אור הישר (נשים ב) יא

אשתי ולמחר אי את אשתי דלמחר נפקא בלא גט כו', ע' קצוה"ח סי' רנ"ז סק"ג וע"ש סי' רמ"ט סק"ב ובס' בית זבול סי' ל"ג

בא"ד וקנין דמים באשה לא אשכחן אי אפשר שתהיה אשתו לזמן ידוע בלבד שכל כיוצא בזה אינו קנין גוף כו', ע' אבני מלואים סי' י"ח סק"א ובסי' ל"א סקכ"ב ובס' עולת שמואל ח"א סי' מ"ג

תוד"ה דאמר לדמי. שאמר לדמי עולה וא"ת הא אמרינן הקדיש זכר לדמיו קדוש קדושת הגוף כו', ע' תוס' זבחים פ"ו ע"א ד"ה אתיא זריקה ובבכורות כ"ו ע"א ד"ה התולש צמר ובמש"כ בחידושי לערכין ד"ה ע"א

ע"ב אמר לך בר פדא ה"ק אם לא אמר מעכשיו שלמים לאחר ל' יום עולה הוי כו', ע' מחנה אפרים ה' צדקה סי' ב' וסי' ד'

שם מידי דהוה האומר לאשה התקדשי לי לאחר ל' יום דמקודשת ואע"פ שנתעכלו המעות, ע' בס' פרשת המלך פ"ז ה"י מה' אישות

שם הכא שאני דאמירתו לגבוה כמסירותו להדיוט, ע' תומים סי' ס"ו סק"ב ובקצה"ח שם ובסי' דנ"ז סק"א ובת' הגרע"א סי' קמ"ד קמ"ה ובהעמק שאלה לשאילתות פ' מטות סי' קל"ח אות א'

ר"ן ד"ה פשיטא. וה"ג כיון דבדבורא בעלמא אקדשה כי חייל הקדש ליתא לדיבוריה, ע' בת' באר יצחק חא"ח סי' ג'

ר"ן ד"ה הכא שאני, ומהא שמעינן דהאומר סלע זו לצדקה לאחר שלשים יום דלא מצי הדר ביה כו' אבל הרשב"א ז"ל כתב כו', ע' קצוה"ח סי' רנ"ח סק"א ובת' עונג יו"ט סי' קט"ז קי"ז ובעמק יהושע סי' י"ז וע"ע בת' הגרע"א סי' קמ"ב ובחזקה רבה חי"ד סי' קס"ב

רא"ש ד"ה שאני הכא, דאמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט וחייב לקיים דבריו כאילו נדר דכתיב מוצא שפתיך תשמור כו', ע' מחנה אפרים ה' נדרים סי' י"ב ובת' באר יצחק חי"ד סי' כ"ז

דף ל' ע"א תפשוט דבעי רב הושעיא הנותן שתי פרוטות לאשה ואמר לה באחת התקדשי לי היום ובאחת התקדשי לי לאחר שאגרשיך כו', ע' בחידושי הרשב"א בסוגיין ובמש"כ בתשובותיו סי' אלף רי"ב ובנובי"ת חאה"ע סי' נ"ד

שם ואשה כפדאוה אחרים דמיא, ע' בת' הרשב"א סי' תש"ו ובנועם ירושלמי מעשר שני פ"ה

, ר"ן ד"ה ואשה נמי, כיון שהתורה אמרה כי יקח איש אשה ולא אמר כי תלקח אשה לאיש לא כל הימנה שתכניס עצמה לרשות הבעל כו', ע' בס' עמק יהושע סי' י"א ובאבני מלואים סי' ל"א ס"ק י"ח וע"ש עוד סי' כ"ז סק"ו ובחזקה רבה חח"מ סי' א'

ע"ב וחכ"א לא נתכוון זה אלא במי שדרכו להוולד, ע' בת' מהר"ח אור זרוע סי' ע'

שם ובנדרים הלך אחר לשון בני אדם, ע' בת' הרמב"ם דפוס ירושלים סי' קי"א ובת' בנו רבינו אברהם ז"ל דפוס הנ"ל סי' נ"ה

דף ל"א ע"א במשנה שאיני נהנה לזרע אברהם אסור בישראל ומותר בנכרים, והנה בגמרא פריך והאיכא ישמעאל ומשני כי ביצחק יקרא לך זרע כתיב והאיכא עשו ביצחק ולא כל יצחק וכה"ג בירושלמי כאן, אבל ברמב"ם פ"ט הכ"א מה' גדרים השמיט דרשת הש"ס ביצחק ולא כל יצחק, ולמעט זרע עשו כ' וז"ל שנאמר כי ביצחק יקרא לך זרע והרי יצחק אמר ליעקב ויתן לך את ברכת אברהם ע"ש. וכן אהא דממעטינן בני עשו מחיוב מילה מדרשת ביצחק ולא כל יצחק כדאמרינן בסנהדרין נ"ט ע"ב, השמיט נמי הרמב"ם דרשה זו בפ"י ה"ז מה' מלכים והביא ג"כ מקרא דויתן לך את ברכת אברהם כו' ע"ש וע"ע ברמב"ן פ' דברים בפסוק אתם עוברים בגבול אחיכם בני עשו ובמג"א סי' תקצ"א סק"ז ובח"ס חא"ח סי' קס"ה וצ"ע

במשנה שאיני נהנה מישראל לוקח ביותר ומוכר בפחות כו', ע' נובי"ת חי"ד ד סי' קמ"ט ובאור שמח פ"ט הכ"א מה' נדרים

ע"ב במשנה קונם שאני נהנה לערלים מותר בערלי ישראל ואסור במולי עכו"ם כו'. ע' שאגת אריה סי' מ"ט

שם גדולה מילה שאלמלא היא לא ברא הקב"ה את עולמו שנאמר כה אמר ה' אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי, ע' בת' הגרע"א סי' מ"ב

דף ל"ב ע"א דבר אחר גדולה מילה שאלמלא מילה לא נתקיימו שמים וארץ שנאמר אם לא בריתי וגו' ופליגא דר"א דאר"א גדולה תורה שאלמלא תורה לא נתקיימו שמים וארץ כו', ע' בתוי"ט שילהי פרקין

רש"י ד"ה מפני שנתעסק. ואותו התינוק לא היה באותו שעה אלא בן שמונה ימים, ע' בת' כנסת יחזקאל סי' מ"ב

רא"ש ד"ה מפני מה, אע"פ שעבירת העונש מפורשת על אומרו במה אדע מ"מ עבירה זו הענישתו להיות נופל בבמה אדע, ע' מה שהאריך בזה בת' מקום שמואל קונטרס שער התירוצים

ע"ב עיר קטנה זה הגוף ואנשים בה מעט אלו האברים כו', ע' עקידה למגילת קהלת בפסוק עיר קטנה

שם מאן תנא א"ר אדא בר אהבה ר"א היא דתניא ר"א אומר אפילו ויתור אסור במודר