אור הישר (נשים א) נז

במשנה בתולה נשאת ליום הרביעי כו' שאם הי"ל טענת בתולים היה משכים לב"ד, ע' בת' הרשב"א סי' אלף רכ"ט ובת' דברי ריבות סי' רל"ח

שם הגיע זמן באחד בשבת מתוך שאינו יכול לכנוס אינו מעלה לה מזונות. ע' אור זרוע ה' נדה סי' שמ"א וסי' שנ"ו

שם לפיכך חלה הוא או שחלתה היא או שפירסה נדה אינו מעלה לה מזונות, ע' בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' קמ"ד וסי' תתקל"ט ובשערי תשובות שלו שי"ל ע"י חברת מקיצי נרדמים שער שני סי' ק' ובת' ח"צ סי' ב'

שם חלתה היא מהו מצי אמר לה אנא הא קאימנא א"ד מציא אמרה ליה נסתחפה שדהו. ע' בת' הרא"ש כלל ל"ד סי' א'

רש"י ד"ה בשני ובחמישי ומתוך שיבא לב"ד יתברר הדבר כשיצא הקול שמא יבאו עדים כו'. ע' בת' הגרע"א סי' ק"י

רש"י ד"ה מריה דאברהם. תמה על דברי רבו כו' ועוד שחלה רב יוסף כו', ע' בת' דברי ריבות סי' רל"ט

תוד"ה נשאת. הא דלא קתני נושאין את הבתולה כו', ע' בקונטרס פאר יעקב להגאון בעל שבות יעקב

תוד"ה שאם. ואור"ת דלא פלוג רבנן בתקנתא ומשום אשת כהן ופחותה מג' תקנו בכל הנשים שינשאו ביום ד'. ע' נובי"ת חאה"ע סי' י"ד

תוד"ה ותינשא. לא בעי לשנויי דנשאת ברביעי כדי שתבעל בחמישי משום ברכה כו' ועוד ל"ל בממשו ברכה כו' טעם דשקדו תיפ"ל משום ברכה כו', לכאורה שתי הקושיות אחת היא ועמש"כ בזה בת' דברי ריבות סי' שמ"ט

ע"ב פשיט רב אחאי הגיעו זמן ולא נישאו אוכלות משלו ואוכלות בתרומה נשאו לא קתני אלא לא נישאו כו', ע' בחידושי פאר יעקב להגאון בעל שבות יעקב

שם אלמא קסבר רבא אין אונס בגיטין כו'. ע' אבני מלואים ר"ס ל"ח ובקצוה"ח ונה"מ ר"ס נ"ה

שם מת הוא דאינו גט הא חלה ה"ז גט כו', ע' אור שמח פ"ט הי"ח מה' גירושין

שם ורבותינו התירוה להנשא ואמרינן מאן רבותנו א"ר יהודה א"ש בי דינא דשרו משחא כו', ע' קונטרס בכור שור למס' ע"ז ל"ו ע"א

שם ודילמא אונסא דשכיח שאני כו'. ע' בת' הגרע"א סי' קכ"ו

שם אלא רבא סברא דנפשיה קאמר משום צנועות ומשום פרוצות כו', ע' בת' הרמ"א סי' צ"א וע"ע במיוחסות סי' קכ"ה וסי' קמ"ב ובריב"ש סי' רע"א

רש"י ד"ה ולענין גיטין אינו כן. אלפיכך קאי דאשמעינן כו', ע' בת' דברי ריבות סי' ש"נ וע"ש עוד בהסימנים הסמוכים השייכים להא ד דבסוגיין

תוד"ה מציא אמרה. ועוד דהאשה היא שדה של הבעל ואין הבעל שדה שלה, ע' בס' חזקה רבה חח"מ סי' קי"ד

דף ג' ע"א כל דמקדש אדעתא דרבנן מקדש ואפקעינהו רבנן לקידושין מיניה ע' תוס' גיטין ל"ג ע"א ד"ה ואפקעינהו ובחידושי הרשב"א בסוגיין ובתשובותיו סימנים אלף קס"ו ואלף קפ"ה ובת' עונג יו"ט סי' קנ"ט ק"ס

שם תינח קדיש בכספא קדיש בביאה מאי איכא למימר כו', ע' בת' הריב"ש סי' שע"ו ובח"ס אה"ע ח"א סי' ק"ח

שם מעכשיו אם לא באתי מכאן ועד יב"ח כו', ע' מיוחסות סי' קמ"ז

רש"י דיה שויוה רבנן. וכל הלמד מגז"ש כמו שכתוב מפורש הוא לכל דבר כו' ע"כ. ואילה"ק הרי היא דק אחת מי"ג מדות שהתורה נדרשת בהן, די"ל דבזה יפה כחה דאין אדם דן גז"ש מעצמו אא"כ למדה מרבו א"כ נתקבלה מסיני כדפירש"י בפסחים ס"ו סוף ע"א וע' ברש"י שבת קל"ב ע"א ובתוס' שם צ"ז ע"א ובכ"מ ר"ה אישות ובתשב"ץ ח"א סי' א'

תוד"ה וסברה. ולהכי קרי להו צנועות שמחמירין על עצמן כו' ע' בת' הגרע"א סי' קכ"ו.