אור הישר (נשים א) מט

ע' מיוחסות סי' קכ"ה ובת' הרשב"א סי' אלף קפ"ה ובת' הרא"ש כלל י"ג סי' יוד ושם ריש כלל ע"ח ובמהרי"ק סי' כ"ט ובריב"ש סי' שצ"ט ובנובי"ת חאה"ע סי' ע"ב

שם שויוה רבנן לבעילתו בעילת זנות, ע' בת' הרמב"ם דפוס ירושלים סי' קס"ז

שם חרשת מעיקרא כי היכי דעל הכי נפק פקחת ואח"כ נתחדשה לא דמעכבא בה קרייה, ע' בת' עונג יו"ט סי' ב'

רש"י ד"ה כונס. שכשם שנכנסה ברמיזה כך תצא ברמיזה ולא צריכה חליצה, ע' נוב"י קמא חאה"ע סי' פ"ד

תוד"ה לפיכך מספקא לר"י אי טעמא דאפקעינהו משום דכל מקדש כו' ע"כ, הנה מפרש"י הכא משמע בהדיא דהוא משום דכל דמקדש כו', וכה"נ בת' הרשב"א סי' אלף קפ"ה וע' בס' חזקה רבה חאה"ע סי' רס"ח

ע"ב דיתבי וקמקוו אקוותא מקהילים תלמידים כו' ע"כ, ומלשון זה הוא הא דתנן ספ"ד דנגעים וד' יהושע קיהה, וע"ש בר"ש ובתוס' נדה י"ט ע"א ד"ה אמר ובסנהדרין פ"ז ע"ב ד"ה ר' יהושע, ועפ"ז יהיה פירוש המשנה דר' יהושע אסף אסיפת חכמים לשאלה חמורה זו, והא דאמרינן עלה בכתובות ע"ה ע"ב מאי קיהה, הכוונה איך החליטה האסיפה, אמר רבה קיהה וטיהר, כגירסת התוס' שם. דאם כוונת מאי קיהה לפירוש התיבה, הי"ל לפרש אסיפה וכדומה, ומדהשיב על הענין דטיהר. ש"מ דגם השאלה היתה על החלטת הענין. ועמש"כ בחידושי לנגעים שם

שם ואמינא להו אנא אפילו נפלה ליה מאחיו חרש נמי מספקא ליה, ע' בת' הרשב"א סי' אלף קצ"ו

שם חרשת קנויה ומשוירת קטנה קנויה ואינה קנויה כו', ע' בת' הרשב"א סי' אלף ר"ד

דף קי"א ע"א אלא אי אמרת ר' נחמיה הא אמר ביאה פסולה פטרה אלא ש"מ רבנן היא ש"מ, ע' אור שמח קונטרס זיקה אות כ"ז

ע"ב במשנה היבמה שאמרה בתוך שלשים יום לא נבעלתי כופין אותו שיחלוץ לה לאחר שלשים יום מבקשין הימנו שיחלוץ לה. ומוקמינן בגמרא משום דעד תלתין יומין מוקים אינש אנפשיה, וכ' בת' נחלת דוד סי' כ"ו בשם רבו הגאון החסיד מהר"ח זצ"ל מוואלאזין, דחזקה זו נחשבת בין היותר תקיפות בש"ס, עד שהיא בגדר אנן סהדי ע"ש. ועפ"ז מובן הא דאמרינן במו"ק כ"ג ע"א, במעשה שמתה אשתו של יוסף הכהן כו' ואעפ"כ לא בא עליה אלא לזמן מרובה מאי לזמן מרובה אר"פ לאחר שלשים יום, דלכאורה מנ"ל לר"ם להגביל משך הזמן דלאחר שלשים יום דדוקא זהו זמן מרובה. דילמא הרבה יותר ויותר, אולם לפי המבואר הכא ניחא כנ"ל, וע"ע בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' תק"ע וסי' תתקמ"ז

שם הנודרת הנאה מיבמה בחיי בעלה כופין אותו שיחלוץ לה כו', ע' בת' הריב"ש סי' ק"ד וסי' שס"א ובת' מהרי"ק סי' ק"ב

שם ואימא ה"נ א"ק כי ישבו אחים יחדיו אפילו בן יום אחד. ע' נובי"ק חאה"ע סי' נ"ד ושם מ"ת סי' ק"מ

שם טענת בתולים כל שלשים יום דברי ר"מ ר' יוסי אומר נסתרה לאלתר לא נסתרה אף לאחר כמה שנים. ע' בת' הרשב"א סי' אלף רכ"ט ובת' הרא"ש כלל ל"ז סי' ב' ובת' מהרי"ק סי' ק"ה ובס' חזקה רבה חאה"ע סי' קכ"ג

דף קי"ב ע"א הנהו שניהם מודים דאתו לקמיה דרבא כו' צריכה גט וחליצה, ע' נוב"י קמא חאה"ע סי' ס"א

שם איבעיא להו נטולה אני מן היהודים ליבם מהו כו' רב אמר יבם אינו כבעל ושמואל אמר יבם הרי הוא כבעל כו', ע' בת' הריב"ש סי' של"א ובס' חזקה רבה חי"ד ס"ס קס"ז ובמחנה אפרים ה' שבועות סי' ב'

רש"י ד"ה שניהם מודים. שלא נבעלה ומעיקרא אמר בעלתי. ע' חוט המשולש חלק התשובות להגר"ח ז"ל סי' יוד

רש"י ד"ה השמים ביני לבינך גלוי וידוע לפניו שאינך נזקק לי כדרך בני אדם כו'. ע' ברש"י ור"ן לנדרים ד"צ ע"ב ובת' מהר"ם ב"ר בדוך סי' תקס"ז ובשערי תשובות למהר"ם ב"ב הנ"ל שער שני סי' סמ"ך

ע'"ב במשנה נשתטית לא יוציא נתחרש הוא או נשתטה אינו מוציאה עולמית. ע' מיוחסות סי' צ"ט ובראבי"ה ס"ס קנ"א ובעונג יו"ט סי' ב'

שם שהאשה יוצאה לרצונה ושלא לרצונה והאיש אינו מוציא אלא לרצונו, ע' מיוחסות סי' קל"ח ובת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' תמ"ג ובדורש לציון דרוש י"ב

שם ומ"ש בשוטה ושוטה דלא תקינו להו רבנן נשואין כו', ע' בס' הצבא המובא בתמים דעים להראב"ד סי' רכ"ה מדה ב' ובת' הרא"ש כלל מ"ב סי' א'

שם קטן דאתי לכלל נישואין לא תקינו רבנן נישואין, והנה עפ"ז ניחא הא דפירש"י בסנהדרין ק"ד ע"א אהא דדרשו העיר רבתי עם שהיו משיאין קטנה לגדול וגדולה לקטן דלא קטן וקטנה ממש אלא שעומדין על פרקן כו' ע"ש, משום דקטן ממש לא תקינו ליה רבנן נישואין, ואפשר דשיטת רש"י היא כדעת הרשב"א בתשובותיו סי' תת"ג ובחלק רביעי סי' ר"ז דביאת קטן היא