אור הישר (נשים א) סא

סי' נ"ד נ"ה וע"ע בחילוקי נוסחאות הברכה בת' הרמב"ם דפוס ירושלים סי' קכ"א ובאבודרהם סדר ברכת אירוסין ובנובי"ית האה"ע סי' פ"א ובהעמק שאלה לשאילתות פ' חיי שרה סי' ט"ז

תוד"ה שנאמר. ויש ללמוד משם שיש לברך ברכת אירוסין לאשה המתקדשת ע"י שליח שהרי אליעזר שליח היה, ע' בת' באר יצחק חא"ח סי' ג' וע"ע בת' מהר"ח אור זרוע סי' קכ"ח ובח"ס אה"ע ח"א סי' קכ"ג

דף ח' ע"א ואשר יצר את האדם בצלמו בצלם דמות תבניתו. ע' אבודרהם בפי' ברכת נשואין ובת' אבקת רוכל סי' כ"ז

שם רב אשי איקלע לבי רב כהנא יומא קמא בריך כולהו מכאן ואילך אי איכא פנים חדשות כו'. ע' בת' הרשב"א סי' תרמ"ו וסי' אלף קס"ז ובמיוחסות סי' קפ"ה ובתמים דעים להראב"ד סי' ל"ה וסי' קפ"ט ובח"ס אה"ע ח"א סי' קכ"ב

שם אמר ר"פ משמיה דרבא עד תריסר ירחי שתא, ע' ח"ס אה"ע ח"א סי' קי"ט

שם לא איסתייע מילתא והדרי בהו. ע' בת' הרשב"א ח"ד סי' ר"ה ר"ו

שם רב חביבא איקלע לבי מהולא בריך שהשמחה במעונו ולית הלכתא כוותיה ע' תרומת הדשן סי' רס"ח

רש"י ד"ה דהוה טריח ליה. מתוקנים היו לו כל צרכי חופה וסעודה ע"כ, פירוש לפירושו דלא נימא דתירוץ הש"ס שאני ר"פ דהוה טריח ליה. קאי על תחילת הכנת שמחת חופה. והוא מכי רמי שערי באסינתא וכפירש"י בלשון הראשון וכן בתוס' רי"ד דהיא ההכנה לעשות שכר, וע"ז שפיר משני שאני ר"פ דהוה טריח ליה, משום דעסקו היה בשכר, כדאמר איהו גופיה בב"מ ס"ה ע"א שכראי לא פסיד. ובערבי פסחים קי"ג ע"א אמר ר"פ אי לא דרמאי שכרא לא איעתרי, ולפיכך לדידיה היה מן המוכן. אולם אי הוה מפרשינן הכי, איך הוה ניחא לפירוש השני ברש"י אהא דמכי רמי שערי באסינתא ע"ש, להכי פירש"י דתירוץ הש"ס שאני ר"פ דהוה טריח ליה. קאי על צרכי חופה וסעודה, ומשום דעשיר הוה כנ"ל משא"כ באינש אחרינא

תוד"ה רב. ומדלא קאמר ר' יוחנן תנא הוא ופליג יש להוכיח דר"י אמורא היה כו' ע' בתוס' יבמות ד"ז ע"ב ובנזיר ס"ה ע"א ובפסחים צ"ב ע"א ובזבחים ל"ב ע"ב

ע"ב כי קאמר ר' יוחנן בשורה כו' אלא כי קאמר ר' יוחנן ברחבה, ע' תמים דעים להראב"ד סי' קע"ו

שם איל קום אימא מילתא כנגד שבחו של הקב"ה פתח ואמר כו' א"ל קום אימא מילתא כנגד אבלים פתח ואמר כו'. ע' בתורת האדם להרמב"ן ענין התחלה ד"ה בפרק כהן גדול

שם רבים שתו רבים ישתו כו', ע' עקידה למגילת איכה בפסוק מה אעידך מה אדמה לך הבת ירושלים

שם החזירו הדבר ליושנה. ע' תורת האדם להרמב"ן ענין האבלות ד"ה אר"י א"ר

שם והאידנא נהוג עלמא אפילו בצרדא בר זוזא. ע' שאילתות פ' חיי שרה סי' ט"ו ובהעמק שאלה שם

תוד'"ה כי תניא. פי' בקונטרס להצטרף עם ב' לזימון שהרי חייב בכל המצית ואין נראה לר"י כו', ע' תורת האדם להרמב"ן ענין האבלות ד"ה ת"ר מה הן אומרים

דף ט' ע"א ואמאי ס"ס הוא ספק תחתיו ספק אין תחתיו ואת"ל תחתיו ספק באונס ספק ברצון ל"צ באשת כהן. ע' בתוס' ריש מכילתין ד"ה שאם הי"ל ובת' הרשב"א סי' אלף רכ"ט וע"ע שם סי' אלף קפ"ז ובס' התרומה ה' איסור והיתר סי' ע"ו ובנובי"ת חאה"ע סי' י"ד וסי' י"ט ובס' חזקה רבה חי"ד ס"ס צ"ו

שם אין האשה נאסרת על בעלה אלא על עסקי קינוי וסתירה כו', ע' בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' תקע"ג ובח"ס אה"ע ח"א סי' קל"א וע"ע בת' מהרי"ק סי' ק"ס

שם ולטעמיך קינוי וסתירה אין עדים לא כו', ע' בת' הרא"ש כלל ל"ב סי' י"א וסי' ט"ו ובחוט המשולש חלק התשובות להגרא"י סי' ו'

שם וכי תימא מעשה שהיה מפני מה לא אסרוה התם אונס הוה. ע' בת' דברי נחמיה סי' ל"ב

רש"י ד"ה פחותה מבת ג' שנים. ועכשיו היא גדולה ופיתויה פיתוי ואינו אונס הלכך חד ספק איכא ספק אונס ספק רצון כו'. ע' בת' מהרי"ק סי' פ"א ובשאג"א סי' צ'

תוד"ה האומר. כך בוגרת פעמים אין לה דמים פעמים יש לה, ע' במהרש"א אולם בפני יהושע יצא לדון בדבר החדש דלכן תלינן בדם בתולים משום דדם בתולים הוי קורבא דמוכח דגם בהעראה משיר דם בתולים כו', וע' מה שדחה לדבריו בת' באר יצחק חי"ד סי' י"ז וע"ע בס' חזקה רבה חי"ד סי' קל"ב

תוד"ה לא צריכא. דאוקמה אחזקת הגוף שהיתה בתולה, ע' בת' מהר"ח או"ז סי' ק"מ ובנובי"ת חי"ד סי' קי"ח ובאבני מלואים סי' ו' סק"ח ובחזקה רבה חי"ד סי' ל"ב

תוד"ה ואב"א. וא"ת אכתי איכא ס"ס ספק באונס ספק ברצון ואת"ל ברצון ספק כשהיא קטנה ופיתוי קטנה אונס הוא כו'. ע' בתוס' לקמן ד"מ סע"ב וביבמות נ"א ע"ב ד"ה אי