אור הישר (נשים א) ז

והדר בעיל. או הוה דרשינן ליה לארוסה שנתקדשה בשטר הואיל דגומר ומוציא גומר ומכניס כדאמרינן בקידושין שם. וע' משך חכמה לפ' תצא בפסוק לא תהיה אשת המת ד"ה הנותן גט

שם רבא אמר טעמייהו דב"ש דאין איסור חל על איסור כו', ע' בת' חמדת שלמה חי"ד סי' י"א וע"ע דורש לציון דרוש ב' ובת' שיבת ציון סי' פ"ח

שם איקרי כאן לא תתגודדו לא תעשו אגודות אגודות כו', ע' בת' הרמב"ם דפוס ירושלים סי' ל"ג וסי' קי"א ובהוספות שם סי' מ"ו

תוד"ה דאמר. ואור"י דאיכא למימר דדרך סריטה אסר רחמנא דוקא הנה התוס' נקטו הכא כמסקנת הש"ס במכות כ"א ע"א דגבי מת שריטה וגדידה אחת היא ע"ש, אולם לפ"ז איכא למידק הכא בגמרא דפריך האי לא תתגודדו מבע"ל לגופיה דאמר רחמנא לא תעשו חבורה על מת הרי לזה אית לן כבר קרא דשרט לנפש לא תתנו בבשרכם, ושפיר אייתר לן קרא דלא תתגודדו לא תעשו אגודות אגודות, וע' בסה"מ ל"ת מ"ה וצ"ע כעת

דף י"ד ע"א אב"א קודם בת קול ואב"א לאחר בת קול כו', ע' בת' שאילת דוד קונטרס מקור בית אב להלכה מאמר ב' ובת' מקום שמואל בחידושיו ליו"ד סי' ר"מ

שם למ"ד לא עשו דהא ב"ה רובא ומ"ד עשו כי אזלינן בת"ר היכא דכי הדדי נינהו הכא ב"ש מחדדי טפי. ע' בת' פנים מאירות בהקדמתו לחלק שלישי

שם דר' אבהו כי איקלע לאתריה דריב"ל הוה מטלטל שרגא וכי איקלע לאתריה דר' יוחנן לא הוה מטלטל שרגא כו', ע' בת' אבקת רוכל ס"ס יוד

שם בשלמא ב"ש מב"ה לא נמנעו דבני חייבי לאוין נינהו, ע' בת' הרשב"א ח"ד סי' צ"ח

תוד"ה ד' יהושע. וא"ת ומ"ש דלא קיי"ל כבת קול דר"א דב"מ נ"ט כו' וכבת קול דב"ה קיי"ל דהלכה כב"ה וי"ל כו'. וכן האריכו התוס' בזה בב"מ שם ובברכות נ"ב ובעירובין ד"ו ופסחים קי"ד וחולין מ"ד וע' ראבי"ה סי' קנ"א

תוד"ה במקומו במתכוין היו מביאים עצמם שיהיו צריכים לכך משום חיבוב מצוה, ע' העמק שאלה לשאילתות פ' וירא סי' יוד אות ט'

ע"ב ללמדך שחיבה וריעות נוהגין זב"ז לקיים מה שנאמר האמת והשלום אהבו, ע' משך חכמה למגילת אסתר בפסוק וישלח ספרים

תוד"ה אלא ב"ש. דאם נתקדשה לראשון בפרוטה ולשני בדינר לב"ש מקודשת לשני ובניה מן הראשון ממזרים כו', ע' שעה"מ רפ"ג מה' אישות

בא"ד ואור"י דעיקר הך ברייתא משום צרות קתני לה כו' ומשמע משום צרות גרידא היו נמנעים, ע' נוב"י קמא חאה"ע סי' פ' אות כ"ג

דף ט"ו ע"א א"ל רשב"ג מה נעשה להם לצרות הראשונות מעתה, ע' בת' הרשב"א סי' אלף ק"צ

שם אלא אי אמרת לא עשו מאי מה נעשה, ע' בת' הרשב"א ח"ד סי' צ"ט

שם אלא שאני בתו של ר"ג דאילונית הואי, ע' בת' באר יצחק חאה"ע סי' ג'

שם עידוב מקואות כשפופרת הנוד כו', ע' בת' אבקת רוכל סי' נון

רש"י דיה ה"ג הכיר. לת"ק דוקא דלא הכיר בה הוא דהוי מקח טעות אבל הכיר בה צרתה אסורה ולאחרים אפילו הכיר בה מותרת דקתני היתה ולא קתני נמצאת ע' בת' הרשב"א ח"ד סי' צ"ז

ע"ב מה אלמנה שאין איסורה נוהג בכל בנה פגום זו שאיסורא שוה בכל כו'. ע' בס' עולת שמואל ח"ב דף י"ד ע"א

תוד'"ה צריכה. וי"ל דיש ג' מיני עניני מוהל דמוהל היוצא ע"י המסיקה לכו"ע אינו מכשיר כו', ע' שבת י"ז ע"א תוד"ה גוזרני ושם קמ"ד ע"ב תוד"ה אמר ובחגיגה כ"ה ע"א תוד"ה יתננה ובר"ש מכשירין פ"ו מ"ה

תוד"ה למאי נ"מ ק"ק דאמאי נקט ולד מחזיר גרושתו דהו"ל למיפשט ולד יבמה גמורה לשוק לב"ה דקאי בה כו', ע' דורש לציון דרוש ב'

דף ט"ז ע"א בני צרות אני מעיד לכם, ע' אבני מלואים סי' ו' סק"ג

שם שב בני שב. כה"ג סנהדרין י"א ע"א חולין נ"ד ע"ב בכורות ל"ח ע"ב

שם וקדושה ראשונה קדשה לשעתה ולא קדשה לע"ל כו', ע' בת' הרמב"ם דפוס ירושלים סי' קל"ו ובמש"כ בחידושי לחולין ד"ז ע"א

תוד"ה בני צרות. דהתם אין שום תקנה לעשות שתתייבם שאין להמית אחותה אבל היבמה שנתקדשה לשוק אפשר לתקן ע"י גירושין שתתייבם כו', ע' נובי"ת חאה"ע סי' ק"נ בהגה"ה

ע"ב נכרי שקידש בזמן הזה חוששין לקידושין שמא מעשרת השבטים הוא כו'. ע' מהרי"ק שרש פ"ה ובת' מהר"ח או"ז סי' קט"ז ובנובי"ק חאה"ע סי' ה'

תוד"ה אמוראי. וליכא למימר משום דסברה דהולד כשר דבתר נכרי ועבד שדינן ליה כו', ע' בת' חמדת שלמה חאה"ע סי' ג' ובת' שיבת ציון סי' ס"ז

תוד"ה קסבר. וא"ת בשלמא מעבד הוי ממזר דבעבד איכא לאו אלא מנכרי אמאי הוי ממזר ב"ד של שם גזרו ומדאורייתא ביאת היתר היא כו'. ע' דורש לציון דרוש ז' ובאב"מ סי' ד' סקי"ג ושם סי' ט"ז סק"א

תוד"ה נכרי שקידש. ורב אסי סבר כר"ע דאמר אין קידושין תופסין בחייבי לאוין והולד ממזר מנכרי ועבד כו', ע' אבני מלואים סי' ד' ס"ק י"ג.