אור הישר (נשים א) סה

ע"ב הא חלל כשר מ"ש הנך דאורייתא חלל נמי דאורייתא, ע' עונג יו"ט סי' ק"כ

במשנה אר"י מעשה בתנוקת שירדה למלאות מים מן העין ונאנסה אר"י בן נורי אם רוב אנשי העיר משיאין לכהונה ה"ז תנשא לכהונה, ע' בחדושי הגר"ח הלוי ז"ל פ"א הכ"ב מאיסורי ביאה

רש"י ד"ה א"ל הכי. לעולם כר' יהושע והכא משום דאיכא תרי רובי לכשרות אכשרה כו'. ע' בת' הרשב"א סי' ת"א

, תוד"ה מסתייה. וא"ת מה צריך להאי טעמא לימא הא דשתיק משום דאודויי קא מודי כו', ע' בת' דברי ריבות סי' שנ"ח

תוד"ה כמאן. א"נ נוכל לפרש דבשינוייא נמי איירי בברי ודאיכא מיגו ולא תקשי הלכתא אהלכתא כו', ע' בית שמואל סי' ו' ס"ק ל"א ובקהלת יעקב להגאון בעל נה"מ שם

דף ט"ו ע"א אי דקא אזלי אינהו לגבה כל דפריש מרו"פ ל"צ דקא אזלא איהי לגבייהו, ע' בת' הרשב"א סי' פ"ג

שם תשע חנויות כולן מוכרות בשר שחוטה ואחת מוכרת בשר נבילה ולקח מאחת מהן ואינו יודע מאיזה מהן לקח ספיקו אסור ובנמצא הלך אחר הרוב, ע' בתשובות הרשב"א סי' שי"ב וסי' תי"ב ובת' אבקת רוכל סי' רט"ז ובביאור הגר"א ליו"ד סי' קי"ד סקכ"ו ובשעה"מ ס"ה מגילה ובס' חזקה רבה חא"ח סי' ז' ובס' עולת שמואל ח"א סי' ע"ה

שם ומדאורייתא מנלן א"ק וארב לו וקם עליו עד שיתכוין לו כו', ע' נחל אשכול לס' האשכול ח"ג סי' ל' וע"ע בת' סי' קע"א

שם מתיב ר' ירמיה וליוחסין לא בעינן תרי רובי והתנן מצא בה תינוק מושלך כו'. ע' בת' דברי ריבות סי' רנ"ב

רש"י דיה ומשני איכא דקאזלי לגבייהו וכו' ולא גרסינן מאי איכא כו', ע' אבני מלואים ס"ס ו'

תוד"ה וספק נפשות. וי"ל דשאני התם שיודע בודאי שיבא לידי איסור אם יותיר או יכה שניהם משו"ה שמה התראה כו', ע' תוס' יבמות ד"פ ע"א ד"ה נעשה סריס ובס' שערי ישר שער הספיקות פ"ד

ע'"ב מצא בה תינוק מושלך אם רוב נכרים נכרי אם רוב ישראל ישראל כו', ע' בת' הרמב"ם דפוס ירושלים סי' ס"א

שם מאן דמתני הא לא מתני הא כה"ג בקידושין מ"ד ע"ב וע' אור זרוע ה' נדה סי' שנ"ה

במשנה האשה שנתארמלה או שנתגרשה היא אומרת בתולה נשאתני והוא אומר לא כי אלא אלמנה נשאתיך אם יש עדים כו' כתובתה מאתים. ומסיק ברמב"ם פט"ז הכ"ה מה' אישות ואם אין לה עדים ה"ז נוטלת מנה ואם היה הבעל קיים יש לה להשביעו שבועת התורה שהרי הודה במקצת הטענה, ובראב"ד א"א שבועת התורה אין כאן שהרי כפירת שעבוד קרקעות היא והרב המגיד תירץ שאם יש שם גם מטלטלין אינה בדין שיעבוד קרקעות בלבד ע"ש, ולעד"נ עפ"מ שהק' התוס' בב"מ ד"ד ע"ב למ"ד שיעבודא דאורייתא מודה מקצת הטענה למה נשבע הא כופר שיעבוד קרקעות וי"ל שמחל לו השיעבוד או שאין לו כלל קרקעות ע"ש, ולפ"ז י"ל דגם כוונת הרמב"ם הוא כן. דאם אין לו קרקעות או שמחלה לו שיעבוד הקרקעות ונשאר לה רק שיעבוד ו:מטלטלין אז יש לה להשביעו שבועת התורה שהרי הודה במקצת הטענה

שם ומודה ר' יהושע באומר שדה זו של אביך היתה ולקחתיה הימנו שהוא נאמן שהפה שאסר הוא הפה שהתיר, והקשה הראב"ן בסי' כ"ז מדוע לא נימא כמ"כ גבי נסכא דר' אבא בב"ב ל"ג ע"ב אהא דקאמר אין חטפי ודידי חטפי. דהפה שאסר באין חטפי הוא הפה שהתיר דאמר דידי חטפי, ותירץ דהתם הודה ע"פ העד שהעיד שחטף ולאו הפה שהתיר הוא ע"ש, ולע"ד בלתי מובן מי דמי הלא משנתנו אוקמינן לקמן י"ז ע"ב בדאכל שני חזקה. ומה זה ענין לחטיפת הנסכא דהוא מטלטלין וצ"ע כעת. וע"ש עוד בראב"ן סי' קי"ד ובת' מהר"ם ב"ב סי' תתע"ו ובח"ס אה"ע ח"ב סי' נ"ב

רש"י ד"ה אבל ליוחסין לא דאם בת היא אסורה לכהן ואפילו ליכא למיחש משום אסופי כו', ע' נובי"ק חאה"ע סי' ז'

תוד"ה להחזיר. ואפילו לשמואל דאמר אין הולכין בממון אחר הרוב היינו במוכר שור לחבירו כו', ע' העמק שאלה לשאילתות פ' תזריע סי' פ"ז אות א' וע"ע בתרומת הדשן סי' שי"ד

תוד"ה ומודה אבל אם אין עדים אע"ג דהלה תובעו נאמן מיגו דאי בעי אמר לא היתה של אביך מעולם כו', ע' בשערי תשובות למהר"ם ב"ר ברוך ח"א סי' ש"א

דף ט"ז ע"א במשנה ואם יש עדים שהוא של אביו והוא אומר לקחתיה הימנו אינו נאמן. ע' תומים סי' קמ"ט סק"י ובנתיבות שם סק"י

שם ודקארי לה מאי קארי לה הא ברי וברי הוא כיון דרוב נשים בתולות נישאות כי ברי ושמא דמי, ע' בס' עולת שמואל ח"א סי' ל"ו.