו בקולי היינו לא הלכו בה א"ר יהודא א"ר שאין מברכין בתורה תחילה, ע' בת' הרמב"ם דפוס ירושלים סי' שנ"ח ובשאגת אריה סי' כ"ד ובת' דבר אברהם ר"ס ס"ז

ע"ב אמר מר ושלא אשמש מטתי יפר משום דברים שבינו לבינה ה"ד אילימא דאמרה הנאת תשמישי עליך ל"ל הפרה הא משעבדא ליה כו', ע' בת' הרשב"א סי' אלף רל"ב ובאור שמח פ"ג ה"ו מה' נדרים

שם בעא מיניה רבא מר"נ תשה"מ לרבנן עינוי נפש הוא או דברים שבינו לבינה כו', ע' העמק שאלה לשאילתות פ' ברכה סי' קס"ז אות א'

ר"ן ד"ה ר"ג אומר יפר אע"ג דלא חייל נדרה אפ"ה צריך להפר מדרבנן שלא תקל בנדרים ותעבור על בל יחל כו', ע' בביאור הגר"א יו"ד סי' רי"ד סק"ה ובס' שאילת דוד קונטרס המנהגים אות ב'

דף פ"ב ע"א דא"ר הונא כוליה פרקין רי יוסי היא, ע"ל פ"ג ע"ב בר"ן דיה אינו יכול להפר ובתוס' לקמן ד"צ ע"ב דיה ותהא נטולה ובת' באר יצחק חי"ד סי' כ"ג

ע"ב דאר"ה כוליה פרקין ר' יוסי היא ומאי אינו יכול להפר משום עינוי נפש אבל מיפר נדרים שבינו לבינה. ע' ספרי מטות ריש פיסקא קנ"ה ובזרע אברהם שם

דף פ"ג ע"א דלמא מן יין דאית לה צערא הפר לה מן חרצן ומן זג לא הפר לה כו' א"ר יוסף אין נזירות לחצאין ע' אור שמח פ"ג ה"י מה' נזירות וע"ע בת' הרשב"א סי' תש"ו

ע"ב במשנה קונם כהנים ולוים נהנים לי יטלו על כרחו כו', ע' בת' עונג יו"ט סי' פ"ח וסי' צ"ד

שם רבא אמר לעולם בעל בכלל בריות הוא כו' ר"נ אמר לעולם בעל לאו בכלל בריות הוא כו', ע' מה' שהאריך בזה בת' שיבת ציון סי' כ"א

ר"ן ד"ה אמרי. האי דפריק ליה הכי ולא פריק אין נזירות לחצאין כדפריק לעיל כו', ע' חוט המשולש בחלק התשובות להגרא"י סי' מ"ז

דף פ"ד ע"א א"ר יוסף ל"ק הא ר"א הא רבנן דתנן ר"א אומר אין אדם צריך לקרות שם על מעשר עני של דמאי כו', א"ל אביי דכו"ע ספיקו טובל ור"א ורבנן בהא קמיפלגי ר"א סבר לא נחשדו עמי הארץ על מעשר עני כיון דאילו מפקר נכסי והוה עני ושקל ליה הוא לית ליה פסידא ורבנן סברי נכסי לא מפקר אינש דמירתת דילמא זכי בהו אינש אחרינא הלכך נחשדו, הנה במכות ט"ז ע"ב אוקי נמי רב יוסף סוגיא דהתם בפלוגתא דר"א ורבנן גבי דמאי, ואביי דהכא אוקי לפלוגתייהו דר"א ורבנן באופן אחר ע"ש, ועו"ק הלא בהרבה מקומות בש"ס ואחד מהם הוא בברכות מ"ז ע"א אוקמינן לכמה משניות דתנן סתמא ע"פ הטעם דאי בעי מפקר להו לנכסי והוה עני וחזי ליה ולא דחינן כלל משום חששא דנכסי לא מפקר אינש דמירתת דילמא זכי בהו אינש אחרינא, וע' בתוס' רע"ק לדמאי שם ובמש"כ בחידושי שם ולגיטין י"ב ע"א

ר"ן ד"ה ואני אומר. ויש כאן אדם שבשעת נדרו הוא מיורדי הים ולאחר מכן קודם ל' יום נעשה מיושבי יבשה כו', ע' בר"ן לעיל ד"ל סע"א ובת' מהרש"ם סי' קצ"ב

ע"ב למ"ד ספיקו טובל קסבר אית ליה טובת הנאה וכיון דאית ליה טוה"נ לא מהניא ולמ"ד אינו קורא שם קסבר ספיקו אינו טובל כו', ע' אור שמח פ"ט ה"ג מה' מעשר

שם א"ל אביי דכו"ע ספיקו טובל ור"א ורבנן בהא קמיפלגי ר"א סבר לא נחשדו ע"ה על מעשר עני כיון דאילו מפקר נכסי כו', ע' בס' עולת שמואל ח"א סי' י"ט

שם רבא אמר במעשר עני המתחלק בתוך הבית כו', ע' רי"ט אלגזי לבכורות פ"ב סי' כ"ב ובנועם ירושלמי פאה פ"ח וע"ע בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' רפ"ו

דף פ"ה ע"א רבא אמר שאני תרומה כו', פי' ומשנתינו ס"ל דטובת הנאה ממון ודלא כדאוקמי לעיל דכו"ע טוה"נ אינה ממון, וכן הבין נמי הרשב"א בתשובה סי' תקס"ג, ועל סתירת פסקי הרמב"ם בהלכותיו ע' בכ"מ פ"ז הי"א מה' נדרים ובלח"מ פ"ה ה"ו מה' אישות וע"ע בקצוה"ח סי' ער"ה סק"א ובמה שהאריך בזה מאד בהעמק