אור הישר (נשים ב) כ

ע"ב והרי ליטרא מעשר דקא טרח כו', ע' אור שמח פט"ו ה"י ממאכלות אסורות

שם א"ר ינאי בצל של תרומה שנטעו ורבו גידוליו על עיקרו מותר למימרא דגידולי היתר מעלין את האיסור כו', ע' בירושלמי דפרקין ה"ז ובש"ק שם

דף סמ"ך ע"א הא נמי תנינא גידולי גידולין חולין הא קמ"ל אפילו בדבר שאין זרעו כלה כו', ע' נועם ירושלמי תרומות פ"ח

במשנה שבת זו אסור בכל השבת ושבת שעברה ע' בט"ז ונקודות הכסף ליו"ד סי' ר"כ סק"ב

שם ואם אמר יום אחד שבת אחד חדש אחד שנה אחת שבוע אחד אסור מיום ליום, ע' תשובות הרשב"א סי' תר"נ ושם ח"ד סי' קס"א ובת' פמ"א ח"ב סי' קע"ד

שם עד הפסח אסור עד שיגיע עד שיהא אסור עד שיצא כו', ע' בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' תת"ר

ע"ב אמר רבינא אמר לי מרימר הכי אמר אבוך משמיה דרב יוסף כמאן אזלא שמעתיה דרב ירמיה בר אבא כר' נתן כו', ע' אור שמח פ"ב מה' נדרים

שם חדש זה אסור בכל החדש ור"ח להבא פשיטא כי איצטריכא לחדש חסר מהו דתימא ריח לשעבר הוי ולא ליתסר קמ"ל קרי אינשי ריש ירחא, ע' בת' הרשב"א ח"ו סי' ק"ז

שם איבעיא להו אמר קונם יין שאני טועם יום מאי דיניה כהיום או כיום אחד כו', ע' בת' הרא"ש ריש כלל י"ב ובמחנה אפרים ה' נדרים סי' ל"ד

רש"י ד"ה כי איצטריך. ויום ראשון של ר"ח משלים לחדש מלא זה שעבר וזה הנכנס חסר הוא והוא נדר ביום ראשון של ר"ת, ע' בת' פנים מאירות ח"ב סי' פ"ג

ר"ן ד"ה ומהא שמעינן דבשטרות נמי כשהוא כותב ביום החודש הראשון כו', ע' בת' הרדב"ז ח"א סי' רע"ב וע"ע בת' הרשב"א ח"ו סי' ט"ו וסי' י"ט

דף ס"א ע"א אמר להם לדבריכם הרי הוא אומר ועשת את התבואה לשלש השנים הרי כאן ארבע כו', ע' אור שמח פ"י מה' שמיטה

שם עד הפסח אסור כו' למימרא דר"מ סבר לא מעייל אינש נפשיה לספיקא ור' יוסי סבר מעייל כו', ע' בת' הרשב"א ח"ד סי' רצ"ד

ע"ב מוחלפת השיטה והתניא זה הכלל כל שזמנו קבוע ואמר עד פני ר"מ אומר עד שיצא ור' יוסי אומר עד שיגיע, ע' בס' עמק יהושע סי' ט' ובחזקה רבה חי"ד סי' צ"ז ובמקור חיים סי' תקס"ב ובעונג יו"ט סי' פ"א

במשנה עד הקציר עד הבציר עד המסיק אינו אסור אלא עד שיגיע זה הכלל כו', ע' בת' הרא"ש סוף כלל ע"ו

דף ס"ב ע"א ומה בלשצר שנשתמש בכלי קדש שנעשו כלי חול שנאמר ובאו בה פריצים וחיללוה כיון שפרצום נעשו חול כו', ע' בת' הרמב"ם דפוס ירושלים סי' קמ"ח

שם אמר רבה שרי ליה לאינש לאודועיה נפשיה באתרא דלא ידעי ליה כו', ע' בת' מקום שמואל קונטרס שער התירוצים ובמש"כ בחידושי לחולין ק"י ע"ב וע"ע בת' הרשב"א ח"ו סי' י"ח

שם שרי ליה לצורבא מרבנן למימר צורבא מרבנן אנא שרו לי תגראי ברישא כו', ע' בת' הרשב"א סי' פ"ד ובת' הריב"ש סי' צ"ד ובתומים סי' ט"ו סק"ג

ע"ב רב אשי הו"ל ההוא אבא זבניה לבי נורא א"ל רבינא לר"א האיכא לפני עור ל"ת א"ל רוב עצים להסקה ניתנו, ע' בת' עין יצחק חא"ח סי' י"ג

במשנה עד הגשמים עד שיהו הגשמים עד שתרד רביעה שנייה רשב"ג אומר עד שיגיע זמנה של רביעה, ע' אור שמח פ"י הי"א מה' נדרים

דף ס"ג ע"א אלמא סתמא דאדר דקאמר ראשון הוא לימא מתניתין ר' יהודא היא כו', ע' ברמב"ם ומפרשיו פ"י ה"ו מה' נדרים ובת' הרדב"ז ח"א סי' ק"נ וע"ע בת' הרשב"א ח"ד סי' קצ"ד ובת' הריב"ש סי' ר"ז ובאור זרוע ח"א סי' תש"מ

שם אמר אביי אפילו תימא ר"מ הא דידע דמעברא שתא הא דלא ידע, ע' מג"א סי' תקס"ח סק"כ ובביאורי הגר"א שם סקט"ז

ר"ן קונם יין שאני טועם לשנה. מיהו דוקא באמר השנה א"נ שנה זו אבל באומר שנה אחת סתם אין חדש העיבור בכלל כו', ע' נובי"ק חאה"ע סי' כ' וע"ע בש"ך יו"ד סי' ר"כ סקט"ו ובתומים ס"ס מ"ג

ע"ב במשנה האומר לחבירו קונם שאני נהנה לך אם אין אתה בא ונוטל לבנך כור אחד של חיטין כו', ע' בת' רדב"ז ח"א סי' ק"ד ובת' הריב"ש סי' שפ"ז

שם וכן האומר לחבירו קונם שאת נהנית לי אם אין את בא ונותן לבני כור של חיטין כו', ע' בת' הרשב"א סי' תשס"ד ובתרומת הדשן סי' שי"א

שם היה מסרב בו לשאת בת אחותו ואמר קונם שהיא נהנית לי לעולם כו', ע' בת' הריב"ש סי' קצ"ה וסי' של"ה.