אור הישר (נשים א) פט

בבאה מחמת טענה כו'. ע' בת' הרשב"א סי' אלף קצ"ב וסי' אלף רמ"ז

שם אידי ואידי שתבעה ליבם ולא קשיא כאן כמשנה ראשונה כאן כמשנה אחרונה כו' עכשיו שאין מתכונים לשם מצוה אמרו מצות חליצה קודמת למצות יבום, ע' אור זרוע ה' יבום סי' תרל"ח ובת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' תתס"ו

, תוד"ה משום וא"ת כיון דלא פשיט הממע"ה וכיון דתפסה לא מפקינן מיניה כו', ע' תומים בקונטרס קיצור תקפו כהן סי' צ"א

תוד"ה תבע לחלוץ. דאיכא למימר דכפינן ליה אבל אין נזקקין לכתוב עליו איגרת מרד להוסיף על כתובתה ע"כ, ע' בת' הרשב"א ח"ד סי' ל"ו

תוד"ה ודיני חליצה ויבום. פי' בקונטרס בהחולץ גבי הא דמייתי התם מתני' דבכורות משנה ראשונה ואחרונה ע' בס' התרומה סי' קל"ג

ע"ב במשנה המשרה את אשתו ע"י שליש כו', ע' מיוחסות סי' ק"ד ובנובי"ק חא"ה סי' ל"ח

שם כמאן כר' חידקא דאמר ארבע סעודות חייב אדם לאכול בשבת אפילו תימא רבנן דל חדא לארחי ופרחי כו', ע' לח"מ פי"ב ה"י מה' אישות

דף ס"ה ע"א אמרה ליה פסוק לי מזוני פסק לה כו' קטלית ליך תלתא כו', ע' בהעמק שאלה לשאילתות פ' תולדות סי' י"ח אות ד' ובחזקה רבה חאה"ע סי' פ"ז

שם אמר לה ידענא ביה בנהמני דלא הוה שתי חמרא, וכ' רבינו חננאל לתענית י"ז משום דאביי קאמר התם כמאן שתו האידנא כהני חמרא כרבי. ומזה מוכח דרבנן אסרי והלכה כרבי מחבירו ולא מחביריו. ואביי דהוא כהן מבני עלי בע"כ דלשיטתיה לא הוה שתי חמרא ע"ש ומובא נמי בראבי"ה סי' תת"ע. וע' ר"ה י"ח ע"א ובחולין קל"ג ע"א ובמש"כ בחידושי שם

שם אמרה לה קטלית ליך תלתא ואתת למקטל אחרינא. בת' מהרי"ל דיסקין ז"ל ח"א סי' ל"ה ובח"ס אה"ע ח"א סי' כ"ג

ע"ב ואגב אורחיה קמ"ל דניתבינהו ניהלה במועד כי היכי דניהוי לה שמחה בגוייהו, ע' תרומת הדשן סי' ל"ו

שם ת"ר מותר מזונות לבעל. ע' נזיר כ"ד ע"ב תוד"ה שקימצה ובס' בני אהובה פי"ח ה"ד מה' אישות

, שם אלא למ"ד תשמיש מאי אוכלת לישנא מעליא כו', ע' בת' הרא"ש כלל ח' סי' ז'

שם אבל זן קטני קטנים עד כמה עד בן שש כו', ע' בת' הריב"ש סי' תס"ח וע"ע בספר המקח לרב האי גאון שער שלישי

תוד"ה אבל זן קטני קטנים וכייפינן ליה והא דקאמר בפ' נערה כפו ליה אסיתא היינו יתרים על שש. ע' בתוס' לעיל מ"ט ריש ע"ב ובשערי תשובות למהר"ם ב"ר ברוך הנדפס בברלין תרנ"א ח"ב סי' רמ"ב רמ"ד

דף ס"ו ע"א במשנה פסקה להכניס לו אלף דינר הוא פוסק כנגדן ט"ו מנה כו', ע' בת' רבינו אברהם בן הרמב"ם ז"ל דפוס ירושלים סי' פ"ב

שם וכנגד השום הוא פוסק פחות חומש כו', ע' בת' הרשב"א ח"ד סי' קנ"ב ובת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' תרע"ג

רש"י ד"ה ומשני. מציאתה כהעדפה שע"י הדחק דרוב מציאות צריך לחזור אחריהם כו' ע' בס' בני אהובה ר"פ כ"א מה' אישות

רש"י דיה שתים שלש, שומרת קישואים כו' או ביצי תולעים העושים משי שהנשים מחממות אותן בחיקן והם נוצרים ע"כ. ע' בת' הרשב"א ח"ד סי' ע"ד מש"כ בזה לענין מלאכה כזו בשבת

רש"י ד"ה הוא פוסק כנגדן ט"ו מנה. לפי שמשתכר בהן ע' בת' מהרי"ק סי' פ"א

ע"ב במשנה פסקה להכניס לו כספים כו' רשב"ג אומר הכל כמנהג המדינה. ע' בת' שארית יוסף סי' מ"ה

רש"י ד"ה פסקה להכניס לו כספים שהן מוכנים לשכר מיד ע"כ במהרי"ק שרש צ"ה משמע שהי"ל הגרסא ברש"י שהוא מוכן לסחורה מיד ע"ש

דף ס"ז ע"א אי לאו בכלים של כסף דפחתי לא בכלים של זהב דלא פחתי. ע' מעילה י"ט ע"א ובמש"כ בחידושי שם

שם בשמים של אנטוכיא הרי הן ככספים כו' גמלים של ערביא כו', ע' בת' הריב"ש סי' ק"נ

תוד"ה גמלים. ומכאן פוסקין דמטלטלי דידן משתעבדי לכתובה דהוו כגמלים דערביא כו' ואין נראה לר"ת כו', ע' בס' בני אהובה פט"ז ה"ז מה' אישות וע"ע בראב"ן סי' ק"ז אות ב' ובשערי תשובות למהר"ם ב"ר ברוך שער שני סי' ס"ו ובתומים סי' ק"ז סק"ד ובחזקה רבה חאה"ע סי' קל"ט

ע"ב אשר יחסר לו אפילו סוס לרכוב עליו ועבד לרוץ לפניו כו', ע' סה"מ שרש ראשון וברמב"ן שם

שם ולא חיישת לדוחקא דציבורא א"ל אטו מדידהו קאכילנא מדרחמנא קאכילנא דתנינא