אור הישר (נשים ב) כג

דרבנן כגון עציץ שאינו נקוב ופירות שנכנסו מחו"ל, ע' אור שמח פ"ב הי"ז מה' תרומות

ר"ן ד"ה ואיכא דילפי מהכא דמי שנדר ע"ד חבירו ה"ז יכול להתיר נדרו שלא ע"פ חכם כו', ע' במיוחסות להרמב"ן סי' רפ"ח ובת' הריב"ש סי' קפ"ה ובשו"ע ומפרשים סי' רכ"ח

דף ע"ד ע"א במשנה א"ר אליעזר מה אם אשה שקנה הוא לעצמו הרי הוא מיפר נדריה אשה שהקנו לו מן השמים אינו דין שיפר נדריה כו', ע' בת' הרמב"ם דפוס ירושלים סי' קצ"ח

שם בשלמא ר"ע סבר אין זיקה וד' יהושע סבר יש זיקה כו', ע' בת' עונג יו"ט סי' צ"ט וע"ע בת' הרשב"א סי' שנ"ח

שם אלא ר"א מ"ט אי יש זיקה אין בדירה כו', ע' בס' עולת שמואל ח"א סי' מ"ז

שם הב"ע כגון שעמד בדין ואיתחייב לה מזונות וברח כו', ע' בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' תתנ"ה

ע"ב בלשון הזה אמר בן עזאי חבל עליך בן עזאי שלא שמשת את ר"ע, כה"ג דאג על עצמו שלא שימש את ד' ישמעאל כדאשכחן בחולין ע"א ע"א

דף ע"ה ע"א במשנה האומר לאשתו כל הנדרים שתדורי כו' הרי הן קיימין לא אמר כלום, ע' בת' הגרע"א סי' מ"ח

שם איבעיא להו לר"א מיחל חלין ובטלין א"ד לא חלין כלל כו'. ע' בס' צבי גאון יעקב סי' כ"ב

ע"ב ד"ן ד"ה הא כדאיתא. מיהו לענין שיהו מופרין נדרי אשתו לאחר שיחולו שפיר איכא למידן ק"ו כו', ע' אור שמח פ"ג הי"ד מה' נזירות

דף ע"ו ע"א יכול ימכור אדם את בתו כשהיא נערה כו'. ע' בס' עמק יהושע ח"ב דרוש א'

ע"ב במשנה הפרת נדרים כל היום כו', ע' מה שהאריך בזה הרמב"ם בפיה"מ ומש"כ בביאור הגר"א ליו"ד סי' דל"ד ס"ק פ"ו

רש"י ד"ה מיום אל יום משמע מאותו שעה ביום זה עד יום המחרת באותה שעה, ע' בפירש"י מטות ל' ט"ו ובזרע אברהם על הספרי שם פיסקא קנ"ו ובת' הגרע"א סי' קי"ב ובכנסת יחזקאל סי' נ"ט

דף ע"ז ע"א מפירין נדרים בשבת ונשאלין לנדרים שהן לצורך השבת, הנה בשבת מ"ו ע"ב פריך דליתסר משום מוקצה דמי יימר דמזדקק לה בעל וחכם, וע"ש תוד"ה מי יימר תליתאה ובמש"כ באור שמח פ"ב ה"ג מה' יו"ט

ע"ב דתני רב דימי אחוה דרב ספרא כל הנודר מאי קרא. וכי תחדל לנדור כו', לכאורה נראה דשמואל ור' אבהו פליגי אברייתא זו דאינהו דרשי מהאי קרא גופיה דאפילו רשע נקרא ורב יוסף לעיל שם כ"ב ע"א הביא סמך לדבריהם ממשנה דכנדרי רשעים וצע"ק, וע' בט"ז ר"ה נדרים

שם וב"ה אומרים אחד זה ואחד זה מבטל בלבו וא"צ להוציא בשפתיו, ע' בת' הריב"ש סי' ת"ז

שם א"ר יוחנן חכם שאמר בלשון בעל ובעל שאמר בלשון חכם לא אמר כלום כו', ע' העמק שאלה לשאילתות פ' ויצא סי' ח'

דף ע"ח ע"א נאמר כאן זה הדבר ונאמר להלן זה הדבר בשחוטי חוץ מה בשחוטי חוץ אהרן ובניו וכל ישראל אף פרשת נדרים כו' ע' טורי אבן לחגיגה ד"י ע"א

שם ראשי המטות בשחוטי חוץ למאי הלכתא א"ר ששת לאמר שיש שאלת בהקדש לב"ש דאמרי אין שאלה בהקדש כו', והנה לפ"מ דפסקינן כב"ה להכי סתים בברייתא דבכורות ס"פ עד כמה דרואה את קדשיו משום דאי בעי מיתשל עלייהו ועמש"כ בחידושי שם

ר"ן ד"ה ביחיד מומחה. והדיוטות בשלשה וכי תימא תלתא מנא לך כיון דמפקת ליה מחד אוקמיא אתלתא כעין ב"ד ע"כ, ע' מש"כ הרמב"ם בפיה"מ דשילהי פרקין דגם סדר ההתרה צריך שיהיה כעין ב"ד, וע"ע מש"כ על דבריו באור שמח פ"ו מה' שבועות

ע"ב א"ר חנינא השותק ע"מ למיקט מיפר אפילו מכאן ועד עשרה ימים כו' ע' ספרי מטות פיסקא קנ"ד ובהתוה"מ שם סי' כ"ו

דף ע"ט ע"א קיים בלבו קיים הפר בלבו אינו מופר ע' בת' הרדב"ז ח"א סי' ר"ד ובת' דבר אברהם סי' ט"ז

במשנה ואלו נדרים שהוא מיפר דברים שיש בהן עינוי נפש אם ארחץ ואם לא ארחץ כו', לכאורה הלא עינויים אלו עינויי הגוף נינהו ומדוע קרי להו עינוי נפש, וכן בלשון הכתוב ר"פ אמור לנפש לא יטמא. הלא אין בזה רק גויתו ואדמתו ונפש מאי עבידתיה וכהנה רבות, הארכתי בדבר זה בחידושי לערכין ד"ד ע"א

ע"ב במשנה ואלו הן נדרי עינוי נפש אמרה קונם פירות העולם עלי ה"ז יכול להפר כו', ע' בת' מהר"ח או"ז סי' ע'

שם נדרי עינוי נפש הוא דמיפר שאין בהן עינוי נפש אינו מיפר והתניא בין איש לאשתו בין אב לבתו כו', ע' בתשובות הרמב"ם דפוס בלפסיא סי' ל"ה

שם היכי קאמר אילימא דאמרה קונם פירות עולם עלי אם ארחץ למה לה הפרה לא תרחץ ולא ליתסרן פירות עולם אלו עלה, ע' בס' יראים סי' קי"ח ובס' חזקה רבה חאה"ע סי' קמ"ד.