אור הישר (נשים ב) טז

לו מרחץ ובית הבד מושכרין בעיר אם יש לו בהן תפיסת יד אסור אין לו בהן תפיסת יד מותר, ע' בת' הריב"ש סי' שנ"ה

רא"ש ד"ה מת או שמכרה לאחר מותר, דכיון דאמר ביתך שדך לא אסרם עליו אלא בזמן שהם שלו כו', ע' בת' הריב"ש סי' שנ"ו

תוד"ה אם יש לו תפיסת יד. ומכאן פסק ר"ת מי שהשכיר בית ואח"כ אסרו עליו דאין באיסורו כלום כו', ע' ש"ך יו"ד סי' רכ"א סקמ"ב מ"ג ובביאור הגר"א סקכ"ח ובחידושי הגרע"א שם

ע"ב אבל אין בה כדי חלוקה דברי הכל מותר ע' בת' הרשב"א סי' ס"ב

שם הרי ביהכ"נ דכמו שאין בו כדי חלוקה דמי כו' ע' בת' באר יצחק חא"ח סי' כ"ד

שם מחלוקת שאין בה כדי חלוקה אבל יש בה כדי חלוקה דברי הכל אסור. ע' בת' הרשב"א סי' תתקנ"ו ובת' מהר"ח או"ז סי' קכ"א

שם א"ר הונא הלכה כראב"י כו', הנה סתם משנה דלקמן בסמוך פליגי אדראב"י, וע"ש בר"ן מ"ח ע"א ד"ה ולא דברו, ולפ"ז קשה הלא רב הונא גופיה ס"ל בב"ק ק"ב ע"א דמחלוקת ואח"כ סתם הלכה כסתם, ואפשר דפלוגתא דראב"י ל"ד לשאר מחלוקת ואח"כ סתם כדאמרינן בגיטין ס"ז ע"א משנת ראב"י קב ונקי, וע' בכורות כ"ג ע"ב תוד"ה משנת ובמש"כ בחידושי שם, וע"ע בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' שמ"ו

ר"ן ד"ה אבל יש בה. וכ"ת מ"מ הא קיי"ל כשמואל דאמר האחין שחלקו לקוחות הן וה"ז כאילו לקחה ממנו ליתא דאפילו לקחה ממנו אסורה כדאמרינן לעיל גבי ככרי עליך כו', ע' מחנה אפרים ה' נדרים סי' ל"א

ר"ן ד"ה היכי דמי תרצו בתוספות דאין ה"נ שאם אסר אותו המרחץ בפירוש חייל איסוריה כיון שהגוף שלו כו' ע"כ, הנה התוס' בזה לטעמייהו בב"מ נ"ו ע"ב ובע"ז ט"ו ע"א דלא אמרינן שכירות ליומיה ממכר הוא רק גבי אונאה דכתיב ממכר מיותר אבל בכל המקומות שכירות לא קנייה, וכ"מ דעת הרמב"ם בפ"ו ה"ה מה' שכירות ע"ש בראב"ד ולח"מ וכ"מ דעת רש"י בב"ק ס"ח ע"א ד"ה פרט לשהקנה דשכירות לא הויא בכלל מכר דכ' רחמנא וע' בש"ך וביאור הגר"א לחו"מ סי' שי"ג ובמש"כ בחידושי לערכין כ"א ע"א

דף מ"ז ע"א בעי אבימי קונם לבית זה שאתה נכנס מת או שמכרה לאחר מהו כו', ע' בת' הריב"ש סי' שנ"ז

שם בעי רמב"ח אמר קונם פירות האלו על פלוני מהו בחילופיהן כו', ע' בת' הרשב"א סי' תשמ"ו ובמש"כ בחידושי צבי גאון יעקב לנדרים וע"ע באור שמח פ"ה הי"א מה' נדרים ובחזקה רבה חאה"ע סי' רמ"ט ובעונג יו"ט סי' פ"ו

ר"ן ד"ה בעי אבימי. ואע"ג דלעיל דחינן שאני התם דאמר בחייו ובמותו כלומר כו', ע' מחנה אפרים ה' נדרים סי' ל"א

ר"ן ד"ה והוי יודע. דנהי דאמרינן לעיל דמבריח ארי מנכסי חבירו הוא היינו כשאחר פורע שלא מדעתו כו', ע' תוס' ב"ק נ"ח ע"א ובב"מ ל"א ע"ב ד"ה אם יש שם וברי"ט אלגזי לבכורות פ"ה סי' מ"ג ובאור שמח פ"ו ה"ה מה' נדרים

ע"ב אמר רבא דילמא לכתחילה הוא דלא ואי עבד עבד, הנה האי דילמא הוא בדוקא דהכי קיימינן לדינא כדכ' הרשב"א בתשובה סי' תש"ו

שם ת"ש המקדש בערלה אינה מקודשת מכרן וקידש בדמיהן מקודשת כו', ע' בת' הרשב"א ח"ד סי' ר"ב ובמל"מ רפ"ה מה' אישות ובאבני מלואים סי' כ"ח סק"ס ובת' מקום שמואל סי' ט"ז

במשנה הריני עליך ואת עלי שניהם אסורין כו'. ע' בת' עין יצחק חא"ח סי' כ"ו ובעונג יו"ט סי' פ"ו

שם ושניהם מותרין בדבר של עולי בבל ואסורין בדבר של אותה העיר כו'. ע' בת' הרשב"א סי' תתקל"ה

ר"ן ד"ה ולענין הלכה. הוה ליה ספיקא דרבנן ולקולא כו' ע' בת' הגרע"א סי' ס"ה ובדו"ח מערכה רביעית במס' עירובין ובשערי ציון להגאון ר' בן ציון ז"ל מבילסק סי' א' וע"ע בבאר יצחק חי"ד סי' י"ב

דף מ"ח ע"א במשנה ואיזהו דבר של אותה העיר כגון הרחבה והמרחץ ובית הכנסת כו', ע' חזקה רבה חי"ד סי' קנ"ו וע"ע בת' מהר"ח או"ז סי' רכ"ב

שם והכותב חלקו לנשיא ר' יהודא אומר אחד כותב לנשיא ואחד כותב להדיוט כו', ע' באר יצחק חא"ח סי' כ"ד

במשנה אמרו חכמים כל מתנה שאינה שאם הקדישה תהא מקודשת אינה מתנה, ע' בת' הרא"ש כלל ע"ד סי' ד' ובת' הריב"ש סי' ב' וע"ע בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' תתקפ"א

ר"ן ד"ה ואסורין בדבר של אותה העיר שהם דרים בה מפני שאין לאנשי עיר אחרת חלק בהן כו' ע"כ, ועפ"ז צ"ל דוקא דעיר. מפני שהשתתפותם מועלת לאסור זה על זה, וכן יכולים למחול ע"י ז' טובי העיר כדכ' התוס' בב"ב כ"ג סע"א משא"כ של כרכים כדאמרינן במגילה כ"ו ע"א. וע' רש"י יומא י"ב ריש ע"א

ובזה מתורץ קושית התפארת ישראל מדוע פתח בהר הבית והעזרות ומדלג על ירושלים ותירץ דמשנתינו ס"ל דירושלים נתחלקה לשבטים