אור הישר (נשים ב) יט

לברייתות בפלוגתא, אלא תרווייהו אליבא דהלכתא ובאופן דכו"ע לא פליגי כלל כנלע"ד

שם תניא כיצד א"ר יהודא הכל לפי הנודר היה לבוש צמר והצר ואמר קונם צמר עולה עלי אסור ללבוש ומותר לטעון היה טעון פשתן והזיע כו', ע' בת' הריב"ש סי' קצ"ה רכ"ח של"א ובת' מהרשד"ם סי' כ"ח ובחי"ד סי' פ"ג ק"ח קנ"ד ובמחנה אפרים ה' נדרים סי' י"ח ובת' באר יצחק חי"ד ס"ס א'

דף נ"ו ע"א הנודר מן הבית מותר בעלייה כו', ובית גופיה לענין נדרים קרוי דוקא אם יש בו ד' אמות על ד' אמות כמש"כ התוס' בשם הירושלמי בסוכה ד"ג ע"א ד"ה בית

שם מאי תנא בבית לרבות את היציע כו', ואע"ג דבנדרים הלך אחר לשון ב"א מ"מ היכא דהוא בספק הולכים אחר לשון תורה משום דענין נדרים דברי תורה הם כדכ' בת' חו"י סי' צ"א

ר"ן ד"ה בבית דכתיב בנגעי בתים. ולפיכך כ' הרב ר' משה בר שניאור ז"ל דלא גרסינן הכא יציע אלא צבוע כו', ע העמק שאלה לשאילתות פ' מצורע סי' פ"ח אות כ"ד

ע"ב מטה שנקליטיה יוצאין זוקפה ודיו א"ר יעקב בר אידי אריב"ל הלכה כרשב"ג, ע' שירי קרבן לירושלמי דפרקין ה"ה

במשנה הנודר מן העיר מותר ליכנס לתחומה של עיר ואסור ליכנס לעיבורה כו', ע' בת' הריב"ש סי' ר"א

שם מנלן דעיבורא דמתא כמתא דמי א"ר יוחנן דא"ק ויהי בהיות יהושע ביריחו כו'. ע' העמק שאלה לשאילתות פ' בשלח סי' מ"ח אות ה' וע"ע בת' פמ"א ח"ב סי' פ"ב

דף נ"ז ע"א שאני אוכל שאני טועם מותר בחילופיהן ובגידוליהן בדבר שזרעו כלה אבל דבר שאין זרעו כלה אפילו גידולי גידולין אסורין, ע' מחנה אפרים ה' נדרים סי' ל"ב

שם שאת נהנית לי עד הפסח אם הולכת את לבית אביך עד החג כו', ע' בת' הרשב"א ח"ד סי' רצ"ד ובתוס' לעיל ט"ו סוף ע"א ובמחנה אפרים ה' שבועות סי' י"א ובחזקה רבה חח"מ סי' ס"ט וע"ע באור זרוע ח"א סי' תשמ"ח

ר"ן ד"ה האומר לאשתו. ולא תקשי לך מעשה ידיה דבר שאין בו ממש הוא דאיכא לאוקמי באומר קונם ידיך למעשיהם כו'. ע' קצוה"ח סי' ש"ו סק"ב

ע"ב בצל של תרומה שנטעו ורבו גידוליו על עיקרו מותר ע' ב"ק ס"ט ע"א תוד"ה כל הנלקט ובזבחים ע"ג ע"ב תוד"ה אלא אמר רבא

שם דא"ר יצחק א"ר יוחנן ליטרא בצלים שתיקנה וזרעה מתעשרת לפי כולה אלמא אותן גדולין מבטלין עיקר דילמא לחומרא שאני, ע' בת הרשב"א סי' תש"ל

תוד"ה ילדה. דכל התוספות דמסיבוך ואילך מותרים דבטל בזקנה כו' ע"כ וכ"כ הרשב"א בתשובותיו חלק ששי סי' ל"א וע"ע תוס' ב"ק ס"ט ע"א ד"ה כל הנלקט

דף נ"ה ע"א כל דבר שי"ל מתירין כגון טבל ומע"ש והקדש כו', ע' בת' עין יצחק חי"ד סי' י"ד

שם והלא שביעית אין לה מתירין כו', ע' משה"ק בגה"ש והניח בצ"ע ומה שהורה בס' כלכלת שביעית שהיא קושית התוס' בזבחים ע"ג ובמנחות כ"ב וא"ש מה שהאריך בזה

שם השביעית אוסרת כל שהוא במינה אמר להן אף אני לא אמרתי אלא לביעור כו', ע' רי"ט אלגזי לה' חלה סי' ב' ד"ה הן אמת ובנובי"ת חי"ד סי' נ"ג

ע"ב דתניא ליטרא מעשר טבל שזרעה בקרקע והשביחה והרי היא בעשר ליטרין חייבת במעשר ובשביעית כו', ע' תוס' מנחות ד"ע ריש ע"א ובראב"ד ומפרשים פ"ו ה"ד מה' מעשר ובמה"פ לירושלמי תרומות פ"ט ה"א ובנועם ירושלמי שם הנדפס בפ"ח ובאור שמח פ"ו ה"ד מה' מעשר

דף נ"ט ע"א שאני קונמות הואיל ואי בעי מיתשל עלייהו הוו להו כדבר שי"ל מתירין ואין בטל ברוב. ע' ניבי"ת חי"ד סי' נ"ג ובנועם ירושלמי תרומות פ"ח ובעונג יו"ט סי' פ"ו

שם והרי תרומה דאי בעי מיתשל עליה ובטלי ברוב דתנן כו' אמרי בתרומה ביד כהן עסקינן דלא מצי מיתשל עלה. ע' בת' הרשב"א ח"ד סי' צ"ב וסי' קכ"ד ובעמק יהושע סי' י"ז ובחזקה רבה חאה"ע סי' קי"ט ובעונג יו"ט סי' צ"א ובת' באר יצחק חי"ד סי' כ"ח

שם בשלמא קונמות מצוה לאיתשולי עליהן משום דר' נתן כו' תרומה מאי מצוה לאיתשולי עלה. ע' בר"ן לעיל נ"ח ע"א ד"ה וכל דבר שאין מתירין ובת' הגרע"א סי' ס"ה ובנועם ירושלמי חלה פ"ג ובס' שאילת שלום סי' ז' ובעונג י"ט סי' צ"ה בהגה"ה

רא"ש ד"ה והרי תרומה דאי בעי מתשיל עלה. אע"ג דאי מתשיל עלה הדרא לטבלה מ"מ מכלל תרומה יצאה ע"י שאלה, ע' בס' שאילת שלום סי' ד'

רא"ש ד"ה בתרומה ביד כהן דלא מצי מיתשל עלה. והר"ר אליעזר ממיץ פי' כו' דאכהן קאי אבל ישראל שהפרישה מצי מיתשל עלה כו', ע' מה שהאריך בזה בנוב"י מ"ת חי"ד סי' קמ"ט וסי' קנ"ד.