אור הישר (נשים א) צה

ע"ב א"ד נחמן בר יצחק כלה בבית אביה ולקידושין. ע' ח"ס אה"ע ח"א סי' ק"ה ובאבני מלואים סי' ל"ט סק"ח

שם מיתיביה מחט שנמצאת בעובי בית הכוסות כו' ואמאי ספיקא ברשות טבח אתייליד. ע' בת' באר יצחק חי"ד סי' ה' וע"ע בתומים קיצור תקפו כהן סי' ק"כ

שם הכי אמר שמואל כל שנולד ספק ברשותו עליו הראיה כו', ע' בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' תתס"ח ובאבני מלואים ר"ס נון

שם וחכ"א בד"א במומין שבסתר אר"נ ונכפה כמומין שבסתר דמי כו', ע' בת' דברי נחמיה סי' א'

רש"י ד"ה כלה בבית חמיה. על הבעל להביא ראיה להפקיע כח כתובתה כו'. ע' פני יהושע ובנתיבות סי' רכ"ג סק"ג

תוד"ה כל שנולד. כדפריך מההיא דמחט דלייתי טבח ראיה כו', ע' בת' הריב"ש סי' שע"ג ושם ס"ס שצ"ד

דף ע"ז ע"א במשנה האיש שנולדו בו מומין אין כופין אותו להוציא כו', ע' בת' הרא"ש כלל מ"ב

שם רב יהודא תני נולדו חייא בר רב תני היו כו'. ע' ח"ס אה"ע ח"ב סי' ס"א

שם אמוראי נינהו ואליבא דר' יוחנן. וה"ג מסקינן בב"מ ל"ח ע"ב, והנה אהא סמיך הר"ן בשילהי מכילתין. במש"כ דלא סמכינן אהאי כללא דכ"מ ששנה רשב"ג במשנתינו הלכה כמותו כיון דאמוראי פליגי בזה ע"ש, אולם לפ"ז קשה מאי קא מתמה הש"ס בגיטין ל"ח ע"א ע"פ האי כללא קשיא דר' יוחנן אדר' יוחנן. הרי בזה גופה פליגי אמוראי, וי"ל דאי רק מצי למיקם אטעמא מבלי לאוקים בפלוגתא טפי עדיף ליה

והנה בת' הרשב"א סי' מ' נשאל אהא דע"ז ל"ב ע"ב דא"ר יוסף א"ר יהודא א"ש הלכה כרשב"ג וא"ל אביי הלכה מכלל דפליגי וקשיא הלכה ל"ל הא קיי"ל כ"מ ששנה רשב"ג במשנתנו הלכה כמותו. והשיב הרשב"א ז"ל אין למדין מן הכללות ואף על כלל זה דרשב"ג אין סומכין בו לפסוק כמותו אלא במקום שיש ראיה או דמסתבר טעמיה והביא שם הא דבסוגיין דבמשנתנו קאמר רשב"ג במומין קטנים אבל במומין גדולים כופין אותו להוציא ועלה קאמר ר' יוחנן הלכה כרשב"ג ורבא אמר ר"נ הלכה כחכמים והלכתא כר"ג דקיי"ל כוותיה בדיני עכ"ל ותמיהני מדוע צריך להשיבו מצד הסברא ולהביא לחמו ממרחק הלא הכא גופא על אתר מסקינן דאמוראי נינהו ואליבא דר' יוחנן הלא ר' אבא בר יעקב בשם ר' יוחנן פליג על רבב"ח בשם ר' יוחנן דס"ל הלכה כרשב"ג במשנתנו ומשו"ה צריך איהו לפי שיטתיה לפסוק בב"מ ל"ח ע"ב הלכה כרשב"ג ועמש"כ בחידושי שם ולגיטין ל"ח ע"א ואי הוה השיב הרשב"א הכי אז הוה מתאים תירוצו עם תירוץ התוס' בע"ז שם על קושית השואל ע"ש וצ"ע

במשנה ואלו שכופין אותו להוציא מוכה שחין כו', הנה האי אלו הוא דוקא לפמש"כ הרא"ש בתשובה כלל י"ז ס"ס וי"ו ובכלל מ"ג סי' ג' וסי' ס' ובת' הריב"ש סי' קכ"ז

שם ועל כולן אמר ר"מ יכולה היא שתאמר סבורה הייתי שאני יכולה לקבל ועכשיו איני יכולה לקבל, ע' בת' הרשב"א סי' תתקי"ג

שם יכולה היא שתאמר לאחיך הייתי יכולה לקבל ולך איני יכולה לקבל, ע' בת' הרא"ש ריש כלל נ"ב

שם עד שכופין אותו להוציא יכפוהו לזון ורב אין אדם דר. עם נחש בכפיפה. ע' בת' הרשב"א סי' תרצ"ג ובס' התרומה סי' קל"ג ובת' מהר"ם ב"ד ברוך סי' ר"ג תתקכ"ז תתקמ"ו ובת' מהר"ח או"ז סי' קכ"ו קנ"ה ובח"ס אה"ע ח"א סי' קל"א ובת' מהר"ם אלשיך סי' י-א

שם אין מעשין אלא לפסולות, ע' בתוס' לעיל ד"נ ע"א ד"ה עשיתינהו ובר"פ המדיר ד"ה יוציא ובתשב"ץ ח"א סי' א'

שם ליתני נשא אשה ושהה עמה עשר שנים ולא ילדה כופין אותו. ע' בת' מהרי"ק סי' ע"ב

שם מתקיף לה ר' אבא בדברים לא יוסר עבד כו', ע' בשערי תשובות למהר"ם ב"ב סי' יוד ובת' הרא"ש כלל מ"ג סי' ד' וסי' י"ב ובת' הריב"ש סי' ר"נ

תוד"ה כופין אותו להוציא. נראה לר"י דיוציא ויתן כתובה אע"פ שמגרשה בע"כ כו'. ע' חזקה רבה חח"מ סי' א'

ע"ב התם כי אמרה דיירנא בהדיה בסהדי שבקינן לה הכא אע"ג דאמרה דיירנא בהדיה בסהדי לא שבקינן לה. ע' בת' הריב"ש סי' רמ"א ובאגודת אזוב מדברי דף ג"ח

שם ריב"ל מיכרך בהו ועסיק בתורה אמר אילת אהבים ויעלת חן אם חן מעלה על לומדיה אגוני לא מגנא ע"כ, לכאורה לפי דרשת הברייתא בסוטה כ"א ע"א כי נר מצוה ותורה אור תלה הכתוב את המצוה בנר ואת התורה באור כו' ומפרש רב יוסף מצוה בעידנא דעסיק בה מגנא ומצלא בעידנא דלא עסיק בה אגוני מגנא אצולי לא מצלא תורה בין בעידנא דעסיק בה ובין בעידנא דלא עסיק בה מגנא ומצלא ע"ש, לפ"ז הוה מצי נמי לאתויי האי קרא כיון דתורה מגנא ומצלא אפילו בעידנא דלא עסיק