אור הישר (נשים א) עד

במשנה ואלו נאמנין להעיד בגודלן מה שראו בקוטנן כו. ע' חוט המשולש בחלק התשובות להגרא"י סי' ד'

שם הימנוהו רבנן בדרבנן כה"ג בפסחים ד"ד ע"ב וע' רמב"ן לסה"מ שרש ראשון ושם שרש שני

שם זכור הייתי בפלונית שיצאה בהינומה כו' כיון דרוב נשים בתולות נשאות גלוי מילתא בעלמא הוא ע' בת' הרשב"א סי' ר"ד ובת' הריביש סי' קפ"ג

שם ושהיה איש פלוני יוצא מבית הספר לטבול ולאכול בתרומה ודילמא עבד כהן הוא כו'. ע' בס' חזקה רבה חאה"ע סי' נ"ט

תוד"ה ואם היה כהן דכיון דפנויה היא קיל ליה אבל אם נשאת א"צ להרחיק אלא כדי שכונה דהיינו ג' בתים כו', ע' תרומת הדשן סי' רמ"ג

תיד"ה קיום שטרות דרבנן אור"י דאיכא למימר כגון שלוה מודה שכתבו וטוען שהוא פרוע כו', ע' בת' אבקת רוכל סי' ל"ז

ע"ב ועד כאן היינו באין בשבת קסבר תחומין דרבנן. ובזה ניחא מאי דאמרינן בשבת ס"ט ע"א דידע לה בתחומין יאליבא דר"ע, פי' משום דסתמא דתלמודא ס"ל תחומין דרבנן וע' ברש"י עירובין ל"ב ריש ע"א ושם ר"פ מי שהוציאוהו ד"ה את ל"ת שבתורה ובחגיגה י"ז ע"ב תוד"ה דכתיב ובמש"כ בחידושי שם

שם ובולן אם היה נכרי ונתגייר עבד ונשתחרר אין נאמנים כו', ע' חזקה רבה חאה"ע סי' רפ"ד

תוד"ה בית הפרס. אע"ג דבעלמא טיהרו חכמים ספק טומאה ברה"ר היינו היכא שהטומאה מבוררת ולא נולד הספק אלא באקראי כו' ע' בס' עולת שמואל ח"א ס"ס נ"ב

דף כ"ט ע"א במשנה אלו נערות שיש להם קנס כו', ע' נובי"ק חאה"ע סי' צ"ה ובשעה"מ פכ"ד ה"ז מה' שבת ובת' אחיעזר עזר חאה"ע סי' י"ח וע"ע בת' הרמב"ם דפוס ירושלים סי' קנ"ב

תוד"ה אלו נערות. הבא על הנתינה פי' בקונטרס דדוד גזר עליהם שלא לבא בקהל והיינו משום עבדות כו' ונראה לר"ת דנתינה אסור דאורייתא משום לא תתחתן כו', ויל"ד טובא דהתוס' הביאו מקודם דברי ר"ת להקשות על פירש"י מהא דר"פ הלוקין, וטפי הי"ל להביא פירש"י גופיה שם שכ' וז"ל נתינה מן הגבעונין היא ומלקות משום לא תתחתן בם וכן פירש"י נמי ביבמות מ"ט ע"א, וע' ברמב"ם ספי"ב מאיסורי ביאה ובמג"מ שם

בא"ד ואע"ג דקיי"ל הפקר ב"ד הפקר היינו לצורך אבל זה אינו צורך כל כך, ע' בת' מהרש"ם ח"ב סי' רל"ה

תוד"ה ועל הכותית. וא"ת למ"ד בפ' עשרה יוחסין דפסול כותים משום דעבד ושפחה נטמעו בהן אמאי יש לה קנס נימא לה אייתי ראיה דלאו שפחה את ושקילי כו', ע' תוס' ב"ק ל"ח ע"ב ד"ה ועל הכותית ובס' חזקה רבה חא"ח סי' ה' ובחי"ד סי' ל"ב

בא"ד וא"ת ואמאי לא חשיב נסי אלמנה לכה"ג גו"ח לכהן הדיוט כו'. ע' מל"מ פ"א ה"ג מה' נערה בד ה ובזה ניחא ובנובי"ת חאה"ע סי' קנ"ח

תוד"ה ועל אשת אחיו בסה"ד. ומיהו בש"ס דידן משמע דאין לה אפילו קנס, דמוקי הא דאלו הן הלוקין לקמן בגמרא ביתומה ומפותה שאין לה קנס, ע' בת' נחלת דוד סי' ט"ו וע"ע בחידושי פאר יעקב להגאון בעל שבות יעקב

ע"ב ר"פ אמר בתולה בתולות הבתולות חד לגופיה וחד לאתויי חייבי לאוין וחד לאתויי חייבי כריתות כו', ע' נוב"י תנינא חאה"ע סי' פ"ז

תוד"ה נערה נערה הנערה כו' ובד"ה בתולה בתולות הבתולות עמש"כ על דבריהם בת' דברי ריבות סי' שפ"א

דף ל' ע"א איכא בינייהו בעולה לכה"ג ומ"ש דהו"ל עשה שאינו שוה בכל, ע' מל"מ פי"ט ה"ג מח' א"ב

שם א"ר הסדא הכל מודים בבא על הנדה שמשלם קנס כו' ולאפוקי מדר' נחוניא בן הקנה כו', ע' נובי"ת חא"ח סי' צ"א

רש"י ד"ה בעולה לכ"ג. וא"ת יש כאן לאו דזונה לא אשכחן תנא דאמר פנוי הבא על הפנויה עשאה זונה אלא ר"א ולית הלכתא כוותיה, ע' בת' הרשב"א סי' אלף רל"א ובח"ס אה"ע ח"א סי, קנ"א ובאבני מלואים סי' ז' סק"ט

תוד"ה איכא בינייהו כיון דלכתחילה לא ישא לא חשיבא ראויה לקיימה דהאי לא ישא הוי מן התורה אע"ג דאם נשא נשוי כו', משמע מלשון התוס' דגם בדאורייתא איכא נ"מ בין לכתחילה לדיעבד, אולם בגיטין ד"ג סוף ע"ב כ' התוס' דמדאורייתא אין חילוק בין לכתחילה לדיעבד, וע' בקונטרס עץ שתול סי' ח' וע"ע נובי"ת חאה"ע סי' ה' ובס' חזקה רבה חי"ד סי' כ"ט

בא"ד ור"ת לא פירש כן. ע' בת' הגרע"א סי' רכ"א אות י"א

ע"ב רבא אמר טעמא דר' נחוניא בן הקנה מהכא ואם העלם יעלימו כו' אמרה תורה כרת שלי כמיתה שלכם כו', ע' ר"ש רפ"ז דתרומות ובדו"ח להגרע"א מערכה ה',