אור הישר (נשים א) צו

בה מכש"כ כשעוסק בה, וע"ש תוד"ה מצוה

שם שוור נפל לההוא גיסא כו', במס' ד"א זוטא ספ"א חשיב ט' שנכנסו בחייהם לג"ע ומסיק ויש אומרים אף ריב"ל וע"ש בנחלת יעקב ובהגהות הגרי"ב

שם אי איתשיל אשבועתא ניהדר אי לא לא ניהדר. ע' בת' הרשב"א סי' תתנ"ד ובת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' קכ"ב

דף ע"ח ע"א תוד"ה האשה שנפלו. פי' בקונטרס ונתארסה אבל נשאת לא כו', ע' מה שהאריך בזה בת' פנים מאירות ח"א סי' ק"א

ע"ב רבותינו חזרו ונמנו בין שנפלו לה עד שלא תתארס ובין שנפלו לה משנתארסה וניסת הבעל מוציא מיד הלקוחות, ע' בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' תקע"ו

שם לימא תנינא לתקנת אושא כו', ע' בת' הריב"ש סי' קנ"ג וע"ע בספר המקח לרב האי גאון שער רביעי

שם באושא התקינו האשה שמכרה בנכסי מלוג בחיי בעלה ומתה הבעל מוציא מיד הלקוחות, פי' ואפילו התנה שלא יירשנה כדכ' בשערי תשובות למהר"ם ב"ב שער שני סי' ל"ד

שם תנ"ה אלו הן שאינן ידועין כל שיושבת כאן ונפלו לה נכסים במדה"י, ע' בת' הרשב"א ח"ד סי' רמ"ג ובת' הגרע"א סי' רכ"ד

תוד"ה כתבתינהו. ולא הוי דברים שבלב שאינם דברים דהכא ודאי הדבר ניכר שלא נתכונה כו'. ע"ל ע"ד ע"ב ד"ה משום ובגיטין ל"ב ע"א ד"ה מהו ובקידושין מ"ט ע"ב ד"ה דברים ובמש"כ שם עה"ג וע"ע בס' חזקה רבה חי"ד סי' קע"ו

דף ע"ט ע"א אם יבא שטר לידי אקרענו כו'. ע"ל צ"ז ע"א תוד"ה זבין ובקידושין מ"ט ע"ב ד"ה דברים ומה שנרשם עה"ג שם ובת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' רפ"ב ובת' הריב"ש סי' קמ"ב

, שם אפ"ה במקום ברתא נפשה עדיפא לה. ע' בת' הרא"ש כלל ל"ד סי' א' וכלל ע"ח סי' ג' וע"ש עוד כלל פ"ו סי' א'

שם אר"ז ל"ק הא בכולה הא במקצתה. ע' בת' הרא"ש כלל ע"ח סי' ג' ובקצוה"ח סי' צ"ט סק"ו

במשנה נפלו לה כספים ילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות. ע' בת' הרמב"ם דפוס ירושלים סי' שי"ב

רש"י ד"ה עד שתכתוב בשטר זה מהיום נתונים לך ולכשארצה יש כאן הברחה מבעלה כו', ע' בת' הרשב"א סי' תתקמ"ח

תוד"ה עשאום כנכסים שאינם ידועים ואליבא דר"ש פסק ר"ח כר"ש בנכסים שאינם ידועים כו' ע' בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' פ' וסי' תקע"ו ובת' מהרי"ק סי' כ"ב וע"ע בת' הרא"ש ריש כלל ט'

ע"ב הגונב ולד בהמת מלוג משלם תשלומי כפל לאשה כו', ע' בת' הרשב"א סי' שס"ו

שם עיילא ליה גלימא פירא הוי מכסי ביה ואזיל עד דכליא, וכ' הרשב"א בתשובה ה"ד סי' קט"ו דלאו דוקא גלימא אלא אפילו גלימות כולהו פירא הוו למכסה בהו פעם בזו פעם באחרת מדלא מפליג בגמרא וה"מ חדא כו' ע"ש

שם מתקיף לה רב יוסף הרי עבדים ושפחות דכי שדה שאינה שלה דמי ופליגי, ע' לח"מ פכ"ב הכ"ג מה' אישות

דף פ' ע"א אכלה ערלה שביעית וכלאים ה"ז חזקה ע' תומים סי' קמ"א סק"ז ובחידושי ח"ס לב"ב ל"ו ע"א ובמה שיל"ד בדבריהם מדברי התוס' בפסחים כ"ו ע"ב ד"ה בישלה

שם שאם היתה הוצאה יתירה על השבח אין לו אלא הוצאה שיעור שבח ובשבועה ע' בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' תתס"ט

שם מ"ש מהיורד לתוך שדה חבירו ונטעה שלא ברשות שמין לו וידו על התחתונה כו', ע' בת' הרמב"ם דפוס ירושלים סי' רמ"ב

תוד"ה ישבע. אע"ג דאין הבעה"ב מכחישו מ"מ חנוני ופועלים מכחישין זא"ז אבל הכא ליכא שום הכחשה כו', הנה מלשון התוס' משמע דאם היתה מכחשתו ואמרה בשביל עצמך הוצאת היתה ממש בטענתה אולם בשערי תשובות למהר"ם ב"ר ברוך דפוס ברלין תרנ"א ח"א סי' ס"ד כתב דלא מהימנה בזה אלא בעל נאמן ודברים הללו א"צ קנין דשליח שויתיה ע"ש וצ"ע

ע"ב והלכתא בעל שמכר קרקע לפירות לא עשה ולא כלום כו', ע' אור זרוע לב"מ סי' ש"ח וע"ע בספר המקח לרב האי גאון שער רביעי

במשנה שומרת יבם שנפלו לה נכסים מודים ב"ש וב"ה שמוכרת ונותנת וקיים כו', ע' יש"ש ליבמות פ"ד סי' י"ג ובחזקה רבה חאה"ע סי' ר"ב

שם הניח אחיו מעות ילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות. ע' בת' הרשב"א ח"ד סי' ל"ו

רש"י ד"ה כל הקודם. קסבר מטלטלי לכתובה לא משתעבדי אא"כ תפסה ומחיים דבעל בעינן תפיסה כו', ע' בת' הרשב"א ח"ד סי' קי"ח ובת' הריב"ש סי' שס"ה

, תוד"ה נכסים בחזקתן. פ"ה דכי היכי דפליגי אמוראי בפ' מי שמת בנפל הבית עליו ועל אשתו כו' ה"נ פליגי הכא ואין נראה לר"ת כו', ע' מה שהאריך בזה בס' בני אהובה פכ"ב