אור הישר (נשים א) עא

שם והאיכא עדים במדה"י השתא מיהת ליתנהו קמן עדים בצד אסתן ותאסר, ע' בת' אבקת רוכל סי' קע"ט וע"ע בת' הריב"ש סי' ר"ל רל"א

תוד"ה מ"ש רישא. וי"ל דברישא אע"ג דאית לן לאוקמה בחזקת פנויה מ"מ תרי ותרי ספיקא דרבנן היא כו'. ע' בת' מהר"ח או"ז סי' ר"ל ובתומים סי' ל"ד ס"ק כ"ז ובאבני מלואים סי' י"א סק"ו ובס' חזקה רבה חא"ח סי' מ"א

תוד"ה תרווייהו. לא הוה צריך להא דאפילו ליכא אלא ההוא דאמר נתקדשה לא תצא כו', ע' בני אהובה פ"ד ה"ו מה' אישות ובת' אגודת אזוב חי"ד סי' ז'

בא"ד וי"ל כגון שאנו יודעים שזרק לה קידושין ומספקא לן אי קרוב לו או קרוב לה כו' דכיון דודאי זרק לה הקידושין לית לן למימר אוקמה אחזקה להתירה לכתחילה, ע' בת' מהרי"ט ח"א סי' ט"ו ובנובי"ק חי"ד סי' ס"ה וחאה"ע סי' ס"א ובאבני מלואים סי, כ"ז ס"ק י"ח ובס' חזקה רבה חי"ד סי' ל' וע"ע בת' מהרי"ק סי' קע"א ובח"ס חי"ד סי' קי"ט

בא"ד א"נ כגון שהיו נרדות דולקות ומטות מוצעות שהיה עומד לקדש כדאמר בסוף המגרש ועד אחד אומר נתקדשה כו'. ע' בת' חמדת שלמה חאה"ע סי' נ"ג

תוד"ה מאן דמתני. ולמאי דמפרש בסמוך לא ניסת ניסת ממש אתי שפיר, ע' בת' אגודת אזוב חי"ד סי' ה'

תוד"ה עדי טומאה. וקשה לר"ת דבשבויה נמי איכא איסור סקילה אם נשאת לכהן שישמש בנה ע"ג מזבח בשבת, ע' בהפלאה ובשעה"מ פ"ו מביאת מקדש ובנובי"ת חאה"ע סי' פיו ובת' באר יצחק חא"ח סי' כ"ה

ע"ב אני טהורה וחברתי טמאה ואמר לה עד אחד את טמאה וחברתך טהורה כו', ע' ת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' תקע"ג

שם אני וחברתי טהורה ואמר לה עד אחד את וחברתך טמאה איהי כיון דאיכא עדים לאו כל כמינה חברתה משתריא אפומא דידה, ע' בחידושי הגר"ח הלוי ז"ל פי"ב הכ"א מה' גירושין

במשנה ר' יהודא אומר אין מעלין לכהונה ע"פ עד אחד כו', ע' בת' הרמב"ם דפוס ירושלים סי' שנ"ב

תוד"ה שתי נשים. אור"י דל"ג זאת אומרת נשביתי וטהורה אני כו', ע' בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' תתק"כ

דף כ"ד ע"א מהו דתימא ניחוש לגומלין קמ"ל. ע' בת' מהר"ח או"ז סי' רכ"א

שם למימרא דר' יהודא חייש לגומלין ורבנן לא חיישי לגומלין והא איפכא שמעינן להו דתנן החמרין שנכנסו לעיר כו'. ע' בת' הרשב"א סי' תתל"ז

תוד"ה וכן שני אנשים. וקשה דלקמן אשכחן איפכא דמסלפ"ת נאמן בתרומה אפילו ע"פ עצמו כו' וגבי שבויה תני לקמן כו'. ע' בת בית אפרים חי"ד סי' ל'

תוד"ה אביי. ועוד דבשילהי המביא דייק ממתניתין דרוב ע"ה מעשרין הן כו' ע"כ. והנה לפ"ז תקשה על לישנא בתרא במנחות ל"א ע"א דקסבר אין רוב ע"ה מעשרין ע"ש וצע"ק וע"ע בת' הריב"ש סי' רכ"א

ע"ב איבעיא להו מהו להעלות משטרות ליוחסין כו' ר"ה ורב חסדא ח"א מעלין וח"א אין מעלין. ע' ש"ך חו"מ סי' מ"ט ס"ק ס"ו ובת' הגרע"א סי' קי"ז קי"ח ובקצוה"ח סי' כ"ח סק"י וע"ע בת' ח"צ סי' ל"א

שם אבל נשיאות כפים דאיסור עשה לא. ע' תוס' שבת קי"ח ע"ב ד"ה אילו היו ובט"ז ומג"א ר"ס קכ"ח ובשעה"מ פי"ט מה' שבת ובמש"כ בחידושי לקמן בסמוך וע"ע בת' עונג יו"ט סי' ט"ו

שם הלכתא מאי א"ל אנא מתניתא ידענא דתניא ר' יוסי אומר גדולה חזקה כו'. ע' שעה"מ פי"ט מה' שבת

שם אלה בקשו כתבם המתיחשים ולא נמצאו ויגאלו מן הכהונה כו'. ע' בת' הרמב"ם דפוס ירושלים סי' שנ"ב

רש"י ד"ה דאיסור עשה כה תברכו אתם ולא זרים ולאו הבא מכלל עשה עשה. הנה בט"ז ומג"א ר"ס קכ"ח האריכו דלא תקשה מהך דהכא ע"ד התוס' בשבת קי"ח ע"ב שכתבו דזר העולה לדוכן אין בזה איסור רק משום ברכה לבטלה. ועמש"כ בזה הגאון בעל הפלאה בסוגיין. אולם בתוך דבריו הביא דעת ספר החרדים שכשם שמצוה על הכהנים לברך את ישראל כמ"כ מצוה על הישראלים להתברך מן הכהנים, ולא הביא דאין כן דעת הרשב"א בחידושיו לסוכה ל"א ע"ב שכ' להדיא דאין על הישראל חיובא להתברך מצוה דכהן הוא ע"ש. אולם הגאון בעל הפלאה הביא ראיה לדעת החרדים מיבמות ד"כ ע"א דהש"ס פריך דעשה דיבמה יבא עליה תדחה לל"ת דאלמנה לא יקח דכהן גדול, דלכאורה קשה טובא איך היא עוברת על הל"ת אם אין המצוה עליה נמי. ובע"כ דאע"ג דבקרא כתיב יבמה יבא עליה מ"מ גם היא קשורה במצוה זו. וה"נ אע"ג דכתיב דבר אל אהרן ואל בניו כה תברכו מ"מ המצוה על הישראל להתברך כמו על הכהן לברך ועמש"כ בחידושי ליבמות שם

אמנם לעד"נ דאפילו לדעת החרדים אין ראיה מדין יבום לברכת כהנים. דהתם משום