אור הישר (נשים א) צט

שם מיגו דיכולין לאמר להד"ם יכולין נמי לאמר סיטראי נינהו כו', ע' בת' הרשב"א סי' תקע"א ובשערי תשובות למהר"ם ב"ב שער שני סי' ס"ה ובת' הרא"ש סוף כלל ע"א

שם ולא היא בין כך ובין כך משלם דא"ל לתקוני שדרתיך כו', ע' בת' הרשב"א סי' אלף ק"י ובת' מהרי"ק סי' קנ"ה וע"ע בתוס' גיטין כ"ט ריש ע"ב

שם ההיא איתתא דהוו מיפקדי גבה מלוגא דשטרי אתו יורשים קא תבעי ליה מינה אמרה להו מחיים תפיסנא להו כו', ע' בת' הרשב"א ח"ד סי' קנ"ב ובראב"ן סי' ק"ז ובס"ס ק"ט ובת' מהר"ם ב"ב סי' ת"ה ובשערי תשובותיו שער שני סי' י"ז ובת' הריב"ש סי' שצ"ב ובקצוה"ח סי' ס"ד סק"ג

שם ההיא איתתא דאיחייבא שבועה בי דינא דרבא כו,. ע' ראב"ן סי' קט"ו ובת' מהר"ם ב"ב סי' תי"ג ובווי העמודים לס' יראים סי' א' ובת' אבקת רוכל סי' קע"ט

שם אע"ג דאיכא מר עד אחד לאו כלום הוא, ע' בת' מהרי"ק סי' כ"ב פ"א פ"ב

שם השתא דאמר מר קים לי בנויה מילתא היא כגון אבא מר ברי דקים לי בגויה קרענא שטרא אפומיה קרענא ס"ד כו', ע' בת' הרשב"א סי' אלף קמ"ו

שם תיתי ותשתבע במתאי אפשר דמיכספא ומודיא כו'. ע' בת' מהר"ם ב"ב סי' רל"א ובשערי תשובותיו שער א' סי' שי"ג

שם אבל למחזי כשקרא לא חיישינן, ע' שאגת אריה סי' צ' ובטו"א לר"ה ד"כ ע"א בד"ה ניעברה האידנא

רש"י דיה קרענא ס"ד. וכי אחד נאמן להוציא שטר חתום מיד המחזיק אפוקי ממונא הוא ותרי בעינן, ע' נחל יצחק סי' ט"ו

רש"י ד"ה שכבר נמחל שעבודו. ונמצאת מלוה השנייה מלוה ע"פ ואינו גובה מן הלקוחות. ע' במראה הפנים לירושלמי ב"מ פ"א ה"ז

תוד"ה אית לך סהדי. וא"ת ואמאי צריכה סהדי ניהמני לדידה במינו כו'. ע' בת' פנים מאירות ח"ב סי' קפ"א

בא"ד והך איתתא לא היתה חוששת אלא לקנות מלוגא דשטרי בלא החוב כו' ע, קונטרס הספיקות להקצוה"ח כלל ח' אות א' ובס' חזקה רבה חח"מ סי' נ"ג

תוד"ה מרענא. פר"ח בפ' שבועת הדיינין דכל מרענא דבהש"ס לגבי שטר היינו שצריך בעל השטר לישבע כו', ע' בת' מהר"ם ב"ב סי' קכ"ה

בא"ד אפילו לא מהימן כבי תרי יתחייב שבועה הבא ליפרע כו', ע' נובי"ת חח"מ סי' כ"ב ובתומים סי' נ"ח סק"ט

ע"ב ההוא דאמר להו נכסיי לטוביה שכיב אתא טוביה א"ר יוחנן הרי בא טוביה, ע' אור זרוע לב"מ סי' קכ"ד

שם קריבתיה דר"ג זבינתא לכתובתה בטובת הנאה איגרשה ושכיבה אתו קא תבעי לה לברתה כו', ע' תמים דעים להראב"ד סי' ס"א ובת' מהרי"ק סי' פ"ט וע"ע בת' הרא"ש כלל ס"ח סי' ז' ובת' שארית יוסף סי' ח'

רש"י ד"ה מחול דא"ל לוה ללוקח לאו בע"ד דידי את ע' קצוה"ח סי' ס"ו ס"ק כ"ו

תוד"ה חדא. אע"ג דלא אמיד דאימור מציאה אשכח או מתנה נתנו לו מ"מ לא טענינן ליתמי כו', ע' בס' הצבא לבעה"מ הנדפס סוף ס' תמים דעים להראב"ד סי' רכ"ה מדה י"ב ובהשגות הרמב"ן שם סי' רכ"ו ובת' מהר"ם ב"ב סי' קכ"ו ובת' הרא"ש כלל ק"ה סי' ח' ובת' הריב"ש סי' שס"ט

תוד"ה שודא. וי"ל דכל דיין דמקבל אגרא לאו דיינא הוא, עמש"כ עה"ג וע"ע בת מהרי"ט ח"א סי' ס"ט ובת' מהר"ם ב"ב סי' קכ"ז

דף פ"ו ע"א המוכר שט"ח לחבירו וחזר ומחלו מחול כו', ע' מה שהאריך בזה בראב"ן סי' מ"ז מ"ח וע"ע בת' מהר"ם ב"ב סי' קכ"ח וסי' שי"ן ובת' הרא"ש ריש כלל ס"ט

שם ואי פיקח הוא מקרקש ליה זוזי וכתיב ליה שטרא בשמיה, ע' תמים דעים להראב"ד סי' ס"א

שם מאן דלא דאין דד"ג מגבי ביה דמי ניירא בעלמא. ע' קצוה"ח סי' ס"ו סקכ"ח

שם הוה עובדא וכפייה רפרם לרב אשי ואגבי ביה כי כשורא לצלמי. ע' בת' הרשב"א ח"ד סי' קל"ו ובמש"כ בחידושי לב"ק צ"ח ע"ב

שם לבע"ח מסלקינן ליה בזוזי לאשה מסלקינן לה בארעא כו'. ע' בת' מהר"ם ב"ב סי' רס"ו וע"ע בשערי תשובותיו שער שני סי' ע"ב ובת' הרמ"א סי' ט'

שם ואי לא איכא אלא חד ארעא ולא חזיא אלא לחד לבע"ח יהבינן ליה לאשה לא יהבינן לה כו', ע' בת' מהר"ם ב"ב סי' רנ"ט וסי' רס"ב של"ד ובת' הרא"ש ריש כלל ע"ט ושם סי' י"א ובת' הגרע"א סי' קל"ג

שם ההוא תולה מעותיו בנכרי הוה כו', ע' בת' הרשב"א סי' אלף כ"ו ושם סי' אלף קכ"ב וסי' תתקמ"ב ובת' מהר"ם ב"ב סי' מ"ז וסי' תת"ד תתקנ"ט ושם תתקס"ט ובמהרי"ק סי' כ"ט ובת' הריב"ש סי' כ"ב. שם א"ל ר"כ לר"פ לדידך דאמרת פריעת