אור הישר (נשים א) צד

ובקצוה"ח סי' רמ"א סק"ט ובמשך חכמה לפ' מטות בפסוק גדרות צאן וע"ע בת' הריב"ש סי' קע"ה ובנובי"ת חי"ד סי' קמ"ז ובת' הגרע"א סי' מ"ח

שם המקדש במלוה ובעל על תנאי ובעל בפחות מש"פ ובעל ד"ה צריכה הימנו גט. ע' בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' תק"ט ובבני אהובה פ"ד הי"ט מה' אישות וע"ע בת' הריב"ש סי' ה' וסי' שצ"ח ובנובי"ק חאה"ע ס"ס נ"ד

שם לאפוקי מהאי תנא דא"ר יהודא א"ש משום ר' ישמעאל והיא לא נתפשה אסורה כו', ע' בת' שיבת ציון סי' צ'

רש"י ד"ה ע"י שליח. כי התם שהרי משה צוה ליהושע לתת להם את הארץ שהיה שלוחו של משה כו'. ע' אבני מלואים סי' ל"ח סק"ב ובהעמק שאלה לשאילתות פ' מטות סי' קל"ח אות ז'

תוד"ה תנאי דאפשר לקיומיה ע"י שליח. וא"ת ומאי סברא יש כאן דלא גמרינן מהתם כו'. ע' בת' עונג יו"ט סי' ג'

תוד"ה ד"ה צריכה הימנו גט. ולא פליגי רב ושמואל אלא בכנסה ולא בעל כו'. ע' מחנה אפרים ה' שבועות סי' יוד

ע"ב ת"ר הלכה אצל חכם והתירה מקודשת פירש"י הלכה אחר קידושין אצל חכם, וכוונתו ללמדנו דאע"פ שהנדרים היו קיימין בשעת הקידושין. וטעם הדבר ע' בת' הריב"ש סי' ר"ז

שם הא ר"מ דאמר אדם רוצה שתתבזה אשתו בב"ד הא ר"א דאמר א"א רוצה שתתבזה אשתו בב"ד כו', ע' חזקה רבה סי' כ"ח

תוד"ה חכם אלא בקפידת המומין תלוי הטעם שאף עתה אחר שנתרפאת היא נמאסת ב בעיניו כשזוכר שהיו בה מומין אבל נדרים ליכא קפידא כו', ע' אבני מלואים ס"ס ל"ט

תוד"ה משום. דע"כ הכא בעינן תנאי מדמשני התם הא מני ר"מ היא דאמר בעינן תנאי כפול והכא בדלא כפליה לתנאיה ומאי שייך הכא תנאי כפול אי סגי בגילוי דעת כו' ע"כ. וקשה לפמש"כ התוס' בקידושין ד"ו ע"ב ושם מ"ט ע"ב דאפילו במקום תנאי כפול סגי גילוי דעת גמור אי פירש בהדיא, א"כ תקשה להיפוך אסוגיא דגיטין כיון דפירש בהדיא משום שם רע אני מוציאן. ומדוע צריך תנאי כפול וצ"ע כעת

דף ע"ה ע"א ר"מ סבר אדם רוצה שתתבזה אשתו בב"ד ר"א סבר אין אדם רוצה שתתבזה אשתו בב"ד, ע' ראב"ן סי קט"ו

שם אמר אביי וחד מינייהו עדיף כתרי מינן כו' ע' ברי"ף שילהי עירובין ובת' מהרי"ק סי' צ"א וסי' קפ"א

במשנה היו בה מומין ועודה בבית אביה האב צריך להביא ראיה שמשנתארסה היו בה מומין הללו ונסתחפה שדהו כו', ע' בת' הרמ"א סי' כ' וע"ע בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' רס"א ובדו"ח להגרע"א מערכה י"ב וע"ע בת' הרא"ש כלל ל"ד סי' א'

ע"ב במשנה ואם יש מרחץ באותה העיר אף מומין שבסתר אינו יכול לטעון כו'. ע' בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' תתס"ח

שם רבא אמר רישא כאן נמצאו וכאן היו סיפא נמי כאן נמצאו וכאן היו. ע' בת' אחיעזר חי"ד סי' ג'

שם חזקה אין אדם שותה בכוס אא"כ בודקו, ע' בת' מהרי"ק סי' ק"ה ובס' חזקה רבה חא"ח סי' א'

תוד"ה אבל בסה"ד. ונראה לרשב"א דחזקת פנויה לא חשיבא כלל חזקה לגבי חזקת הגוף, ע' בת' עין יצחק חא"ח סי' א' ובת' נחלת דוד סי' א' ובחוט המשולש בחלק התשובות להגרא"י ז"ל סי' כ"ז

תוד"ה ספק טמא. אור"ת דהכי מיירי כשנזקק לטומאה שהיה בו נגע א' שחין או מכוה קודם והיה מוחלט ממנו וקודם שנטהר נולד בו ספק כו', ע' מה שהאריך בזה בהקדמה לת' פמ"א ח"ג וע"ע בנובי"ק חי"ד סי' נ"ה וסי' ס"ג ובת' עין יצחק חא"ח סי' כ"ז

תוד"ה אמר רבה קיהה וטיהר. ר"ת גריס רבה מההיא דהשוכר את הפועלים בעובדא דרבה בר נחמני. וכ"כ התוס' בנדה י"ט ע"א ובסנהדרין פ"ז ע"ב. ובאמת לפנינו במשנה דנגעים ספ"ד הגרסא ור' יהושע קיהה. ועמש"כ בחידושי לנגעים שם ולב"מ פ"ו ע"א

תוד"ה רישא כאן. ואיירי בענין שיכול להיות שנאנסה תחת בעלה כו'. ע' תומים קיצור תקפו כהן סי ק"כ

דף ע"ו ע"א על בעל החמור להביא ראיה שהיה חמורו קיים בשעת משיכת פרה ותנא תונא כלה כו'. ע' בת' ח"צ סי' ב' ובנובי"ק חאה"ע סי' ל"א

רש"י ד"ה רב אשי. וגבי אב לא אמרינן בגוף שלה דתיהני חזקתה. ע' בת' מהר"ח או"ז סי' ק"מ

תוד"ה רישא. וחזר בו רבינו יצחק דהא משמע מדקאמר על האב להביא ראיה כו', ע' בס' בני אהובה פכ"ה ה"ד מה' אישות

תוד'"ה על בעל החמור. ודוקא גבי מיתת חמור וגבי מום וגבי מחט שנמצאת בעובי בית הכוסות אית לן למימר הכי כו'. ע' פני יהושע ובס' חזקה רבה חא"ח סי' נ"ז

בא"ד ונראה לריב"א דדוקא הכא שמחזיק עצמו מסופק בפרה ואין לו טענה ברורה כו', ע' בת' מהרי"ק סי' קס"א.