אור הישר (נשים א) צז

הי"ד מה' אישות וע"ע בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' תקס"ג ובת' מהרי"ק סי' צ"א

דף פ"א ע"א לא ניתנה כתובה לגבות מחיים, ע' גיטין ל"ד ע"ב תוד"ה אין ובמש"כ בחידושי שם וע"ע בת' מהרי"ק סי' ע"ב

שם מאן שמעת ליה דאית ליה מדרש כתובה ב"ש כו', ע' בת' הרא"ש כלל ס"ח סי' י"ג ובת' הריב"ש סי' שפ"ו

שם והא בעינא כשתנשאי לאחר תטלי מה שכתוב לכי וליכא א"ר אשי יבם נמי כאחר דמי, ע' בת' הריב"ש סי' ש"ב

תוד"ה יבם נמי כאחר דמי ואע"ג דבפ"ק דקידושין אמר גבי ואיש כאחר יקחנה דיבם לא מקרי אחר כו', הנה קושית התוס' היא מהא דרב אשי גופיה קאמר שם הכי דאל"ה וכי גברא אגברא קרמית, וכן נראה בעליל בתוס' סוטה דיה ע"ב בד"ה לאחר הראשון דגרסי בסוגיין רב אשי בשי"ן, אולם בת' הרשב"א ח"ד סי' רס"ז שהביא הא דהכא ושם הגרסא רב אסי בסמ"ך ע"ש

תוד"ה מגרשה. דמילתא דפשיטא היא דאין מקחו בטל אלא באותן ג' שדות כו', ע' ביאורי הגר"א אה"ע סי' צ' ס"ק מ"ח ובחזקה רבה חאה"ע סי' קל"ח

ע"ב וכן לא יאמר אדם לאשתו הרי כתובתיך מונחת לך על השלחן כו' עצה טובה קמ"ל, ע' בת' הרשב"א ח"ד סי' קי"ג וסי' דע"ו וע"ע שם ח"א סי' תתקס"ט

שם אי בעי ליה לזבוני ה"נ דלא מצי מזבין כו', ע' בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' תתע"ב

שם ההוא גברא דנפלה ליה יבמה בפומבדיתא בעו אחוה למיפסלה ליה בגיטא מיניה כו', ע' בת' מהר"ם ב"ד ברוך סי' תתס"ו ובתרומת הדשן סי' ר"כ

שם א"ד יוסף כיון דאמור רבנן לא ליזבון אע"ג דזבין לא הוה זביניה, כה"ג אמר רב יוסף בנדרים ד"כ ע"א, וע' סמ"ע סי' ר"ח סק"ג ובת' פנים מאירות ח"א סי' ל"ד ובת' הגרע"א סי' קכ"ט וסי' קע"ד ובת' חמדת שלמה חח"מ סי' ד' ובט"ז או"ח סי' תקכ"ד ובעתים לבינה לס' העתים סי' ע"ד ובנובי"ת חא"ח סי' קל"ה ובח"ס חי"ד סי' ז'

, שם דילמא ר"מ היא דאמר מטלטלי משעבדי לכתובה, ע' בשערי תשובות למהר"ם ב"ר ברוך דפוס ברלין תרנ"א שער ב' סי' ע"ב

תוד"ה לא יאמר. ואית ולמחול לנפשיה כו' וי"ל דשאני הכא דאינו יורש אלא מכחה א"ג כו', ע' בת' שארית יוסף סי' ח'

תוד"ה ר"מ אור"ת דלא אמר ר"מ לגבות מיתמי אלא דוקא מיניה כו'. ע' ר"ן נדרים ס"ה סוף ע"ב ובדו"ח להגרע"א מערכה י"ב

בא"ד כתובה דגריעא דלרבנן אפילו מטלטלי דידיה לא משתעבדי כש"כ דלר"מ לא משתעבדי לה מטלטלי דיתמי. ע' בס' עולת שמואל ח"א סי' ס"ג

דף פ"ב ע"א לא אשכחן תנא דמחמיר תרי חומרי בכתובה אלא אי כר"מ אי כר' נתן. ע' בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' תק"ב וסי' תק"פ ובקצוה"ח סי' ק"ז סק"ב ובנתיבות שם

שם מאי דעתיך אי משום נכסי אנא בנכסי פליגנא לך כו' ע' בר"ן ובקצוה"ח סי' רע"ח סקי"ג

שם התם בידו הכא לאו בידו, ע' בספר המקח לרב האי גאון שער רביעי

שם ל"ק הא דא"ל קני מעכשיו הא דלא אמר ליה קני מעכשיו. ע' בת' הריב"ש סי' ר"ג ובת' מהרי"ק סי' קפ"א

שם כנסה הרי היא כאשתו למאי הלכתא אמר ריב"ח לומר שמגרשה בגט ומחזירה כו', ע' תוס' יבמות ד"כ סוף ע"ב ובעמק יהושע סי' א'

תוד"ה הא דאמר. דבכסף ודאי לא בעינן מעכשיו שאם לא תתקדש לו חייבת לשלם כו', ע' בס' שערי רחמים חי"ד סי' ב'

בא"ד מעכשיו מתחיל הקנין ואינו נגמר עד לאחר שלשים כו'. ע' בת' מהר"ח או"ז סי' רמ"ב

ע"ב מ"ט אשה הקנו לו מן השמים, ע' יבמות ל"ט ע"א תוד"ה אשה ובת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' תרנ"ה

שם עד שבא שמעון בן שטח ותיקן שיהא כותב לה כל נכסי אחראין לכתובתה, ע' בס' עולת שמואל ח"א סי' ס"ד

דף פ"ג ע"א במשנה הכותב לאשתו דין ודברים אין לי בנכסיך ה"ז אוכל פירות בחייה כו', ע' ראב"ן סי' ע"ט ובהגהת אבני שהם שם

שם רשב"ג אומר אם מתה יירשנה מפני שמתנה עמש"כ בתורה וכל המתנה עמש"כ בתורה תנאו בטל, עמש"כ בחידושי לעיל נ"ו ע"א

שם האומר לחבירו דין ודברים אין לי על שדה זו כו' לא אמר כלום, ע' בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' מ"ו וע"ע בספר המקח לרב האי גאון שער א'

שם יכולה אשה שתאמר לבעלה איני ניזונת ואיני עושה, ע' בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' רל"ז

שם רבא אמר ידו עדיפא מידה נ"מ לשומרת יבם, ע' בת' הרשב"א ח"ד סי' ל"ז וביש"ש ליבמות פ"ד סי' י"ג

רש"י ד"ה נ"מ לשומרת יבם. ופליג רבא אדאביי