אור הישר (נשים א) סג

ליה, אבל בע"כ שדינן ליה בתר אימיה דבנך הבא מעכו"ם אין קרוי בנך אלא בנה כדאמרינן ביבמות ספ"ק ובש"מ, ולפ"ז צ"ע אם המוהל מברך על המילה, דבשלמא התם דהב"ד טובלין אותו לשם ישראל ואין לנו להסתפק אלא שמא ימחה לכשיגדיל ותהיה הברכה לבטלה. ע"ז שפיר הכריע בח"ס דלא הויא ברכה לבטלה למפרע ע"ש משא"כ הכא חל הספק בשעת המילה אולי לא תניח אמו להטבילו וישאר נכרי. ועל מילת נכרי ליכא שום מצוה ואיך יברך אשר קדשנו במצותיו וצונו על המילה. ולפ"ז נלע"ד דמספק ימול בלא ברכה, וע"ע בס' חזקה רבה חי"ד סי' קט"ז

, שם א"ר יוסף הגדילו יכולין למחות כו', ע' בתוס' סנהדרין ס"ח סוף ע"ב ובת' באר יצחק חא"ח סי' א'

שם ואי אמרת הגדילו יכולין למחות יהבינן לה קנס דאזלה ואכלה בגיותה. ע' ת' הרא"ש כלל י"ז סי' יוד וע"ע בשטמ"ק בסוף הסוגיא משה"ק בשם הרשב"א ובס' חזקה רבה חי"ד סי' י"ט

תוד"ה מטבילין. ותימה דהא זכייה הוי מטעם שליחות דכיון דזכות הוא לו אנן סהדי דעביד ליה שליח כו', ע' אבני מלואים סי' א' סק"ה

בא"ד ואע"ג דאכתי נכרי הוא הא אתי לכלל שליחות. ע' בת' עונג יו"ט סי' ק"ט וסי' קי"א

בסה"ד ואע"ג דזכייה הוי מטעם שליחות ואין לו שליחות מה"ת ה"מ בדבר שיש בו קצת חובה כו', ע' ט"ז יו"ד סי' ש"ה ס"ק י"א ובנקוה"כ שם ובת' חמדת שלמה חי"ד סי' ל"א וע"ע נובי"ק חאה"ע סי' ס"ב ובחוט המשולש בחלק הת' להג' ר' הלל סי' א'

, ע"ב ור"מ אמאי מדמה לה לבוגרות נדמייה לבעולה כו', ע' בס' בני אהובה פי"א הי"ג מה' אישות

שם ת"ר כנסה ראשון לשם נישואין ויש לה עדים שלא נסתרה כו', ע' ח"ס אה"ע ח"א סי' קכ"ג

רש"י דיה שהרי כנסה ראשון ועליו לדעת שנבעלה, ע' בס' בני אהובה פ"י ח"ב מה' אישות

תוד"ה הדר ביה. אבל מהא לא בעי למימר דהדר ביה משום דמקח טעות לגמרי משמע, ע, בדו"ח להגרע"א מערכה י"ב

דף י"ב ע"א אמר רבה זאת אומרת כנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה יש לה כתובה מנה, ע' בס' עולת שמואל ח"א סי' ל"ז

שם רב אשי אמר לעולם אסיפא ותני כל שלא מושמש, ע' ברא"ש ובת' פמ"א ח"א סי' ה'

, תוד"ה אמר רבה זאת אומרת. נראה דהכא גרסינן רבה דהא רבא קאמר לעיל דמקח טעות לגמרי משמע כו', ע' בת' דברי ריבות סי' רמ"ח

תוד"ה כגון שקידש ובעל לאלתר. וכן צריך להעמיד שהראשון אחר שקידש כנסה לאלתר כו'. ע' בת' באר יצחק חאה"ע סי' ד' ובס' חזקה רבה חי"ד סי' ל"ד ובס' עולת שמואל ח"א דף צ"ה ע"ב בהגה"ה

תוד"ה שתי תקנות הוו. וליכא למימר דחדא תקנה הואי כו', ע' בת' דברי ריבות סי' רמ"ט

ע"ב במשנה הנושא את האשה ולא מצא לה בתולים היא אומרת משארסתני נאנסתי ונסתחפה שדהו והוא אומר לא כי אלא עד שלא ארשתיך והיה מקחי מקח טעות ר"ג ור"א אומרים נאמנת כו', והנה אם היא אשת כהן וטוענת כך האם תפסיד כתובתה עמש"כ בזה הגרע"א ז"ל בדו"ח בחידושיו לכתובות בסוגיין. וע"ע מש"כ על דבריו בס' עולת שמואל ח"א ס"ס י"ח

שם איתמר מנה לי בידך והלה אומר איני יודע כו' ע' ח"ס אה"ע ח"א סי' נ"ב בד"ה במאי דשדר וע"ע תוס' סוטה כ"ה ע"ב ובתומים סי' ע"ה ס"ק כ"ב

שם ר"ה ורב יהודה אמרי חייב ברי ושמא ברי עדיף ר"נ ור' יוחנן אמרי פטור אוקי ממונא בחזקת מריה ע' תוס' ב"מ ל"ז ריש ע"א ובתומים סי' צ"א סק"ג

שם לימא ר"ה ורב יהודא דאמרי כר"ג ור"נ ור' יוחנן דאמרי כר' יהושע, ע' בית שמואל סי' ס"ח ס"ק כ"ב

, שם ע"כ ל"ק ר"ג התם אלא דאיכא מיגו אבל הכא מאי מיגו איכא א"נ ע"כ ל"ק ר"ג התם אלא דאמרינן אוקמה אחזקה אבל הכא מאי חזקה אית לי' להאי, ע' בית שמואל סי' ס"ח ס"ק כ"ב ובת' הגרע"א סי' רי"ש ובקצוה"ח ר"ס נ"ט ובס' חזקה רבה חא"ח סי' א' ובחי"ד סי' ל"ב

רש"י ד"ה הרי זו בחזקת שנבעלה עד שלא תתארס והטעתו לכאורה מה הוסיף רש"י על לשון המשנה ועמש"כ בזה בת' דברי ריבות סי' ר"נ

רש"י ד"ה פטור מלשלם ומ"מ משבעינן ליה שבועת היסת שכן הוא כדבריו כו', וע' רש"י ב"ק קי"ח ע"א ד"ה פטוד ומיהו ובאור זרוע לב"מ סי' שי"ג

, רש"י ד"ה אלא דאיכא מיגו, כגון גבי משארסתני נאנסתי הוי טענה מוכת עץ אני טענה מעלייתא דלא פסלה נפשה מכהונה כו', ע' נובי"ת חאה"ע סי' י"ד.