אור הישר (נשים א) ה

דף ז ע"א תוד"ה לפי. מה שחטאת מצורע טעונה עונה נסכים ושאר חטאות אין טעונות לא חשיב דבר חדש ואין קרוי דבר חדש אלא כשסותר כללו כו', ע' ירושלמי פסחים פ"ה ה"ב ובש"ק ומה"פ וציון ירושלים שם ובתו"כ נדבה פרק י"ט ובהתוה"מ שם סי' קפ"ד

ע"ב ומנא תימרא דאמרינן הואיל ואישתרי אישתרי דתניא מצורע שחל שמיני שלו בערב הפסח וראה קרי בו ביום כו', ע' בת' עונג יו"ט סי' צ"ד

שם שחידשו בה דברים ואמרו טבו"י לא יכנס למחנה לויה כו' ע' רמב"ן לסה"מ ל"ת ע"ג ובמשך חכמה ר"פ תזריע ושם פ' נשא בפסוק וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב

תוד"ה ר' יוחנן. אלא ר' יוחנן לפרושי ברייתא אתא דעשה דקתני לאו דוקא כו', ע' בת' הגרע"א סי' י"ג

דף ח' ע"א אלא כי איצטריך עליה היכא דנשא מת ומת ואח"כ נשא חי, ע' בת' הרשב"א סי' שנ"ח

שם לקולא וחומרא לחומרא מקשינן, ע"ל נ"ט ע"א תוד"ה דומיא ובב"ק ד"ג ע"א תוד"ה דומיא ובקידושין ל"ד ע"ב תוד"ה ונילף ובגינת וורדים להפמ"ג כלל י"ג

שם רבא אמר ערוה ל"צ קרא דאין עשה דוחה ל"ת שי"ב כרת, ע' משך חכמה לפ' קדושים בפסוק ואיש אשר יקח את אשת אחיו

שם רבי אומר ולקח ולקחה ויבם ויבמה לאסור צרות ועריות, ע' דורש לציון דרוש י"ב

שם א"ר אשי מתניתין נמי דיקא דקתני חמש עשרה נשים פוטרות צרותיהן כו', ע' בת באר יצחק חא"ח סי' ח'

ע"ב א"ל רב אשי לרב כהנא ממאי דהאי עליה לאיסורא דילמא להיתירא כו', ע' בת' הרשב"א ח"ד סי' שכ"ט

תוד"ה מאי ולקחה בסה"ד. וא"ת ודילמא אתא קרא למימר שייבם הצרה ולא הערוה ולמ"ד ערוה ל"צ קרא ניחא, ע' דורש לציון דרוש ב'

תוד"ה מלמד. ותימה דמשמע דלביאה שנייה ל"צ קרא להתיר ואמאי והא מצוה דרמא רחמנא עליה עבדה מביאה ראשונה דהא ביאה שנייה לא דחיא חייבי לאוין כו', ע' דורש לציון דרוש ז' וע"ש עוד בדרוש א'

דף ט' ע"א אשכחן צבור משיח מנלן דכתיב במשיח לאשמת העם הרי משיח כציבור, ע' בת' הרשב"א סי,' שנ"א

שם אמו אנוסת אביו פלוגתא דר' יהודא ורבנן היא ובפלוגתא לא קמיירי ור"ל אע"ג דהלכתא כרבנן כדכ' בת' ח"צ סי' א'

שם א"ל לוי לרבי מאי איריא דתני ט"ו ליתני ט"ז א"ל כמדומה לי שאין לו מוח בקדקדו, ע' בת' חות יאיר סי' קנ"ב

שם ב"ש במקום ב"ה אינה משנה והנה לפ"ז איכא למידק בירושלמי תרומות פ"ג ה"ג, אהא דתנן האומר תרומת הכרי הזה בתוכו ומעשרותיו בתוכו ותרומת מעשר זה בתוכו רש"א קרא שם וחכ"א עד שיאמר בצפונו או בדרומו, וקאמר עלה ר' יוסי בר בון בשם ר' יוחנן אתיא דר"ש כב"ש כמה דב"ש אמרין קדשו מדומעין כן ר"ש אומר קדשו מדומעין, פי' דלא בעינן ראשית ששיריה ניכרין ע"ש. וקשה בשלמא בהא דאשכחן בירושלמי שם פ"ד ה"ד כה"ג דר"א אתיא בהא כב"ש ניחא, דאפשר דלא מצאו לאוקים דברי ר"א באופן אחר, או משום דר"א שמותי מתלמידי ב"ש וע' שבת ק"ל ע"ב תוד"ה דר"א, משא"כ במשנה דתרומת הכרי מאי דוחקיה דר' יוחנן לאוקים מילתא דר"ש כב"ש, במקום דב"ה פליגי, הרי ב"ש במקום ב"ה אינה משנה, ובאופן דבעירובין ל"ז ע"ב אמרינן דר"ש ס"ל בהדיא ראשית ששיריה ניכרין. והא דגבי תרומת הכרי ס"ל הכי, משום דאיכא סביביו ונקרא שיריים ניכרין כדאמר התם וצ"ע, וע' בת' חו"י סי' צ"ד וע"ע בת' הרשב"א סי' שס"ג ובת' שאילת דוד קונטרס מקור בית אב להלכה מאמר ב'

תוד"ה מה עכו"ם. ומיהו לרבי דנפק"ל חטאת מעליה בעי לאו וכרת כמו באחות אשה, ע' דורש לציון דרוש ז'

תוד"ה והרי איסור. ותימה לר"י דאמאי לא אמרינן נמי לר"ע דליתי עשה ולידחי ל"ת, ע' בת' חמדת שלמה חי"ד סי' י"א ובס' עולת שמואל סי' ע"ו

ע"ב רש"י ד"ה והא"ר יהודא. אלא הכי משכ"ל ראובן אנס אשה וילדה לו בת וחזר שמעון ואנס את אנוסת אחיו שמותרת לו דלא אסרה תורה אלא אשת אח ע"י קידושין כו', ע' בת' הרשב"א ח"ד סי' צ"ד

תוד"ה בתו מאנוסתו. צ"ל דשניהם אנוסות דאי אנסה ראובן ושמעון נשאה א"כ לשמעון אסירי תרווייהו כו', ע' בס' אור גדול סי' ט"ו

דף יוד ע"א באחותה דהיתירא קמיירי באחותה דאיסורא לא קמיירי, ע' נובי"ת חאה"ע סי' נ"ד אות כ"ה ובדורש לציון דרוש ז'

תוד"ה לר' יהודא. וי"ל דשמא אסור לקדש מדרבנן שמא יבעול, ע' בת' באר יצחק חאה"ע סי' ג'

בא"ד וא"ת כיון דמתניתין סבר כר' יהודא דאסר באנוסת אביו א"כ ע"כ סבר נמי דאין קידושין תופסין בחייבי לאוין דהא בהא תליא כו', ע' דורש לציון דרוש ז'

ע"ב בין הוא בין האחים חייבין על הצרה כרת, ע' בת' הרשב"א ח"ד סי' צ"ה

שם ור' יוחנן אמר בין הוא ובין האחין אינן חייבין לא על החלוצה כרת ולא על הצרה