אור הישר (נשים א) צג

כמ"כ להקל שהיא רק שומרת יום כנגד יום. ועדותה בזה חזקה כ"כ מדין התורה עד שכל דין עד אחד נאמן באיסורין ילפינן מהא דוספרה לה לעצמה כדכ' התוס' בגיטין ד"ב ע"ב וע' מה שהארכתי בזה בחידושי לזבחים ר"פ כל הפסולין וזה גופה ודאי חידוש גדול בתורה. אכן מה ענין זה למצוה עד שתברך עליה וצ"ע כעת. וע' בת' מהר"ח או"ז סי' קי"ג ובת' הגרע"א סי', כ"ט

ע"ב דאורייתא קלתה שפיר דמי דת יהודית אפילו קלתה נמי אסור, ע' תרומת הדשן סי' יוד וסי' רמ"ב ובח"ס חא"ח סי' ל"ו

במשנה המקדש את האשה ע"מ שאין עליה נדרים ונמצאו עליה גדרים אינה מקודשת, בירושלמי ה"ז אמרינן עלה אית תניי תני אסורה להנשא בלא גט שלא תלך אצל הזקן ויתיר לה את נדרה כו' ע"ש, ודייק עלה באור שמח פי"ז ה"י מה' אישות א"כ איך אמרינן ביבמות מ"ח ע"א המפקיר עבדו יצא לחירות וא"צ גט שחרור, הלא איך ישא בת חורין דילמא ישאל הרב על הפקירו ונמצא באיסור, ומזה ראיה למש"כ הר"ן בנדרים פ"ה ע"א דאין שאלה בהפקר ע"ש

ולעד"נ דאי משום הא לא איריא. דאפשר בעלמא יש שאלה בהפקר רק הכא שאני דתיכף כשהפקירו זכה העבד בגופו, כמש"כ התוס' בקידושין ט"ז ע"א בד"ה והרב, וז"ל דכיון שהוא מוחזק בגופו אין לך קנין גדול מזה ע"ש, ולהא דבסוגיין ל"ד כלל דהכא אכתי היא אגידא לראשון אפילו בזמן שהנדרים עליה. דהא אם תשאל על נדריה מקודשת לראשון כמבואר בברייתא לקמן ע"ד ע"ב. ועתה אם תשאל על נדריה ותנשא לאחר הרי נישואין הראשונים קיימים ובניה מן השני ממזרים, ומשו"ה שפיר חששו בירושלמי להתגרש מן הראשון. משא"כ במפקיר עבדו שזכה העבד בגופו כנ"ל. א"כ תיכף נפקע כח הרב ממנו ולא יוכל לשאל עליו עוד

שם באילו נדרים אמרו שלא תאכל בשר ושלא תשתה יין כו', ע' בר"ן ובאבני מלואים סי' ל"ט סק"ט

שם איתמר קידשה על תנאי וכנסה סתם כו' ע' בת' הרמב"ם דפוס ירושלים סי' קס"ח

תוד"ה על מנת. תימה לר"י מאי איריא ע"מ אפילו בסתם נמי דהא בפ' אע"פ גזרינן שלא תאכל ארוסה בת ישראל בתרומה גזירה משום סימפון. ע' בחידושי פאר יעקב להגאון בעל שבות יעקב

דף ע"ג ע"א אלא טעמא דרב לפי שאין אדם . עושה בעילתו בעילת זנות. ע' בת' מהר"ח או"ז סי' כ"ו וע"ע בת' הרמב"ם דפוס ירושלים סי' קס"ז ובת' הרא"ש כלל ל"ה סי' ט' ובת' הגרע"א סי' צ"ג ובאבני מלואים ר"ס ל"ג וסי' ל"ח ס"ק ט"ז ובת' מהרש"ם ח"א סי' ג'

שם קטנה שלא מיאנה והגדילה עמדה ונשאת רב אמר אין צריכה גט משני ושמואל אמר צריכה גט משני, ע' בת' אחיעזר סי' ט' וע"ע בת' שיבת ציון סי' ע"א

שם ושמואל אמר צריכה גט משני, ע' בשטמ"ק ובחזקה רבה חי"ד ס"ס ק"ע

תוד"ה לא תימא. פי' בקונטרס ויהא לה כתובה וקשה לרבינו יצחק דא"כ מאי קאמר לא תימא פשיטא כו', ע' נובי"ת חאה"ע סי' נ"ג ובאבני מלואים ר"ס ל"ט ובקונטרס פאר יעקב להגאון בעל שבות יעקב

תוד"ה אלא טעמא. צריך לפרש שמחמת כך נתכוין לקדש בבעילה דאם נפרש כו' ע' נובי"ת חאה"ע סי' נ"ד

ע"ב קידשה סתם וכנסה סתם תצא שלא בכתובה כתובה הוא דלא בעיא הא גיסא בעיא, ע' בת' הרשב"א סי' אלף רי"ז

שם וכן א"ר חסדא צריכה גט מדבריהם, ע' אור שמח רפ"י מה' גירושין

שם רבא אמר תנא ספוקי מספקא ליה גבי ממונא לקולא גבי איסורא לחומרא, ע' בת' באר יצחק חאה"ע סי' יוד י"א

שם וכן קטן שקידש אע"פ ששלח סבלונות לאחר מכן אינה מקודשת כו', ע' מה שהאריך בזה בס' תשובת שמואל קונטרס קידושי קטן וע"ע בת הרא"ש כלל ל"ה סי' ו' ובת' ר"ב אשכנזי סי' ג'

שם התם בהא קמיפלגי מ"ס ע"מ שירצה האב ע"מ שישתוק האב והא שתיק ליה ומ"ס ע"מ שיאמר אבא הן והא לא אמר אבא הן. ע' אור שמח פ"ז ה"א מה' אישות

, שם אבל גירשה כשהיא קטנה והחזירה כשהיא גדולה או שהחזירה כשהיא קטנה וגדלה אצלו ומת או חולצת או מתייבמת, ע' חוט המשולש בחלק התשובות להגר"ח ז"ל סי' יוד

רש"י ד"ה קטן אין קידושיו כלום דלאו בר קיחה הוא כי יקח איש כתיב, ע' אבני מלואים סי' מ"ג סק"ב ובחזקה רבה חאה"ע סי' ה'

רש"י ד"ה אינה מקודשת ואע"פ ששלח משהגדיל כו', ע' בת' מהרי"ק סי' ל"ב

בא"ד ולא אמרינן ניהוו סבלונות קידושין כו', ע' תרומת הדשן סי' ר"ז

דף ע"ד ע"א מכדי כל תנאי מהיכא גמרינן מתנאי בני גד ובני ראובן כו', ע' אור זרוע לב"מ ס"פ הפועלים

שם תנאה דלא אפשר לקיומיה ע"י שליח לא הוי תנאה. ע' בת' מהר"ח או"ז סי' קכ"ו