אור הישר (נשים א) נא

זה ממש כתבו התוס' בכתובות ד"ס ע"א, וקשה אמאי איצטריכו להתוס' כל האריכות הלא במקור הדבר בשבת צ"ה ע"א דחולב חייב משום מפרק. הסכימו התוס' לפירש"י דחיובא דמפרק הוא משום דש וברייתא אתיא כר' יהודא דאמר יש דישה שלא בגידולי קרקע ועמש"כ בחידושי שם וצ"ע, וע' בת' הגרע"א סי' ה' וע"ע ראבי"ה סי' רכ"ג ובריב"ש סי' קכ"א

ע"ב ואי אשמעינן טומאת כהנים שאני משום דריבה בהן מצות יתירות אבל הני אימא לא צריכא, ע' נובי"ת חא"ח סי' א'

שם ת"ש שני אחין אחד פקח ואחד חרש כו' תיתב גביה קטן אוכל נבילות הוא כו', הנה מכאן משמע דחרש דמיא בזה לקטן, וע' בת' שיבת ציון סי' ד'

במשנה האשה שהלכה היא ובעלה למדה"י שלום בינו לבינה ושלום בעולם ובאה ואמרה מת בעלי תנשא כו', ע' בת' הרא"ש ריש כלל מ"ד

שם איבעיא להו החזיקה היא מלחמה בעולם מהו כו', ע' בת' הרא"ש כלל פ"ב סי' א'

תוד"ה זימנין. והיא יראה לעמוד עד שימות לפי שזורקין חצים ואבני בלסטראות במלחמה כו', ע' בת' מהר"ח או"ז סי' צ"א

תוד"ה מי אמרינן. כיון שידוע לעולם שהיא מלחמה יריאה לומר מת על מטתו כו', ע' תומים קונטרס כללי מגו סי' מ"א

דף קט"ו ע"א סבר דב חייא בר אבין למימר היינו עישינו עלינו בית כו' אמר רבא מי דמי כו', ע' בת' הרמב"ן הנדפסת בסוף ס' תמים דעים להראב"ד סי' רכ"ו

שם איבעיא להו עד אחד במלחמה מהו כו' ע' בת' הרשב"א ח"ו סי' קי"ב ובת' מהרי"ק ס"ס ל"ב ובת' ושב הכהן סי' כ"ו ובהעמק עמק שאלה לשאילתות פ' תבא ר"ס קנ"ט ובחוט המשולש חלק התשובות להגרא"י סי' ב'

שם ותסברא משאל"ס נינהו ומשאל"ס אשתו אסורה כו', ע' בת' חמדת שלמה חאה"ע סי' כ"ג

שם אלא ה"ד דאמרו אסקינהו קמן וחזנהו לאלתר, ע' בת' הריב"ש סי' שע"ז

רש"י ד"ה פסחא דידא מאיש אחר הבא להצילו, ע' ח"ס אה"ע ח"א סי' ס"ז

רש"י ד"ה מים שאין להם סוף מפרש בפרק בתרא כל שעומד ואין רואה מארבע רוחותיו, בת' חמדת שלמה חאה"ע סי' מ"ב תמה ע"ד רש"י שכ' מפרש לקמן ובגמרא אינו מפורש וע"ש מה שהאריך בזה

רש"י ד"ה אשתו אסורה. שמא צף מתחת המים ויצא ע' בת' נחלת דוד סי' י"ח וע"ע בת' הגרע"א סי' ק"ט ובחוט המשולש חלק התשובות של הגר"ח ז"ל סי' ו'

תוד"ה טעמא דעד אחד נאמן משום דמילתא דעבידא לאיגלויי לא משקר כו', ע' בת' מהר"ח אור זרוע סי' צ"א ובת' הגרע"א סי' ק"ז ובת' מהרי"ק סי' קע"א

תוד"ה אמר. י"ל דשום אונס היה וכן יש בירושלמי ירמיה עיבר בחו"ל וכן יחזקאל וברוך בן נריה כו' ע"כ, וכן מובא בתוס' סנהדרין י"א סוף ע"ב והוא בירושלמי שם פ"א ה"ב ע"ש ואפ"ה לא תקשה מהא דתניא בפדר"א פ"ח דיחזקאל רצה לעבר את השנה בבבל א"ל הקב"ה יחזקאל אין לך רשות לעבר את השנה בחו"ל הרי ישראל אחיכם והם יעברו את השנה שנאמר בני אדם בית ישראל יושבים על אדמתם שלהן הוא ל לעבר את השנה ע"ש. די"ל דכשאמר לו השי"ת כן, הרי בודאי היה לבני א"י האפשרות לעבר השנה, והא דאמר בירושלמי דיחזקאל עיבר השנה בחו"ל, בזמן אחר היה כשלא יכלו חכמי ישראל לעבר בא"י, כדמוכח בירושלמי שם שהיה אונס. משו"ה הוכרח ל לעבר בחו"ל

תוד"ה והא מים השתא ס"ד שראו הנשים שטבעו אבל לא ראוהו שהעלם המים ולכך אמרו בדדמי, ע' נובי"ק חאה"ע סי' ל' ובת' הגרע"א סי' ק"ז

ע"ב מי דמי התם קאמרי סימנים הכא שומשמי מאי סימנא אית להו, ע' כתובות פ"ה ע"ב ובתשובת הרמב"ן שהובא סוף ס' דעים להראב"ד סי' רכ"ו ובקצוה"ח סי' רנ"ט סק"ב ובעולת שמואל לכתובות כ"ב ע"ב

שם מצא כלי וכתוב עליו קו"ף קרבן כו' שבשעת הסכנה כו', ע' בת' מהרי"ק סי' קס"א

שם אי נמי לפנחיא שבקיה ע' רש"י ב"ק ק"ג ע"א ד"ה ופנחיא בעלמא ובת' הרא"ש כלל פ"ו סי' א'

שם מי חיישינן לתרי יצחק או לא אביי אמר חיישינן רבא אמר לא חיישינן. ע' בת' הרמב"ם דפוס ירושלים סי' ק"ט ובת' הרא"ש כלל נ"א סי' א' ב' ובת' עין יצחק אה"ע ח"ב סי' א' ובס' חזקה רבה חי"ד סי' ל"ג ובחוט המשולש חלק התשובות להגרא"י סי' א'

שם דההוא גיטא דאשתכח בנהרדעא וכתיב בצד קלוניא מתא כו', ע' בת' הרשב"א סי' אלף ר"ח וסי' אלף רכ"ב ובח"ס אה"ע ח"ב סי' י"ב

שם ושלח ליה תיבדק נהרדעא כולה ורבא אמר אם איתא יבדק כל העולם מיבעי ליה. ע' ח"ס אה"ע ח"א סי' מ"ה ובביאורי הגר"א לאה"ע סי' י"ז ס"ק ע"ב

שם והא חבי בר גנאי וננאי בר חבי במחוזא שכיחי טובא, ע' תומים סי' מ"ט סק"ו.