אור הישר (נשים א) צא

לא יהא אלא שדה כו' ע' בפתח השער לספר המקח

דף ע' ע"א אמר רפרם ל"ש אלא שאין שם אפוטרופוס כו'. נ"ב וה"ה ב"ד כמבואר בספר המקח לרב האי גאון שעד שלישי. במשנה המדיר את אשתו מליהנות לו כו', ע' מה שהאריך בזה הגרע"א בדו"ח מערכה ששה עשר

שם ר' יהודא אומר בישראל חדש אחד יקיים כו', עי' בת' מהרי"ק סי' נון

שם וכיון דמשועבד לה היכי מצי מדיר לה כל כמיניה דמפקע לה לשיעבודה כו', ע' מחנה אפרים ה' שבועות סי' ה' וסי' י"א ובהעמק שאלה לשאילתות פ' משפטים סי' סמ"ך אות א' וע"ע בתרומת הדשן סי' רע"ב

, תוד"ה הא קיי"ל. ואור"ת דלא אמדינן מצוה לקיים דברי המת אלא כשהושלש מתחילה לכך כו'. ע' בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' ת"כ וסי', תתקס"ו

תוד"ה אבל. פר"ח דוקא מכר אבל מתנתן מתנה כו'. ע' בת' שארית יוסף סי' י"ד

תוד"ה המדיר. פי' בקונטרס דאין הנאת תשמישו נאסר עליה דהא משתעבד לה כו'. ע' ברש"י דלעיל ס"א ע"ב ד"ה המדיר את אשתו ובת' הרשב"א סי' אלף רל"ב ובמחנה אפרים ה' נדרים סי' כ"ב ובחידושי פאר יעקב מהגאון בעל שבות יעקב

תוד"ה יוציא. ור"ח הביא מירושלמי דכל הנך יוציא דמתניתין אין כופין והכי איתא התם אין מעשין אלא לפסולות כו', ע"ל ד"נ ע"א תוד"ה עשיתינהו ובמש"כ בחידושי לחולין ק"י ע"ב ולערכין כ"ז ע"א וע"ע בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' תתקכ"ז ובשערי תשובותיו שלו הנדפס בברלין תרנ"א ח"א סי' יוד ובח"ס אה"ע ח"ב סי' סמ"ך וע"ע בת' הריב"ש סי' קכ"ז ובת' ח"צ ס"ס ל"א

תוד"ה ה"נ. וי"ל דא"כ אפילו שמואל כו'. הנה במהרש"ל ומהר"ם מוחקים תיבת אפילו אכן בת' חו"י סי' ל"ב מקיים תיבה זו

, ע"ב ואם איתא להא דר"ה א"ר יכולה אשה שתאמר לבעלה איני ניזונת ואיני עושה כו', ע' בתוס' שבועות מ"ו סע"א ובדרושי הגרע"א מערכה ט"ו ובתשובותיו סי' רכ"ד ובקונטרס פאר יעקב להגאון בעל שבות יעקב

שם לא צריכא דרגילה בבית נשא וקא מגלגלא בהדיה דאמרה ליה כו', ע' בת' מהר"ח או"ז סי' קמ"ז

שם בדליקה התירו לאמר כל המכבה אינו מפסיד בדליקה למעוטי מאי לאו למעוטי כה"ג לא למעוטי שאר איסורים דשבת, ע' בס' התרומה סי' רמ"ו ובחזקה רבה הא"ח סי' מ"ח

תוד"ה שהגיעו. פי' בקונטרס דמדאורייתא לא משתעבד לה לפיכך הגדר חל וקשה דא"כ מן הנשואין נמי יחול הגדר מה"ט דהא קיי"ל דמזונות נשואה דרבנן. ע' מה שתירץ בזה בס' צבי גאון יעקב סי' כ"ב בהגה"ה

דף ע"א ע"א ואת"ל זוגי זוגי קתני אימא ר"מ ור' אלעזר אומרים היא נתנה ר' יהודא ור' יוסי אומרים הוא נותן, והנה בת' הגרע"א ס"ס קפ"א הביא מת' הרמ"ע מפאנו סי' פ"ה שהקשה לו השואל במשנה דפרה פי"א אזוב שלקחו לחטאת דנחלקו ר' יהודא ור' יוסי ור"ש על ר"מ דליתני סתם וחכמים אומרים והשיב הרמ"ע וז"ל מיום שעמדתי על דעתי אני שונה בה דברי ר"מ ור' יהודא ופליגי עליה ר' יוסי ור"ש. וע"ז כ' הגרע"א וז"ל ובזה תמה אקרא דמה יענה בההיא דגיטין כ"ה הלוקח יין מבין הכותים כו' דברי ר"מ ר' יהודא ור' יוסי ור"ש אוסרין דבההיא ליכא למימר לשנות דברי ר"מ ור' יהודא דהא פרכינן שם בגיטין דר"י אדר"י כו' וכן הביא מהא דסוכה כ"ד בההיא דהלוקח יין כו' ע"ש, ולע"ד תמה אקרא על תמיהתו הלא לפ"ד הגרע"א דבגיטין ובסוכה מוכרח להיות ר' יהודא עם ר' יוסי ור"ש במחלקותן עם ר"מ אם כן תוכל להסתובב קושית השואל גם גבי הלוקח יין כמו במשנה דפרה מדוע לא תני שם ג"כ דברי ר"מ וחכמים אוסרין ועוד אף אם במשנה דהלוקח יין מוכרחים אנו להעמיד דעת ר' יהודא עם דעת ר' יוסי ור"ש האם בשביל זה מוכרחים אנחנו גם גבי מחלקותן דאזוב לאוקים דעת ר' יהודא עם דעת חבריו הנ"ל, הרי אפשר דהתם מתאים דעתו עם דעת ר"מ כדאמרינן בסוגיין זוגי זוגי קתני. והאחרון הכביד דגבי הלוקח יין גופיה אמדינן בעירובין ל"ז ע"א עולא זוזי זוזי קתני דברי ר"מ ור' יהודא ר' יוסי ור"ש אוסרין. והשתא אף אם יש התקשרות למחלקותם דהלוקח יין עם משנה דפרה, אבל עכ"פ לפי דעת עולא שפיר יש מקום לגרסת הרמ"ע במשנה דפרה. ובכל אופן הי"ל להגרע"א ז"ל להזכיר ע"פ תירוצו דעת עולא בעירובין שם וצ"ע

תוד"ה אי נמי בסה"ד. ובפ' אע"פ לא גרס ליה בשום ספר ע"כ וכן בנוגע לדברי התוס' שאח"ז ע' בקונטרס פאר יעקב להגאון בעל שבות יעקב

תוד"ה ר' יהודא ועוי"ל דאפילו בלישנא דרבנן הוי חדש שלשים היכא דלא מוכח כו', ע' בת' פנים מאירות ח"א סי' ג' ובתרומת הדשן סי' רט"ז

ע"ב במשנה המדיר את אשתו שלא תלך לבית אביה כו', ע' בת' הרשב"א סי' תרצ"ד

תוד"ה כגון דתלינהו. וא"ת ואמאי לא מוקי לה דתלינהו באיסור פירות שבעולם כו'. ע' בס' בני אהובה פי"ג מה' אישות ושם פי"ד ה"י.