אור הישר (נשים א) פד

ח"ב סי' קכ"ח ושם שער שלישי סי' שמ"ח

תוד"ה רצה אינו פודה וקשה דלעיל מסקינן תיקנו מצוי למצוי דמשמע דפירות ופרקון מצויין יותר כו. ע' בס' בני אהובה פי"ד הי"ט מה' אישות

בא"ד לפי שהנשים ממהרות למות מן האנשים כו', ע"ל פ"ג ע"ב תוד"ה מיתה שכיחה ובמשך חכמה לפ' בחקותי בפסוק ואם נקבה היא ובס' חזקה רבה חאה"ע סי' ק"ח

ע"ב רשב"ג אומר רפואה שיש לה קצבה נתרפאת מכתובתה שאין לה קצבה הרי היא כמזונות, ע' בת' הגרע"א סי' ק"נ

במשנה לא כתב לה בנין דכרין דיהוי לכי מנאי כו חייב שהוא תנאי ב"ד, ע' בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' רמ"ח וסי' תתכ"ד ובת' הריב"ש סי' ק"ו

שם את תהא יתבא בביתי ומתזנא מנכסי כל ימי מיגר אלמנותך, ע' חזקה רבה חאה"ע סי' ס"ט

שם אנשי גליל היו כותבין כאנשי ירושלים אנשי יהודא היו כותבין כו', ולהכי בעי לקמן ר"פ אלמנה ניזונת ניזונת תנן וכאנשי גליל א"ד הנזונת תנן כאנשי יהודא וע' ראב"ן סי' צ"ה אות ד' שכ' דנ"מ לענין מחלוקת ואח"כ סתם

שם מפני מה התקינו כתובת בנין דכרין כדי שיקפוץ אדם ויכתוב לבתו כבנו כו', ע' בת' מהרי"ק סי' נ"ט

רש"י דיה ותיקון דתירות ברתא. שיתן לה האב ממונו שהיו בניו ראויין לירש, ע' העמק שאלה לשאילתות פ' ויצא ר"ס כ"א

דף נ"ג ע"א דא"ל שמואל לרב יהודא שיננא : לא תיהוי בעבורי אחסנתא אפילו מברא בישא לברא טבא דלא ידיעא מאי זרעא נפיק מיניה. והנה רבותנו בעלי התוס' עה"ת פ' חיי שרה הקשו בקרא דויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק הלא ביומא כ"ח ע"ב אמרינן דאברהם אבינו קיים כה"ת אפילו עירובי תבשילין ואיך העביר נחלתו לגמרי מישמעאל ונתן כל אשר לו ליצחק ותירצו דאברהם וישמעאל גרים היו וגר אינו יורש לא מדברי תורה ולא מדברי סופרים ע"ש וקשה הלא דין זה הוא רק בגר שמת וע' קידושין י"ז ע"ב, משא"כ גבי אברהם שנתן בתורת מתנה בחייו, ואפילו בישראל וירושת בכור דאורייתא אמרינן נמי דיוכל לתת במתנה בחייו גם לאיש זר כמבואר בב"ב קכ"ז ע"ב ע"ש. ודמיא נמי להא דתבעו בני ישמעאל ובני קטורה מישראל לפני אלכסנדרוס מוקדן ואמרו ארץ כנען שלנו ושלכם דכתיב אלה תולדות ישמעאל בן אברהם וכתיב אלה תולדות יצחק בן אברהם וגביהא בן פסיסא השיבם תשובה נצחת שבחייו נתן אברהם ליצחק את כל אשר לו כדכתיב וגם לבני הפלגשים נתן אברהם מתנות ושלחם זה מעל זה כלום יש לזה על זה כלום כדאמרינן בסנהדרין צ"א ע"א והתם נמי אמרינן דהני מתנות היו שמסר להם שם טומאה ואפשר דלגבי דידהו היה שוה מתנה רוחנית זו יותר מכל המתנות הגשמיות והכלכליות שנתן ליצחק ולפי ההרגשות הגסות של בני ישמעאל ובני קטורה אולי היו מרוצים מאד והכריע עבורם כל הטענה של העברת נחלה, מלבד זה איך יפרנסו בתירוצם שיטת ר' יוחנן בקידושין שם דאפילו עכו"ם יורש את אביו דבר תורה

, עיי"ל דעצם העברת הנחלה מישמעאל גרמה מתחילה שרה. באמרה גרש את האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק ובהא דכתיב וירע מאד הדבר בעיני אברהם על אדות בנו, אפשר דגם לפניו היה קשה גזירת שרה בהעברת נחלתו ממנו, משום דאכתי לא ידע מאי זרעא נפיק מישמעאל אף אם גם בעיניו היו ניכרים שני בניו בתכונת ילדותם איך הם רחוקים זמ"ז. אכן כאשר הסכים השי"ת על דברי שרה ואמר כי ביצחק יקרא לך זרע, מני אז הלא לא הי"ל לאברהם שום חשש גם על הדורות העתידים לצאת מישמעאל, סוף דבר קושית הראשונים ז"ל בזה גבי אברהם בלתי מובן לע"ד וצ"ע כעת

שוב מצאתי ברא"ם ולבוש האורה בפ' חיי שרה בפסוק וכל טוב אדוניו בידו שכיוונו לקושית בעלי התוס', ועמש"כ בחידושי עה"ת שם בס"ד

שם האי נמי תקנתא דרבנן היא דא"ר יוחנן משום רשב"י כו' ע' העמק שאלה ל לשאילתות פ' ויצא סי' כ"א אות ב'

, שם מעלאי דידי היינו עשייה. ע"ל ד"נ ע"א תוד"ה עשיתינהו ולקמן ר"פ המדיר תוד"ה יוציא ומש"כ בחידושי לחולין ק"י ע"ב ולערכין כ"ז ע"א וע"ע בשערי תשובות למהר"ם ב"ב ח"ב סי' מ"ו

שם בעי רבא מוכרת כתובתה לבעלה כמוכרת לאחרים דמי או כמוחלת לבעלה דמי כו', ע' בת' הרשב"א סי' תתפ"ג ובת' הריב"ש סי' קמ"ט

תוד"ה השתא. היינו היכא דעמדו וקדשו והכא כשרצה לחזור עדיין לא קדשו. ע' נובי"ת חח"מ סי' מ"ב ובאבני מלואים סי' נ"א סק"ג

ע"ב א"ל רב חסדא לרב יוסף מי שמיע לך מיניה דרב יהודא ארוסה יש לה מזונות או אין לה מזונות כו' ע' בת' הרמב"ם דפוס ירושלים סי' שנ"ג

רש"י ד"ה ארוסה יש לה מזונות מן האחין או לא מסברא לית לה כיון דאירסה לא ניחא ליה דתיתזיל כו'. ע' נוב"י מ"ת חאה"ע סי' צ"ה ובס' אור גדול סי' יוד פיסקא ג' וע"ע בת' מהרי"ק סי' נ"ט ובס' חזקה רבה חאה"ע סי' מ"ה.