אור הישר (נשים א) עז

בזה דלא יוכל המשאיל לאמר לאביכם השאלתי את הפרה על משך זה ולא לכם וכן מבואר בהדיא בת' הרשב"א ס' אלף קמ"ה ע"ש והשתא כיון דפטורין מאונסין משום דאינהו לאו שואלין נינהו עלה כדפירש"י, א"כ מה"ט גופה יש מקום להמשאיל לחזור משאילתו בטענתו דכל זמן שאביהם היה קיים היה משועבד לחיוב אונסין משא"כ בניו אם יהיה מקרה אונס בפרתו במשך היותה אצלם הלא יפטרו ואיך פסק דבא ברישא דמשתמשין בה כל ימי שאילתה, ומסתימת לישנא דרבא דאמר משתמשין בה כל ימי שאילתה, משמע דשום טענה מצד המשאיל לא תועיל לו לסלקם מרשות ההשתמשות, ובזולת חידושא דר"י ז"ל בתוס' הוה משמע מפשטות דברי רבא דגם מאבידה וגניבה היו פטורין היורשין ע"ש, ואיך היה אפשר דבכ"ז לא יוכל המשאיל לחזור משאלתו וצ"ע כעת

תוד"ה אבל ארישא, וי"ל דהתם פשע בה האב שהי"ל לומר לבניו שאינו שלו כו', ע' בס' עולת שמואל ח"א ס"ס ס"ד ובת' מהרש"ם ח"ב סי' רס"ד

דף ל"ה ע"א בפירוש ריבתה תורה חייבי מלקיות כחייבי מיתות היכן ריבתה תורה אמר אביי אתיא רשע רשע רבא אמר אתיא מכה מכה כו', ע' בת' הרמ"א סי' ס"ז ובס' עמק יהושע סי' א'

שם אם אינו ענין להכאה שי"ב ש"פ תנהו ענין להכאה שאין בה ש"פ, ע' בס' עולת שמואל ח"א סי' ל"ד

ע"ב א"ל ר"פ לאביי לרבה דאמר חידוש הוא שחדשה תורה בקנס דאע"ג דמקטיל משלם מתניתין כמאן מוקים לה אי כר"מ קשיא בתו אי כר' נחוניא בן הקנה קשיא אחותו, ע' מה שהאריך בזה הגרע"א בדו"ח מערכה חמישית וע"ע בת' הרמב"ם דפוס ירושלים סי' קנ"ב ובהעמק שאלה לשאילתות פ' תצא סי' קנ"ב אות ב'

שם מאן תנא דפליג עליה דר' נחוניא בן הקנה אי ר"מ אי ר' יצחק, ע' תשובות הרשב"א סי' של"ה ובמעין החכמה דפוס רעדלהיים דף פ'

רש"י ד"ה הממאנת בבעלה, אין לה קנס שאינה בחזקת בתולה הואיל וניסת. ע' מל"מ פי"ח ה"ב מאיסורי ביאה ד"ה וראיתי להריב"ש

תוד"ה מתניתין. ונראה דר"פ אפילו סבר כר"ל מצי לשנויי כדעולא כדפרישית אבל לאביי פריך שפיר כו', ע' מעין החכמה דף י"ז ע"א ובנובי"ת חאה"ע סי' פ"ז ובת' דברי ריבות סי' שפ"ו

תוד"ה הממאנת. והשתא כיון דאיירי שבא עליה כשהיא נערה שוב אינה יכולה למאן כו', ע' מה שתירץ באור שמח פ"ט הט"ז מה' אישות

דף ל"ו ע"א הממאנת אין לה לא קנס ולא פיתוי הא קטנה בעלמא אית לה מני רבנן היא כו', ע' נובי"ת חאה"ע סי' נ"ד אות כ"ו

שם א"ד ששת ל"ק הא ר"ג הא ר' יהושע. ע' תומים סי' כ"ה בקיצור תקפו כהן סי' ק"כ

שם כיון דאר"ג מהימנא כגון זו פתח פיך לאלם הוא, ע' קצוה"ח סי' פ"ב סק"ה

שם והבוגרת אין לה טענת בתולים והאמר רב בוגרת נותנין לה לילה הראשון. ע' בת' באר יצחק חי"ד סי' י"ז

רש"י ד"ה בוגרת בתוליה כלים מאיליהן. ע' בת' הריב"ש סי' קכ"ז תוד"ה החרשת. וקשה לר"י דהיכי טענינן לה הכי מספק לאפוקי ממונא כיון דאיהי לא טענה כו', ע' בת' נחלת דוד סי' א' ובקצוה"ח סי' קמ"ט סק"ה ובס' חזקה רבה חי"ד סי' ל"ב ובס' עולת שמואל ח"א סי' ל"ו

ע"ב א"ר פפא ש"מ האי שטרא ריעא לא מגבינן ביה כו', ע' בת' הרשב"א סי' תתק"ה

שם דאתו בי תרי ואמרו לדידהו תבעתנהו באיסורא כו', ע' בת' מהרי"ל דיסקין ז"ל ח"א סי' א' ובס' חזקה רבה חאה"ע סי' קכ"ה. שם ר' דוסא דתניא שבויה אוכלת בתרומה דברי ר' דוסא כו'. עמש"כ עה"ג וע"ע בנוב"י תנינא חאה"ע סי' כ"ז ובמש"כ בחידושי לעדיות פ"ג מ"ו וע"ע בת' הגרע"א סי' ק'

שם אמר רבא דילמא לא היא ע"כ ל"ק ר' יהודא הכא אלא שלא יהא חוטא נשכר כו', ע' בת' מהרי"ל דיסקין ז"ל ח"א סי' ל"ד

רש"י ד"ה ומראות לאמן ופוסקים עליהן שאינן בתולות ואם לא הודיעתו הטעתו. ע' ח"ס אה"ע ח"א סי' קל"א ובהעמק שאלה לשאילתות פ' פנחס ס"ס קל"ד

רש"י ד"ה הפודה את השבויה. דאי לאו דקים ליה בגוה לא שדי זוזי בכדי שהרי לישאנה פדאה. ע' בת' מהרי"ק סי' פ"ז

תוד"ה ואלו שאין. מ"מ אין לה קנס דמשום גזירה שלא תנשא לכהן עשאוה כבעולה לכל דבריה, ע' נובי"ק חאה"ע ס"ס ס"ו. דף ל"ז ע"א א"ל הכי א"ר ששת שראוה שנבעלה כו', ע' בת' מהרי"ל דיסקין ז"ל ח"א סי' ל"ד

שם ולר"מ דאמר לוקה ומשלם תרתי ל"ל הדא במיתה וממון וחדא במיתה ומלקות וצריכא כו', ע' במעין החכמה דפוס רעדלהיים דף י"ז ע"א

רש"י ד"ה משמשת במוך נותנת מוך לאחר בעילה כו'. ע' רש"י יבמות י"ב ע"ב ד"ה משמשות ולקמן ל"ט ריש ע"א ובת' חו"י סי' ל"א ובת' הגרע"א סי' ע"א ע"ב ובח"ס חי"ד סי' קע"ב ובת' מהרי"ל דיסקין ח"א סי' ל"ז.