אור הישר (נשים א) נב

תוד"ה וקאמרי סימנים קמא אבל ע"י טביעת עין אין להאמינם דאמרי בדדמי כו', ע' בת' שיבת ציון ס"ס ע"ט

תוד"ה וקאמרי סימנים וכן מפרש ר"ת לקמן גבי אין מעידין אלא עד ג' ימים שכשנשחתה צורת פניו מיירי כו', ע' נובי"ק חאה"ע סי' מ"ם

דף קט"ז ע"א ההוא גיטא דאשתכח בסורא וכתיב ביה הכי בסורא מתא כו', ע' בס' התרומה סי' לכ"ט

שם ולא הוה ענן בר חייא אירינא לבר מענן בר חייא מחגרא כו'. ע' בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' רפ"ג ובת' הריב"ש סי' קי"ז וסי' תק"ח

שם היכי דמי קטטה בינו לבינה כו', ע' מה שהאריך בזה בת' הגרע"א סי' ק"ל

שם ולהימנה מדרב המנונא דא"ר המנונא אשה שאמרה לבעלה גרשתני נאמנת כו', ע' בת' הרא"ש ריש כלל מ"ד

שם באומרת גרשתני בפני פלוני ופלוני ושאילנא ואמרו להד"ם ע' בת' עונג יו"ט סי' קכ"ג

שם מ"ט דקטטה רב חנינא אמר משום דמשקרא ע' בת' הרשב"א סי' אלף רל"ז ובמיוחסות סי' קל"ג ובנובי"ק חאה"ע סי' מ"ב ובמה שהאריכו מפרשי הרמב"ם רפי"ג מה' גירושין

תוד"ה למאי ניחוש. והא דאמרינן בפ' ג"פ אותיות נקנית במסירה אביי אמר צריך להביא ראיה כו', ע' בס' הזכות סי' ל"ד ובס' אבן האזל פ"ו ה"י מה' מכירה

תוד"ה הכא חיישינן וה"ר מנחם פי' דהתם אם איתא דאזלו בגמלי פרחא היה להן לטעון כן כו', ע' בת' ח"צ סי' ל"א

תוד"ה וליהמנה. וי"ל דכשתובעת כתובה אינה נאמנת אלא דוקא לענין נישואין, ע' בת' מהרי"ק סי' ע"ב

ע"ב עד אחד בקטטה מהו מ"ט דעד אחד מהימן משום דמילתא דעבידא לאיגלויי לא משקר כו', ע' בת' שיבת ציון סי' ל"ח

תוד"ה איכא בינייהו. וא"ת ואמאי לא תשקר והלא היא משקרת שאמרה גירשתני בפני פלוני ופלוני ושיילנא להו ואמרו להד"ם כו' ע' נובי"ק חאה"ע סי' מ"ב

תוד"ה באותה שעה. וי"ל דאין זה מנו שאם תאמינה לאמר מת היתה אומרת כמה פעמים בדדמי כו', ע' בס' חזקה רבה חאה"ע סי' ל"ד

תוד"ה שאין. וי"ל דלא שמעו בו שמת בעד אחד אלא ע"י קול בעלמא כו', ע' בת' באר יצחק חאה"ע סי' ה'

דף קי"ז ע"א במשנה אמרו להם ב"ש והלא מספר כתובה נלמוד שהוא כותב לה שאם תנשאי לאחד תטלי מה שכתוב ליכי כו', ע' ראב"ן סי' ק"ז ובת' הרא"ש כלל ס"ח סי' י"ג

שם באת לב"ד ואמרה מת בעלי התירוני להנשא מתירין אותה להנשא ונותנין לה כתובתה תנו לי כתיבתי אף להנשא אין מתירין אותה. ע' בת' הרשב"א סי' אלף רנ"ה ובשערי תשובות למהר"ם ב"ר ברוך שער שני סי' סמ"ך

שם איבעיא להו התירוני להנשא ותנו לי כתובתי מהו כו' ע' בת' הרמב"ם דפוס ירושלים סי' ר"א ובת' הרא"ש כלל מ"ג סי' י"ב ובנובי"ת חאה"ע סי' צ"א

במשנה הכל נאמנין להעידה חוץ מחמותה ע' בת' מהר"ח או"ז סי' רכ"א

שם א"ד אחא בר עויא בעי במערבא חמותה הבאה לאחר מכן מהו כו', הרי"ף והרמב"ם השמיטו לבעיא זו וע' בת' הגרע"א סי' פ"ו

רש"י ד"ה שאין האחין. דרחמנא אמר ע"פ שני עדים כו' ע' נוב"י קמא חאה"ע סי' ל"ג

תוד"ה וחזרו. וי"ל דב"ה לא חזרו בהם מטעם מדרש כתובה אלא מטעם ק"ו כו', ע' בת' שיבת ציון סי' פ"א

תוד"ה חוץ מחמותה וא"ת והלא כשמעידה על יבמה שמת שמא ייבמה בעלה ותהא צרתה לאלתר וי"ל כו'. ע' מל"מ פי"ב הט"ז מגירושין

ע"ב ב"מ שהאמינה תורה עד אחד הרי כאן שנים ואין דבריו של אחד במקום שנים כו', ע' בת' הרשב"א סי' תשמ"ח וסי' תתל"ז ובת' הריב"ש סי' קנ"ה ובנובי"ק חאה"ע סי' מ"ו וע"ע בת' מהרי"ק סי' פ"ז

שם אבל שתי נשים באיש אחד כפלגא ופלגא דמי, ע' תרומת הדשן סי' שנ"ג

במשנה אחת אומרת מת ואחת אומרת נהרג רמ"א הואיל ומכחישות זא"ז הרי אלו לא ינשאו ר"י ור"ש אומרים הואיל זו וזו מודות שאין קיים ינשאו, ע' בת' הרא"ש כלל נ"א סי' ד'

רש"י ד"ה אמרה מת בעלי. כי היכי דלבתר שעתא כשישוב בעלי ובעלה תדחה לחרפות ולא תיתי לטרדן כו', ע' בת' הגרע"א סי' רכ"ב

רש"י ד"ה בפסולי עדות. ואע"ג דשנים שאמרו לא מת נשים היו הרי עד ראשון בטל אצלן כו', ע' בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' תקס"ח וסי' תקע"ב

תוד"ה לאו משום. מ"מ נתיר לחמותה כשנשאת הכלה דהשתא לא תיתי ותצטער שהרי לא תחזור להיות כלתה כו', ע' ח"ס אה"ע ח"א סי' מ"ב.