אור הישר (נשים ב) י

שם איתנס ולא אתא אר"ה בטל זכותיה א"ל רבה אנוס הוא ואונס רחמנא פטריה דכתיב ולנערה לא תעשה דבר כו', ע' ש"ך וביאור הגר"א ובתומים ר"ס כ"א

רא"ש ד"ה נדרי אונסים. ודברים שבלב כי האי דמוכחי וידיע לכל הויין דברים. ע' במחנה אפרים ה' שבועות סי' י"ד ובת' עין יצחק אה"ע ח"ב סי' ל"ז

ע"ב דאי הוה ידע דמית מן לאלתר הוה גמר ויהיב גיטא, ע' בת' חכם צבי סי' מ"א

שם שאני הכא דאמר לבטלן זכותיה, ע' בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' ק"ל

שם והלכתא אסמכתא קניא והוא דלא אניס והוא דקני מיניה בב"ד חשוב, ע' בת' הריב"ש סי' קע"ה וסי' של"ה וע"ע בת' הרשב"א סי' אלף קמ"ט ובת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' תתנ"ד וסי' תתקע"ו

במשנה נודרין להרגין ולחרמין ולמוכסין שהיא תרומה אע"פ שאינו תרומה כו', ע' בת' הרמב"ם דפוס ירושלים סי' קמ"ו וסי' רצ"ט ובת' הרשב"א ח"ד סי' ק"ח ובת' הריב"ש סי' ב' ובת' מהרשד"ם חי"ד סי' ק"א

ר"ן ד"ה והוא דקנו מיניה בב"ד חשוב תירץ ר"ת ז"ל דכי אמר דמעכשיו מבטל אסמכתא ה"מ כי ההיא דפ' איזהו נשך דמשכן לו בית משכן לו שדה שמסר לו שדהו כו', ע' בת' הרשב"א סי' תתקי"ז ובת' הרא"ש כלל ע"ב סי' ז'

רא"ש ד"ה ר' יוסי אומר יתן. דס"ל אסמכתא קניא ויגבה כל חובו מבני חרי אבל ממשעבדי לא שכבר נמחל שיעבוד חצי החוב כו', ע' מה שהאריכו בזה בסמ"ע ש"ך תומים קצות ונתיבות ר"ס מ"ח

דף כ"ח ע"א והאמר שמואל דינא דמלכותא דינא. ע' בת' הרשב"א חלק ששי סי' פ"ט ובת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' קט"ז ובת' מהרשד"ם חי"ד סי' קצ"ב

שם כיון דאמר יאסרו איתסרו עליה כל פירי עלמא כו', באומר בלבו היום כו', ע' בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' תתקל"ח ובת' הריב"ש סי' של"א ובת' דבר אברהם סי' ט"ז אות ז' וע"ע בחידושי הרשב"א לקידושין ד"נ ע"א ובמש"כ שם בשם הס' יראים וע"ש בר"ן ובת' פמ"א ח"א סי' נ"ג וע"ע בת' מהר"ח אי"ז סי' ע'

שם רב אשי אמר הכי קתני בש"א אין שאלה בשבועה ובה"א יש שאלה בשבועה, ע' אור זרוע ח"א ס"ס תשמ"ח

ר"ן ד"ה היכי נדר. ונהי דסתמא לעולם משמע ה"מ היכא דליכא אונסא משום דטפי משמע לעולם מהיום אבל היכא דאיכא אונסא הך אונסא מפרש ליה לדיבורא דהיום כו', ע' מחנה אפרים ה' נדרים סי' ד' וסי' ו'

רא"ש ד"ה במוכס שאין לו קצבה, והאי לאו דינא הוא דדוקא בדבר שהוא שוה לכל בני המדינה כו' א"נ כיון שאין לו קצבה מרבה ליקח יותר ממה שהמלך חפץ הלכך כולו גזל, ע' קצוה"ח ר"ס שס"ט ובאבני מלואים סי' כ"ח סק"ג

ע"ב ר"ן ד"ה וכתב הרשב"א ז"ל דעולא לא פליג אדבר פדא אלא בלאחר שיקצצו כו'. ע' במה"פ וש"ק לירושלמי דמכילתין פ"ג ה"ה

בא"ד שהאומר לחבירו לך חזק וקני שדה או שתהא נתונה לך מעכשיו עד שאלך לירושלים וחזר וקנאה ממנו קודם שעלה לירושלים כו', ע' חזקה רבה חח"מ סי' ל"ה

דף כ"ט ע"א ומה אילו אמר לאשה היום את אשתי ולמחר אי את אשתי מי נפקא בלא גט, הנה בתוס' וברא"ש הקשו מנלן דבעי גט והמציאו מקור לזה מסוגיא דגיטין פ"ג ע"א ע"ש, ולכאורה מדוע לא הביאו מקור לזה מסוגיא מפורשת ביבמות ק"ז ע"א דאין תנאי בנישואין. וכן אמרו שם צ"ד ע"ב אלא נישואין מי איכא למימר תנאה הוה ליה בנישואין ע"ש, והשתא אי אמר היום את אשתי ולמחר אי את אשתי מי איכא תנאי יותר גדול בעצם הנישואין ומכיון דאין תנאי בנישואין מי נפקא בלא גט, וכמ"כ איכא למידק נמי ע"ד הר"ן בד"ה א"ל אביי שכ' וז"ל אפשר דאביי דמקשה הכי פליג נמי וס"ל דהאומר לאשה היום את אשתי ולמחר אי את אשתי דלמחר נפקא בלא גט כו' ע"ש, ולפי הנ"ל צ"ל דאביי יפלוג על סוגיות דיבמות וע' בתוס' שם ובכתובות ע"ג ע"א

, ואפ"ל דפשיטא להו להראשונים ז"ל דביבמות שם ס"ל להש"ס דאף דלכתחילה אין תנאי בנישואין, מ"מ אי עביד תנאי ולא נתקיים התנאי בטלו הקידושין למפרע עד שגם גט אינה צריכה, ולהכי איצטריכו לחפש מקור לדברי רב המנונא מסוגיא דגיטין ומשום דאתקיש הויה ליציאה, אבל הוא דוחק גדול וצ"ע כעת, וע' אבני מלואים סי' מ"ם סק"ה

שם א"ל רבא מי קא מדמית קדושת דמים לקדושת הגוף קדושת דמים פקעה בכדי קדה"ג לא פקעה בכדי. כה"ג מתרץ הש"ס בשבועות ד"י ע"ב על הקושיא קדושה שבהן להיכן הלכה כו' שאני קטרת דקדושת דמים הוא וע' מחנה אפרים ה' צדקה סי' י"ב ובטו"א מגילה ד"ט ע"ב

, שם אמאי קדושת הגוף נינהו ופקעה בכדי הב"ע דאמר לדמי, ע' רי"ט אלגזי לבכורות פ"ח סי' פ"א

ר"ן ד"ה א"ל אביי. אפשר דאביי דמקשה הכי פליג נמי וס"ל דהאומר לאשה היום את