אור הישר (נשים א) ק

בע"ח מצוה אמר לא ניחא לי דאעביד מצוה מאי א"ל תנינא בד"א במצות ל"ת אבל במי"ע כו', ע' מיוחסות סי' פ"ח ובת' מהר"ם ב"ב סי' רנ"ח ובת' מהריח או"ז סי' קצ"ה ובשערי תשובות למהר"ם ב"ר ברוך שער שני סי' צ"ד ובת' ח"צ סי' א' ובס' שערי ישר שער חמישי פ"ב וע"ע בת' הרא"ש כלל י"א סי' ז' ובת' הריב"ש סי' צ' וסי' תפ"ד

רש"י ד"ה פריעת בע"ח מצוה, מצוה עליו לפרוע חובו ולאמת דבריו דכתיב הין צדק שיהא הן שלך צדק ולאו שלך צדק. ע' משה"ק על דבריו בשטמ"ק והביא דעת הראשונים האומרים דמקורו הוא מן יוציא אליך העבוט ע"ש. וכה"ד הרשב"ם בב"ב קע"ה ע"ב בד"ה שיעבודא דאורייתא, ובת' הרדב"ז ח"ב סי' תר"י כתב בשם הרמב"ם דמקורו הוא מן והשיב את הגזילה

תוד"ה תיזיל. ומסיק דבדשמואל קא מיפלגי דאמר המוכר שט"ח לחבירו וחזר ומחלו מחול כו', ע' בקהלת יעקב להגאון בעל נה"מ בחידושיו לאה"ע סי' כ"ח סי"ט

תוד"ה לבע"ח. אור"ת דג' דינים חלוקים למלוה ולניזק ולשכיר כו', ע' בתוס' ב"ק ד"ט ע"א ד"ה ר"ה ושם מ"ו ע"ב ד"ה ה"ג ובב"ב צ"ב ע"ב ד"ה אי ובר"ן בחידושיו לב"מ קי"ח ע"א

תוד"ה לאשה. דאפילו לאחר מיתה יהבינן לבע"ח קרקע או אפילו מטלטלין אחר תקנת הגאונים שתקנו דאשה ובע"ח גובין מטלטלין כו'. ע' בת' הרשב"א סי' תתקכ"ט ובנובי"ת חח"מ סי' ל"א ובחזקה רבה האה"ע סי' מ'

בא"ד ואפילו קדים זמן הכתובה לזמן השטר כיון שלא תקנו שתטרוף מן הלקוחות כו' והוי כאילו זמנן שוה. ע' תומים ר"ס ק"ד

תוד"ה פריעת. דאשכחן דכופין במצוה דרבנן כגון מצוה לקיים דברי המת דאמרינן בהשולח דכופין את היורשים ע' בת' הרשב"א ח"ד סי' קנ"ב וסי' רס"ד ובת' מהר"ם אלשיך סי' י"ד

ע"ב האומר לחבירו משוך פרה זו ולא תהיה קנויה לך עד לאחר יום קנה ואפילו עומדת באגם, ע' בת' הרשב"א ח"ד סי' ר"ב

במשנה המושיב את אשתו חנונית או שמינה אפוטרופיא ה"ז משביעה כ"ז שירצה כו', ע' ראב"ן סי' קט"ו ובת' מהר"ם ב"ב סי' תט"ו ובשערי תשובותיו שער שני סי' כ"ד

במשנה כתב לה נדר ושבועה אין לי עליך כו', ע' בת' הרשב"א סי' תתקע"א ובת' מהר"ם ב"ב סי' וסי' של"א ובשערי תשובותיו שער שני סי' י"ח

שם נדר ושבועה אין לי ולא ליורשי ולא לבאים ברשותי כו', ע' בת' הרמב"ם דפוס ירושלים סי' רי"א

רש"י ד"ה מכין אותו קודם שעבר על העשה ויש בידו לקיים. ע' ברש"י לקמן צ"א ע"ב ובחולין ק"י ע"ב וקל"ב ע"ב ובמש"כ בחידושי שם, וע"ע בת' פנים מאירות ח"ב סי' קנ"ה ובח"ג סי' ט'

תוד"ה אינה מגורשת. הרבה יש לתמוה היכי פשיט מדרב ושמואל דבעי למימר דצדי ר"ה כר"ה כו', ע' בת' הריב"ש ס"ס שע"ג

דף פ"ז ע"א א"ר נחמן אמר שמואל הלכה כבן אמה מרים, ע' בת' הרשב"א סי' אלף נ"ט ושם סי' אלף ק"מ ושם ח"ד סי' ק"ס ובשערי תשובות למהר"ם ב"ב שער א' סי' ק' ובת' הרא"ש כלל ע"א סי' ב' ובת' הריב"ש סי' ע"ח וסי' ק"ח וקס"ט ותצ"ד

במשנה הפוגמת כתובתה כיצד היתה כתובתה אלף זוז כו', ע' בס' בני אהובה פט"ז ה"י מה' אישות

שם עד אחד מעידה שהיא פרועה כיצד כו' לא תפרע אלא בשבועה. ע' בת' מהרי"ק סי' פ"א

שם מנכסים משועבדים כיצד מכר נכסיו לאחרים והיא נפרעת מן הלקוחות לא תפרע אלא בשבועה, ע' בת' הרמב"ם דפוס ירושלים סי' רי"א

שם מנכסי יתומים כיצד מת והניח נכסיו ליתומים והיא נפרעת מן היתומים לא תפרע אלא בשבועה, ע' בת' הרמב"ם דפוס ירושלים סי' קפ"ו קצ"ז שי"ד של"ב

רש"י דיה על אפוטרופיא. דכי פטר לה משבועה דקא רמי הוא עלה אבל שבועה דהיא גרמה לנפשה לא פטר לה. ע' בת' הגרע"א סי' קנ"ג

תוד"ה אפילו. ולקבורה דמזבני בלא אכרזתא משום כבוד המת, וע' בשערי תשובות למהר"ם ב"ר ברוך שער שני סי' ל"ד

ע"ב במשנה רש"א כ"ז שהיא תובעת כתובתה היורשין משביעין אותה ואם אינה תובעת כתובתה אין היורשין משביעין אותה, ע"ל פ"ח ע"ב תוד"ה לאפוקי ובת' מהר"ם ב"ב סי' תתקפ"ב ובשערי תשובותיו שער שני סי' ו' ובת' מהר"ח או"ז סי' צ"ה

שם אמר רבא שתי תשובות בדבר חדא דכל הנשבעין שבתורה נשבעין ולא משלמין והיא נשבעת ונוטלת ועוד אין נשבעין על כפירת שיעבוד קרקעות, ע' במעין החכמה דפוס רעדלהיים דף ט"ז ע"א ובכסא דהרסנא לבשמים ראש סי' ד' ובנובי"ת חאה"ע סי' כ'

שם אלא אמר רבא מדרבנן. ע' תוס' ב"ב ל"ג ע"א ד"ה מיגו דאי בעי ובת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' צ"ב ובשערי תשובותיו שער א' סי', סמ"ך ובת' הגרע"א סי' קנ"ג.