אור הישר (נשים א) סד

תוד"ה רב הונא. וי"ל דהתם ברי גרוע ושמא טוב כו' אבל מנה לי בידך הברי טוב והשמא גרוע כו', ע' נתיבות ר"ס נ"ט ובס' חזקה רבה חא"ח סי' ה'

בא"ד אבל קשה דבעי למימר הכא הא דרב יהודא דפסק כר"ג כו' וא"כ תקשה דשמואל אדשמואל כו'. ע' בת' נחלת דוד סי' א'

תוד"ה אלא דאיכא מגו. דלר' יוחנן בההיא דמוכת עץ ליכא מגו כו'. ע' בס' אור גדול סי' מ"א

דף י"ג ע"א דא"כ קשיא הילכתא אהילכתא דקיי"ל הלכתא כר"נ בדיני ובהא אר"י א"ש הלכה כרבן גמליאל כו'. ע' בת' הרא"ש כלל פ"ב סי' א'

שם טענתייהו במאי ר' יוחנן אמר במאתים ומנה כו', ע' בס' עולת שמואל ח"א סי' ל"ז

במשנה ראוה מדברת כו' היתה מעוברת כו' ר"ג ור"א אומרים נאמנת. ע' בת' הרא"ש כלל ל"ב סי' ט"ז ובת' מהרש"ם ח"ב סי', רי"ד ובס' אור גדול סי' כ"ז

שם בשלמא לזעירי היינו דקתני מדברת אלא לרב אסי מאי מדברת לישנא מעליא. ע' בת' מהרי"ק סי' ק"ס ובאבני מלואים סי' ז' סק"ו וסק"ז

רשיי ד"ה ראוה מדברת. בפנויה ומשום חששא דפסולין לנתין ולממזר. ע' ח"ס אה"ע ח"א סי' ט'

תוד"ה רב אסי. ולא קרי ליה מגו אלא לפי שהיא טענה מעולה ביותר. ע' בת' פנים מאירות ח"א סי' ה' ובנובי"ת חאה"ע סי' י"ד

תוד"ה מעלה עשו ביוחסין. תימה דמשמע דאין אוסרין על היחוד איירי באשת איש כו', ע' בחוט המשולש בחלק התשובות להגרא"י סי' ו'

ע"ב חדא לחורבה למתא וחדא לחורבא דדברא וצריכי כו', ע' בת' הגרע"א סי', פ"ה

שם זו עדות שהאשה כשרה לה כו', ע' בת' הרשב"א סי' אלף רכ"ט

שם א"ר יוחנן לדברי המכשיר בה מכשיר בבתה כו', ע' בת' הרשב"א ח"ד סי' שי"ד ובת' הריב"ש סי' מ"א וסי' רכ"ט ובנובי"ק חי"ד סי' מ"ו וסי' נ"ז ובמקנה לקדושין ס"ג ע"ב בד"ה נאמן ליתן גט ובחזקה רבה חי"ד סי' קמ"ט

שם אמר רבה מ"ט דר"א בשלמא איהי אית לה חזקה דכשרות בתה לית לה חזקה דכשרות. ע' בת' הרמ"א סי' כ"ד

שם מאי שתוקי אילימא שמשתיקין אותו מנכסי אביו פשיטא ומי ידעינן אבוה מנו כו', ע' תרומת הדשן סי' שנ"ב ובקצוה"ח ר"ס רנ"ו ובנתיבות שם

שם אלא שמשתיקין אותו מדין כהונה דכתיב והיתה לו ולזרעו אחריו וגו' מי שזרעו מיוחס אחריו כו', ע' תרומת הדשן סי' רס"ז

, רש"י ד"ה לזו יש עדים. שנבעלה דכיון דנשבית לבין הנכרים והם פרוצים בעריות כולנו עדים שנבעלה, ע' בס' חזקה רבה חי"ד סי' י"ג

רש"י ד"ה ולזו אין עדים. ומיגו דאי בעיא אמרה לא נבעלתי כי אמרה נמי לכשר נבעלתי מהימנא. ע' נובי"ת חאה"ע סי' כ'

תוד"ה השבתנו. פי' לדידן ניחא דאשה מזנה בודקת ומזנה ולא דמיא לשבויה כו' ע' פ"י ובחזקה רבה חי"ד סי' קצ"ב

תוד"ה מכשיר. והא דקאמרינן בפ' עשרה יוחסין גבי אבא שאול היה קורא לשתוקי בדוקי כו', ע' ח"ס אה"ע ח"א סי' ט'

דף י"ד ע"א א"ר יוסף למאי ניחוש לה חדא דהא קא מודה כו', ע' נובי"ת חאה"ע סי' כ"ט

שם הלכה כר"ג ואת לא תעביד עובדא עד דאיכא רוב כשרין אצלה כו', ע' בת' הגרע"א סי' צ"א

שם התם אשה נשאת בודקת ונשאת הכא אשה מזנה בודקת ומזנה כו', ע' נובי"ק חאה"ע סי' ז'

שם אלא אמר רבא דר"ג אדר"ג ל"ק התם ברי הכא שמא ע' חוט המשולש בחלק התשובות להגרא"י סי' כ"ז

שם לרבן גמליאל אלים ליה ברי דאפילו בחד ספיקא נמי מכשיר וקיל ליה שמא דאפי' בס"ס נמי פסיל, ע' נובי"ת חאה"ע סי' י"ט ובחזקה רבה חאה"ע סי' י"ג וע"ע בת' מהרי"ק ס"ס קע"א

שם ת"ר איזוהי אלמנת עיסה כל שאין בה לא משום ממזרות כו', ע' ביאור הסוגיא בת' דברי ריבות סי' רנ"א

רש"י דיה והא נמי כדיעבד דמי שנתעברה ואתה בא לפסול העובר ולאוסרה על הארוס כו', ע' בת' פנים מאירות ח"ג סי' וי"ו וסי' כ"ב ובהעמק שאלה לשאילתות פ' אחרי סי' צ"ה אות ט'

, תוד"ה חדא הראשון. וללישנא קמא דיבמות דלא דיימא מעלמא כו', ע' בת' הגרע"א סי' פ"ה

תוד"ה חדא השני, דליתא קמן דלישייליה ע"כ, וכן פי' נמי הרא"ש בתשובותיו כלל פ"ב סי' א

תוד"ה ת"ר. לכך מוחק ר"ת אלמנת וגריס איזוהי עיסה ולענין בת קתני כו', ע' אבני מלואים סי' ב' סק"ב.