אור הישר (נשים א) פא

פ' שפטים פיסקא קפ"ח דעל זה עובר בלאו דלא תגזול, וברש"י עה"ת שם וברמב"ם הביאו לדברי הספרי בפ"ז הי"א מה' גניבה ובמנין המצות ל"ת רמ"ו וכ"ה בחינוך מצות תקכ"ב, וע' בזרע אברהם על הספרי ובמנ"ח שם וצ"ע, ובמק"א הארכתי בזה

תוד"ה בשלמא. דפשיטא דלא מיתכחשי עדים בשביל כך דיש לתלות שהנואף היטה, ע' בת' מהרי"ל דיסקין ז"ל ח"א סי' ל"ד

ע"ב במשנה אפילו עני שבישראל לא יפחות משני חלילין ומקוננות. ע' תורת האדם להרמב"ן בענין ההספד

שם תיפוק ליה מבנעוריה בית אביה אלא ההוא בהפרת נדרים הוא דכתיב. ע' באר שבע להוריות ד"ב ע"א

שם ממונא מאיסורא לא ילפינן ע' בס' חזקה רבה חא"ח סי' ה' ובמש"כ בחידושי לגיטין ל"ג ע"ב

שם שטר וביאה מנלן א"ק והיתה לאיש אחר איתקוש הוויות להדדי, ע' שעה"מ פ"ג ה"ג מה' אישות

רש"י ד"ה וחייב במזונותיה ובפרקונה אם נשבית שהוא תנאי ב"ד כו'. הנה מהא דרש"י כייל מזונות עם פרקונה משום תנאי ב"ד, משמע דס"ל דמזונות מדרבנן וכדאמרינן לקמן מ"ז ע"ב תקנו מזונותיה תחת מעשה ידיה ודלא כהאי תנא דסבר שם מזונות דאורייתא דדריש שארה אלו מזונות כו' ע"ש וע"ע בירושלמי דמכילתין פ"ה ה"ז ופ"ז ה"א ופי"ג ה"א ובש"ק ומה"פ שם ובת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' רל"ב

תוד"ה ואימא לדידה. תימה היכי מצי למימר שיהא שלה הא אמרינן בפ"ק דקידושין ד"ד ואיצטריך למכתב כי יקח ואיצטריך למכתב ויצאה חנם דאי כתב רחמנא כי יקח הוה אמינא כספא דידה הוי כתב רחמנא ויצאה חנם ואור"י כו', וכ' בפ"י וז"ל ולולא דבריהם היה נ"ל דהא דמקשה הכא ואימא לדידה היינו משום דמכי יקח לחוד ליכא למילף כלל דכסף קונה דהא כתיב כי יקח ובעלה ואיכא למימר עד דמקדש והדר בעיל כדאיתא בקידושין אבל לבתר דשמעינן מאין כסף דכסף לחוד קונה א"כ ע"כ הא דכתיב ובעלה היינו דביאה לחוד נמי קונה כו' ע"ש ודבריו בלתי מובנים לע"ד דהא כל קושית התוס' סובבת אהא דכבר ידעינן מקרא דויצאה חנם דאף קידושיה של אב. ולפ"ז איך הוה ס"ד בסוגיין למימר אימא לדידה, וא"כ מה יועיל בתירוצו ליישב קרא דכי יקח, ועוד במאי דכתב דמאין כסף ילפינן דכסף לחוד קונה. קשה האם פליג סוגיא דידן על סוגיא דקידושין בזה דכל הלימוד של קנין כסף הוא מקרא דכי יקח. הרי כוונת הש"ס הכא היא דאחרי דאית לן כבר ילפותא לקנין כסף מקרא דכי יקח דכתיב גבי אשה, משו"ה מצינן בתר הכי להביא בקרא דאמה העבריה דהתם כתיב ויצאה חנם אין כסף להורות דאין כסף לאדון זה אבל יש כסף לאדון אחר ומנו אביה. אכן עצם הלימוד לקידושי כסף ודאי דמכי יקח ילפינן וע"ע בחידושי פאר יעקב להגאון בעל שבות יעקב

כן בהא דקאמר דאיכא למימר עד דמקדש והדר בעיל הרי סברא זו היא רק לר' יוחנן בקידושין ד"ט ע"ב ולהכי יליף איהי דין קידושי ביאה מבעולת בעל אבל רבי נפיק לה מקרא דובעלה מלמד שנקנית בביאה ולא חש כלל להא דיש לפרש כי יקח איש אשה ובעלה עד דמקדש והדר בעיל, וטעמא של דבר ע' בחידושי הרשב"א שם. והשתא מנ"ל להפ"י דהך סוגיא ס"ל דוקא כר' יוחנן דילמא ס"ל כרבי וע' בפ"י לקידושין ד"ד ע"ב מש"כ בתוד"ה אמה העבריה ושם לדף ט' ע"ב

תוד"ה יציאה. מה התם בנערה אף הכא נמי להאי אדון מרבינן כסף בנערה ואין נראה כו'. ע' ראב"ן סי' ע"ז

דף מ"ז ע"א תוד"ה השתא הקשה הר"ר יעקב מאורלינ"ש דאמאי איצטריך בערכין למילף מק"ו כו', ע' שעה"מ פ"ג הי"א מה' אישות

תוד"ה כתב לה. ונראה לר"ת דהך ברייתא בנשואין מיירי וטעמם דלא זכה לת"ק משום דאנן סהדי דאין דעת האב כו', ע' בת' פנים מאירות ח"ב סי' ק"כ וסי' קמ"ה וע"ע בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' פ"ד וסי' רפ"ה ושם סי' תתקל"ג ובת' מהר"ח או"ז סי' ט"ז וסי' קמ"ז ובשערי תשובות למהר"ם ב"ב ח"ג סי' מ"ח וסי' קע"ד ובמהרי"ק סי' פ"א וסי' צ"א ובת' הרא"ש כלל ל"ה סי' ח' ובאבני מלואים סי' נ"א סק"ג ובתומים סי' סמ"ך סק"ט

בא"ד והא דאמרינן בתו"כ ותם לריק כחכם זה שפוסק לבתו ממון מרובה ומתה בתוך שבעת ימי המשתה. ע' ח"ס אה"ע ח"א סי' קי"ט וע"ע בתרומת הדשן סי' שכ"א

ע"ב ת"ר תיקנו מזונותיה תחת מעשה ידיה כו'. ע' אור שמח פ"ו הלכה ל' מה' גירושין

שם אמר אביי תקנו מצוי למצוי ושאינו מצוי לשאינו מצוי. אין כן הגרסא בשאילתות פ' משפטים סי' סמ"ך וע"ש בהעמק שאלה אות ג'

שם אמר רבא האי תנא סבר מזונות מדאורייתא כו', ע' בס' חזקה רבה חאה"ע סי' ל"ז

תוד"ה שלא כתב. וא"ת ת א"כ כל אדם הלוקח פרה ונטרפה או מתה אנן סהדי שלא ע"מ כן לקחה כו', וכן הקשו התוס' בב"ק ק"י ע"ב. וע' מה שתירץ בזה בת' עונג יו"ט סי' ע'