אור הישר (נשים א) ח

תוד"ה

בדוכתא דקביעי. דבדוכתייהו הוו רובא מעשרת השבטים ולא כמו שפי' בקונטרס משום דכל קבוע כמע"מ דמי כו', ע' פלתי סי' ק"י סקי"ב ובס' חזקה רבה חי"ד סי' קנ"ד

דף י"ז ע"א ע"א נהר גוזן זו גינזק. ע' דורש לציון דרוש ג'

שם גמירי דבנתא דההוא דרא איצטרויי איצטרו איכא דאמרי כי אמריתא קמיה דשמואל א"ל לא זזו משם עד שעשאום עכו"ם גמורים כו', ע' במיוחסות סי' קמ"ב ובת' הרמ"א סי' ס"ב

שם כסף גלגלתא להיכא יהבת א"ל לפום נהרא א"ל א"כ מפום נהרא את כה"ג בב"ב כ"א ע"ב פשיטא לי בר מתא אבר מתא אחריתא מצי מעכב ואי שייך בכרגא דהכא לא מצי מעכב

והנה הכא מבואר דפום נהרא הוא שם מקום וכן פירש"י נמי בעירובין כ"ד ע"ב ועפ"ז בלתי מובן מש"כ בס' העתים ה' עירובי חצרות סי' קכ"ה כדהעיר שם בעתים לבינה ע"ש

רש"י ד"ה והאיכא בנות שנשבו ונשאום נכרים והולידו מהם, ע' בת' הרשב"א סי' אלף קס"ב

ע"ב ואיצטריך למכתב אחים ואיצטריך למכתב יחדו דאי כתב רחמנא אחים ה"א לילף אחוה אחוה מלוט כו', ע' דורש לציון דרוש ו'

שם איצטריך סד"א הואיל וחידוש הוא דקמשתרי ערוה גביה אימא עד דמיחדי באבא ובאימא צריכא, ע' אור שמח סוף קונטרס זיקה

שם תנן יבמתו שמתה מותר באחותה באחותה אין באמה לא, הא דלא משני דאתיא כמ"ד יש זיקה משום דעדיפא מינה משני כדכתב בת' הרשב"א ח"ד סי' רי"ח

דף י"ח ע"א לאפוקי מב"ש דאמרי מאמר קונה קנין גמור קמ"ל, ע' בת' הרשב"א ח"ד סי' רי"ט

שם ואי אמרת יש זיקה הויא ליה צרת אשת אחיו שלא היה בעולמו בזיקה, הא דלא משני דאתיא כמ"ד אין זיקה ע' בת' הרשב"א ח"ד סי' ר"כ ושם רכ"א

שם דהא ר"ג אמר אין זיקה ומותר לבטל מצות יבמין, ע' בת' הרשב"א סי' שנ"ח

תוד"ה דילמא. דלאלתר דוקא לא חייש אבל הכא פעמים שאחר זמן גדול כו', ובזמן מרובה חיישינן שמא ימות לכו"ע כו', וכ"כ התוס' בגיטין כ"ח סע"א ובסוכה כ"ד ע"א ובריש יומא, ועמש"כ בחידושי שם, וע"ע בשעה"מ פ"ד הט"ז מה' סוכה ובס' תורת רפאל סי' ק"ח

תוד"ה מיאנה. ופי' בקונטרס תמתין גדולה עד שתגדיל הקטנה ואין הלשון משמע כן כו' אלא נראה דתמתין הקטנה כו' ע"כ, ויל"ד טובא על מה שלא הביאו דרש"י גופיה פי' לקמן במשנה ק"ט ע"א תמתין קטנה כו', וע' באור שמח קונטרס זיקה אות ה'

ע"ב אילימא לרבנן השתא ייבם ולבסוף נולד כו', הא דלא משני לא זו אף זו קתני, ע' בת' הרשב"א ח"ד סי' רכ"ב

שם אלא אשת אחיו שלא היה בעולמו לר"ש היכי משכחת לה כו', ע' דורש לציון דרוש וי"ו

תוד"ה שומרת יבם. אור"י דדוקא קידש אומרים לו המתן מלישא משום דבשעת נישואין נראה כנושא אחות זקוקתו כו', ע' נובי"ת חאה"ע סי. ק"נ

דף י"ט ע"א אם מאמרו של שני מאמר כו', ע' בת' הרשב"א ח"ד סי' רכ"ו

שם קא טעי רבא בארבעה זוגי חדא דאו קתני ועוד ר"ש פוטר בארבעתן מבע"ל ועוד תניא כו', עמש"כ בזה בספר הצבא הנספח לתמים דעים להראב"ד סי' רכ"ה מדה י"ב

שם ועוד תניא ר"ש פוטר בשתיהן מן החליצה ומן הייבום שנאמר ואשה אל אחותה לא תקח לצרור בשעה שנעשו צרות זל"ז לא יהא לך ליקוחין אפילו באחת מהן הנה מקור דרשת ר"ש הוא לקמן כ"ח ע"ב. אבל סתם מתניתין דהתם לא ס"ל לדרשה זו. אלא מבע"ל לעיל ד"ג ע"ב ודי"ג ע"א לפטור צרתה וצרת צרתה עד סוף העולם ועמש"כ בחידושי שם

ע"ב הא בבא דסיפא למאן קתני לה, עמש"כ הרשב"א בחידושיו ומה שהוסיף בזה בתשובותיו סי' אלף קצ"ד ושם קצ"ו

שם ורבנן גמרי מקידושין דעלמא מה קידושין דעלמא מדעתה אף קידושין דיבמה מדעתה, ע' בת' הריב"ש סי' א'

שם אלא מ"ט דרבנן א"ק ולקחה לו לאשה וייבמה עדיין ייבומי הראשונים עליה כו'. ע' דורש לציון דרוש ז'

דף כ' ע"א אמאי קרי ליה איסור מצוה אמר אביי מצוה לשמוע דברי חכמים, ע' סה"מ שרש ראשון ובמפרשים שם

שם קפסיק ותני ל"ש מן הנשואין ול"ש מן האירוסין בשלמא מן הנשואין עשה ול"ת ואין עשה דוחה ל"ת ועשה אלא מן האירוסין יבא עשה וידחה ל"ת כו', ולכאורה ניהי דלגבי דידיה איכא עשה כנגד הל"ת לדחות, אבל גבי דידה ל"ת איכא, כדאמרינן לקמן פ"ד ע"ב כל היכי דהוא מוזהר היא מוזהרת, וע' תוס' נדרים ד"צ ע"ב, אבל עשה גבי דידה ליכא דלידחי וע' ב"ב י"ג ע"א תוד"ה כופין, ומצאתי בהפלאה לכתובות כ"ד ע"ב שכ' דביבמה המצוה גם עליה להיותה מצוה משותפת דבלעדה גם הוא לא יוכל לקיים ועמש"כ בחידושי לכתובות שם, וע"ע בת' הגרע"א ס"ס רכ"א ובריטב"א לקידושין ד"י ובאב"מ סי' ל"ג סק"ב

אמנם קשה איך יתקיים האי כללא דהגאון בעל הפלאה ז"ל אליבא דר' יוסי דס"ל לקמן ק"ה ע"ב איש כתוב בפרשה אבל אשה בין גדולה בין קטנה ואמרינן התם מדבריו של ברבי נלמוד קטנה חולצת בפעוטות ע"ש, ואיך תיסק אדעתין