אור הישר (נשים ב) כב

עצם הקללה פירש"י דלא לירגלו למידר שלא יהיו קלים בגדרים ע"ש אמנם קשה אם הוא חטא וקללו שימות וממילא תהיה אשתו אלמנה אבל בניו מה חטאו שקללם שימותו ובאמת ברש"י אין שום זכר לקללת הבנים אלא כתב ואח"כ ימותו בניה ע"ש, ובזה היה אפשר להניח בכוונתו דהבנים לא קלל כלל אלא כדאמרינן בכתובות ע"ב ע"א גבי נודרת ואינה מקיימת בעון נדרים בנים מתים כו' ע"ש וצ"ע

דף ס"ז ע"א כגון דהפר אחד מהן וקיים אחד וחזר המקיים ונשאל על הקמתו. ע' בביאור הגר"א ליו"ד סי' רל"ד ס"ק ט"ז

שם ונערה המאורסה אביה ובעלה מפירין נדריה מנלן אמר רבה א"ק ואם היו תהיה לאיש כו', הנה עה"ג הביא בשם הילקוט דגריס רבא במקום רבה. אולם בשאילתות פ' מטות סי' קל"ו הביא דברי רבה או רבא בשם ברייתא דגריס דתניא

ע"ב ר"ן ד"ה אימא אב לחודיה. דלהכי בלחוד הוא דאוקמא ברשותא דארוס ולאו למידי אחרינא כו', ע' בת' מהרש"ם ח"א סי' קל"ה

דף ס"ח ע"א דבי ר' ישמעאל תנא בין איש לאשתו בין אב לבתו מכאן לנערה המאורסה שאביה ובעלה מפירין נדריה, ע, העמק שאלה לשאילתות פ' מטות סי' קל"ו אות ז'

שם כגון דנדר מתרין זיתין ושמע ארוס והפר לה ואכלתנון אי אמרינן מיגז גייז לקיא, ע' בת' מהרש"ם ח"ב סי' קס"ה ובת' ברית יעקב סי' ג'

ע"ב רא"ש ד"ה שמע אביה. אלמא נתבטלה הפרת הארוס כיון שלא נגמרה כל ההפרה בימיו כו', ע' ברא"ש לקמן ע"א ע"ב ו ובאור שמח פי"ב הי"ז מה' נדרים

דף ס"ט ע"א בעי רבא יש שאלה בהקם או אין שאלה בהקם. ע' בת' מהר"ח או"ז סי' ק"ב

שם דא"ר יוחנן נשאלין על ההקם ואין נשאלין על ההפר, ע' בת' הגרע"א סי' מ"ח ובת' באר יצחק חי"ד סי' כ"ח

שם בעי רבה קיים ליכי ומופר ליכי ולא תיחול הקמה אא"כ חלה הפרה מהו כו', ע' בת' הרדב"ז ח"א סי' תקפ"א

ע"ב בעי רבה קיים ומופר ליכי בבת אחת מהו ת"ש דאמר רבה כל דבר שאינו בזא"ז אפילו בב"א אינו. ע' בחידושי הגר"ח הלוי ז"ל ע"ד הרמב"ם בה' נדרים

דף ע' ע"א אמר לה מופר ליכי למחר מהו כו', ע' מה שהעיר בזה בת' עין יצחק אה"ע ח"ב סי' מ"ב וע"ע בת' הגרע"א סי' קמ"ד

שם קסבר כל ואני כמ"ד קיים ליכי לעולם דמי, ע' אור שמח פי"ב הי"ט מה' נדרים

ע"ב מקיש קודמי הויה שניה לקודמי הויה ראשונה מה קודמי הויה ראשונה אב מיפר לחודיה אף קודמי הויה שניה אב מיפר לחודיה, ע' שעה"מ פי"ב ה"א מה' נדרים

דף ע"א ע"א אמר שמואל א"ק ואם היה תהיה לאיש ונדריה עליה נדרים שהיו עליה כבר כו', ע' ט"ז ליו"ד סי' רל"ד ס"ק כ"ד ובחידושי הגרע"א שם

שם שמע אביה והפר לה ולא הספיק הבעל לשמוע עד שמת ונתארסה בו ביום כו', ע' אור שמח פי"ב הי"ז מה' נדרים

ע"ב ב"ש סברי נדרים נמי שנראו לארוס נתרוקנה רשות לאב ומיגז גייז ב"ה סברי כו', ע' אור שמח פי"ב הי"ט מה' נדרים

שם איבעיא להו גירושין כשתיקה דמיא או כהקמה דמיא למאי נ"מ כגון שנדרה ושמע בעלה וגרשה ואהדרה ביומיה כו', ע' בת' הריב"ש סי' תס"ב ובאור שמח פי"ג ה"כ מה' נדרים

דף ע"ב ע"א נדרה בו ביום גירשה והחזירה בו ביום אין יכול להפר כו', ע' במיוחסות סי' רפ"ח ובביאורי הגר"א ליו"ד סי' רכ"ח ס"ק ק"ג

ע"ב האומר לאפוטרופוס כל נדרים שנודרת אשתי כו' א"ל ר' יונתן מצינו בכה"ת כולה שלוחו ש"א כמותו כו', ע' נוב"י מ"ת חי"ד סי' קמ"ז ובקצוה"ח ריש ה' שלוחין וע"ע בת' הריב"ש סי' רנ"ב ובת' שיבת ציון סי' צ"ד ובת' הגרע"א סי' מ"ז מ"ח ובדורש לציון דרוש י"ג דפוס סדילקאב דף נ"ב ע"א ובת' באר יצחק חי"ד סי' כ"ח

דף ע"ג ע"א ה"נ דא"ל לכי שמענא הפר לה כו', ע' עונג יו"ט ס"ס ק"א

שם אבל חרש דלאו בר מישמע הוא היינו דר"ז כל הראוי לבילה כו', ע' בס' עמק יהושע ן סי' ג'

שם דאר"ז כל הראוי לבילה אין בילה מעכבת בו כו', עמש"כ בחידושי לחולין ר"פ כסוי הדם ולמנחות י"ח ע"ב ושם ק"ג ע"ב

שם איבעיא להו בעל מהו שיפר לשתי נשיו בבת אחת אותה דוקא או לאו דוקא כו', והנה השאלה היא רק משום קרא דאותה אבל חכם מתיר לכמה ב"א בבת אחת כדכ' בת' הריב"ש סי' תס"א וע"ע במחנה אפרים ה' נדרים סי' ל"ז

ע"ב כדרב פנחס משמיה דרבא דאמר כל הנודרת על דעת בעלה היא נודרת. ע' בת' הריב"ש סי' ת"ז

רש"י ד"ה אלא בתרומה דרבנן. א"נ בתרומה