אור הישר (נשים א) נח

תוד"ה תינח דקדיש בכספא. ואפילו למ"ד בהאשה רבה דיש כח לחכמים לעקור דבר מה"ת היינו כגון דליכא עבירה כו'. ע' בס' חזקה רבה חי"ד סי' קפ"א

תוד"ה אי איכא. נראה לר"י דמ"מ אין נשאת בששי דהא אין דנין בשבת ועתה נוהגין לישא אף בששי כו' ע' בת' הריב"ש סי' קל"ה

ע"ב מאי סכנה אילימא דאמרו בתולה הנישאת ליום הרביעי תיהרג נהגו לגמרי ניעקריה, ע' בת' דברי ריבות סי' ר"מ

שם האי סכנה אונס הוא משום דאיכא צנועות דמסרן נפשייהו לקטלא כו' ע' בת' מהר"ח אור זרוע סי' רכ"א ובת' דברי נחמיה סי' ל"ב

שם ולדרוש להו דאונס שרי, ע' בת' מהרש"ם ח"ב סי' קנ"ו

רש"י ד"ה מאי שקדו היכן שנינו שקדו דמקשינן לה הכא כו', ע' בשער התירוצים לריש מכילתין

רש"י דיה אביו של חתן, והתירו להם להכניס את המת לחדר שלא יקברוהו דא"כ חלה אבילות על האבל כו'. ע' בת' הרשב"א סי' קנ"ה וסי' קע"ב

תוד"ה ולדרוש קמא. ותירץ ר"ת דאין חייבין מיתה על בעילת מצרי כו'. ע' בהפלאה ובת' ח"ס אה"ע ח"א סי' ט' ובס' חזקה רבה חי"ד סי' רי"ש בחידושיו לקידושין שם וע"ע בתרומת הדשן סי' רי"ט

בא"ד הא אסתר פרהסיא הואי ולא פריך והא אסתר גילוי עריות הויא משמע דמשום עריות לא הוה מיחייבא כו' ע"כ, והנה כדעת ר"ת מבואר בשאילתות פ' וארא סי' מ"ב דז"ל אבל איהי לא מחייבא למימסר נפשה לקטלא אלא כשאר עבירות שבתורה דהא אסתר לא מסרה נפשה לקטלא. וע"ש בהעמק שאלה ובמה שהאריך בזה בס' אור גדול סי' א' וע"ע בס' לבוש האורה מהגאון בעל הלבושים לפ' לך ע"ד רש"י בד"ה למדך דרך ארץ ובת' הריב"ש סי' שע"ג ובנובי"ת חאה"ע סי' י"ב ובאבני מלואים סי' ז' סק"ד

תוד"ה ולדרוש בתרא. אין לפרש דפריך הכי לדרוש כו' ע' בת' דברי ריבות סי' רמ"א

דף ד' ע"א ונוהג שבעת ימי המשתה ואח"כ נוהג שבעת ימי אבילות. ע' בת' הריב"ש סי' שכ"ו

שם וכן מי שפירסה אשתו נדה הוא ישן בין האנשים והיא ישנה בין הנשים כו', וה"ה בימי לבונה דהיינו בתוך שבעה נקיים כדכ' הראבי"ה בסי' קצ"א וע' בתמים דעים להראב"ד סי' קפ"ח

שם הוא ישן בין האנשים והיא ישנה בין הנשים מסייע ליה לר' יוחנן דאר"י אע"פ שאמרו אין אבילות במועד אבל דברים של צינעא נוהג, ע' בת' הרשב"א סי' תמ"ו ובתורת האדם להרמב"ן בענין מי שמתו מוטל לפניו ובענין שבתות וימים טובים וע"ע בבעל המאור ובהעמק שאלה ל לשאילתות פ' חיי שרה סי' ט"ו אות ז'

רש"י ד"ה ואין מונעין בשביל האבילות אין אוסרין עליה תכשיטים כו' כל שלשים יום ואע"פ שהן ימי אבילות כו'. ע' ברא"ש ובהעמק שאלה לשאילתות פ' חיי שרה סי' ט"ו אות ח'

תוד"ה בועל בעילת מצוה ופורש קודם שיקבר המת אבל לאחר שנקבר לא כו', ע' בת' דברי ריבות סי' רמ"ב ובחידושי פאר יעקב להגאון בעל שבות יעקב

בא"ד ואור"י דהו"מ למימר פורש משום דם בתולים כו', ע' במהרש"א ובת' באר יצחק חא"ח סי' כ"ג

תוד"ה בעילת. קרי ליה בעילת מצוה משום דכתיב כי בועליך עושיך כו'. ע' נובי"ת חי"ד סי' קי"ז ובח"ס אה"ע ח"א סי' ק"נ

תוד"ה אבל איפכא. ור"ת רצה לאמר דבאין לו בנים אפילו לבעול שרי תוך שלשים אחר ז' משום פריה ורביה כו', ע' בת' הרא"ש כלל כ"ז סי' ה'

תוד"ה אבל דברים של צינעא נוהג. פי' חובה לעשות כן ולא רשות כו', ע' בת' דברי ריבות סי' רמ"ג

ע"ב כל מלאכות שאשה עושה לבעלה נדה עושה לבעלה חוץ ממזיגת הכוס והצעת המטה והרחצת פניו ידיו ורגליו, בראב"ן סי' שי"ט מסיק וכש"כ כל גופו כו' ע"ש

שם אלא דקתני נוהג ז' ימי המשתה ואח"כ נוהג ז' ימי אבילות, ע' ברמב"ם ומפרשים פי"א ה"ז מה' אבל ובהעמק שאלה לשאילתות פ' חיי שרה סי' ט"ו אות ז'

תוד"ה ומי שאני. תימה דבלאו מילתא דרב יוסף הוה מצי למיפרך ברייתות אהדדי כו', ע' בת' דברי ריבות סי' רמ"ד

דף ה' ע"א בתולה נישאת ברביעי ונבעלת בחמישי הואיל ונאמרה בו ברכה לדגים אלמנה נישאת בחמישי ונבעלת בששי הואיל ונאמרה בו ברכה לאדם, ע' בת' הרשב"א שב"א סי' תי"ג. שם אי הכי אלמנה נמי תיבעל בחמישי הואיל ונאמרה בו ברכה לדגים, ע' בת' הריב"ש סי' שע"ג

תוד"ה מאי איכא בין ברכה לשקדו. אע"ג דמשום ברכה לא מיקרי עבריינא כו', ע' בת' דברי ריבות סי' רמ"ה

ע"ב שאם ישמע אדם דבר שאינו הגון יניח