אור הישר (נשים א) עג

המלוקטים מגדולי ישראל על סדר הש"ס בס' קול יהודא מש"כ בסוגיין

שם האמר ר' יוחנן דברי הכל אין ערער פחות משנים. ע' בת' מהרי"ק סי' פ"ז

תוד"ה והאמר, נראה לר"י דר' יוחנן עיקר דבריו על משנתינו כו'. ע' פ"י ובס' חזקה רבה חא"ח סי' מ"א

ע"ב אלא א"ר אשי במצטרפין לעדות קמיפלגי ובפלוגתא דהני תנאי דתניא אין עדותן מצטרפת כו', ע' טו"א לר"ה כ"ג ע"ב

במשנה האשה שנחבשה בידי עכו"ם ע"י ממון מותרת לבעלה ע"י נפשות אסורה לבעלה, ע' ת' הרא"ש כלל ל"ב סי' ה' ובת' מהרי"ק סי' ק"ס

תוד"ה ואסקיניה. ואע"ג דאמרינן גבי גרושה לכהן דלא מבטלינן קלא היינו משום דאית ליה תקנתא אבל הכא דאי לא מסקינן ליה לעולם פסול מבטלין, ע' נובי"ק חאה"ע סי' ס"א וסי' ס"ה ובחזקה רבה חי"ד סי' רי"ש

תוד"ה אנן אחתינן. ונראה לר"י דתרי ותרי ספיקא דרבנן היא כו', ע' בתוס' לעיל כ"ג ריש ע"א ובתומים סי' ל"ד ס"ק כ"ז ובאגודת אזוב חא"ח דף כ"ה ע"א

בא"ד א"נ שאני התם דאיכא ריעותא דהרי נטמאת לפניך. ע' בת' הגרע"א סי, ק"ל ובס' חזקה רבה חי"ד סי' ל"ד

בא"ד דלא אמרינן בכל הני אוקמא אחזקה לפי שהשנים שמוציאים אותו מחזקתו של היתר הם מעידים תחילה כו'. ע' ח"ס אה"ע ח"א סי' יוד

תוד"ה ע"י ממון. וע"כ היינו לכהונה מדקאמרינן אף אנן נמי תנינא כו'. ע' בת' חמדת שלמה חאה"ע סי' ה'

תוד"ה ע"י נפשות אסורה לבעלה היינו אפילו לבעלה ישראל כו' ע' מש"כ הרא"ש בתשובה הנדפסת בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' תתר"כ ובשערי תשובות למהר"ם ב"ר ברוך שער שני סי' פ' ובנובי"ת חאה"ע ס"ס פ"ו ובאבני מלואים סי, ז' סק"ד וע"ע בתרומת הדשן סי' רמ"א ובת' דברי נחמיה סי' ל"ב

דף כ"ז ע"א במשנה עיר שכבשוה כרכום כל כהנות שנמצאו בתוכה פסולות, ע' בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' תתר"כ ובת' מהר"ח או"ז סי' ק"ג

שם בבת אחת ד"ה טמאין בזא"ז ד"ה טהורים לא נחלקו אלא בבא לישאל עליו ועל חבירו כו', ע' ט"ז או"ח ס"ס תל"ט ובס' חזקה רבה חי"ד ס"ס י"ג

רש"י ד"ה כרכום של אותה מלכות אינו רוצה להשחית את בני העיר כו', ע' בת' מהר"ח אור זרוע סי' ק"י

תוד"ה בבא לישאל. הדבר ידוע לכל שהרבה כהנות היו והוי כאילו בא לישאל על כולם בבת אחת כו', ע' בת' עין יצחק אה"ע ח"ב סי' א'

ע"ב התם ודאי איכא עדים דאיכא מיא הכא ודאי איטמא חששא הוא ובמקום חששא אמרינן. ע' בת' הרשב"א סי' אלף קע"ט

שם א"ל דינא הכי הממע"ה א"ל הכי דאיננא לך ולכולהו אלימי חברך. והנה כמו דרב חסדא אמר הכא כמ"כ אמר ר"נ בב"ק צ"ו ע"ב האי אינש גזלנא עתיקא הוא ובעינא דאיקנסיה ע"ש. וע' בת' אבקת רוכל סי' קע"ט ובאו"ז לב"מ ס"ס קכ"ד

שם אני ואמי נשבינו לבין העכו"ם יצאתי לשאוב מים דעתי על אמי ללקט עצים דעתי על אמי והשיאה רבי לכהונה על פיו, ע' בת' הרא"ש כלל ל"ב סי' ה' ובחוט המשולש בחלק התשובות להגרא"י סי' ו'

במשנה א"ר זכריה בן הקצב המעון הזה לא זזה ידה מתוך ידי משעה שנכנסו נכרים לירושלים ועד שיצאו אמרו לו אין אדם מעיד על עצמו. ע' בת' אבקת רוכל ס"י קפ"א ובת' מהרי"ק סי' צ"ג ובנובי"ת חאה"ע סי' ח' ובת' הגרע"א סי' פיה ובאור שמח פי"ב ה"ז מה' גירושין

שם המגרש את אשתו לא תינשא בשכונתו. ע' בת' הרשב"א סי' תתל"ט ובס' התרומה ה' גיטין סי' ק"ל ובשערי תשובות למהר"ם ב"ב שער שני סי' מ"ט

תוד"ה אמר. נראה לר"י דמיירי שהביא עדים ואומרים אותו עדות שאתה שואל לא נאמר לך כלום עליו דרגלים לדבר שהוא אלם, ע' בת' מהרי"ק סי' ע"ט

בא"ד אבל אם אין רגלים לדבר אין נראה כלל שיהא נאמן לאמר דגברא אלמא הוא כו' ע' בת' הרמ"א סי' ט"ז

תוד"ה במסיחה לפי תומה. ואפ"ה היא ובעלה אינן נאמנין אע"ג דיוחנן אוכל חלות היה נאמן כו'. ע' נובי"ת חאה"ע סי' ט"ז וסי' כ"ט. דף כ"ה ע"א אר"נ תנא באבל רבתי בד"א שנתגרשה מן הנישואין אבל כשנתגרשה מן האירוסין נפרעת ע"י עצמה כו', ע' בת' הריב"ש ס"ס ש"ס ובאבני מלואים סי' י"ג סק"ט

שם ה"מ היכא דלא גייסי בהדדי אבל הני קא חזינא להו דגייסו בהדדי. ע' בת' הרשב"א סי' ר"ט.