אור הישר (נשים א) מח

שם לפי שאין אדם עושה בעילתו בעילת זנות, ע' בת' הרמב"ם דפוס ירושלים סי' קס"ז ובתוס' גיטין פ"א ריש ע"ב

תוד"ה א"ד יהודא אמר שמואל. וריב"ן הגיה כאן א"ר יהודא אמר רב כו', וכ"כ התוס' נמי בכתובות ע"ג ע"א ד"ה לא תימא וע' נובי"ק חאה"ע סי' ס"ה

בא"ד ועוד דאפילו נכנסה לחופה ולא נבעלה קאמר הכא דאין תנאי בחופה, ע' בס' בני אהובה פ"ז הכ"ג מה' אישות

בא"ד דאין רגילות שיהא נישואין מתבטלין מחמת תנאי שהיה בקידושין כו', ע' בת' שיבת ציון סי' פ"ח

ע"ב עולא אמר ממאנת אף לזיקתו מ"ט נישואי קמאי קעקרא ע' במגיד משנה פי"א הי"ז מה' גירושין

תוד"ה הלכה כאותו הזוג פר"ח דוקא בדיעבד אבל לכתחילה לא דמכשירים דיעבד משמע ע' בת' הרשב"א סי' אלף ק"ח ובנובי"ת חאה"ע סי' קי"ד

דף ק"ח ע"א א"ר יהודא א"ש הלכה כר' חנינא בן אנטיגנוס. ע' ברמב"ם ראב"ד ומפרשים פ"ד ה"ז מה' אישות ובאור זרוע ח"א סי' תרע"ז

שם אי אשתו היא תיבעי גט לר"א נמי אי לאו אשתו היא מיאון נמי לא תיבעי אלא בכדי תיפוק, ע' בס' תשובת שמואל קונטרס קדושי קטן

במשנה הממאנת באיש הוא מותר בקרובותיה והיא מותרת בקרוביו ולא פסלה מן הכהונה נתן לה גט הוא אסור בקרובותיה והיא אסורה בקרוביו ופסלה מן הכהונה. ע' בת' הרשב"א סי' אלף רט"ו

ע"ב טעמא דנתארמלה או נתגרשה הא מיאנה מותרת לחזור לו אלמא אתי מיאון דחבריה ומבטל גיטה דידיה, ע' בת' הרשב"א סי' אלף קצ"ז

תוד"ה אלמא. ואמאי לא אמרינן אתי מיאונה ומפקע קידושי שני והוי כמו שזינתה אחר גירושין כו', ע' מהרש"א ובש"ק לירושלמי דפרקין ה"ה

דף ק"ט ע"א מספקא ליה אי מיתה מפלת אי נישואין הראשונים מפילים, ע' תרומת הדשן סי' רכ"ג וע"ע בת' הרשב"א סי' אלף קצ"ח ובדורש לציון דרוש י"ב

שם אבל גירשה כשהיא קטנה והחזירה כשהיא גדולה כו', הא דלא קתני ונבעלה כשהיא גדולה דהא הכי קיי"ל לקמן ע"ב דקידושי קטנה מתלא תליא עד דבעיל עמש"כ בזה בחוט המשולש בחלק התשובות של הגר"ח ז"ל סי' יו"ד

שם היא גופה גזירה ואנן ניקום ונגזור גזירה לגזירה, עמש"כ בחידושי לעיל כ"א ע"ב

במשנה ר"ג אומר אם מיאנה מיאנה ואם לאו תמתין עד שתגדיל ותצא הלזו משום אחות אשה. ע"ל ד"ח ע"א ובת' הרשב"א סי' שנ"ח

שם בחליצה כאבא שאול דתניא אבא שאול אומר הכונס את יבמתו לשם נוי כו' ע' בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' תתס"ו ובת' הרא"ש ריש כלל נ"ב

רש"י דיה ר"ג אומר אין זיקתה אוסרת את זו דר"ג סובר אין זיקה כו', ע' דורש לציון דרוש ו'

ע"ב איבעית אימא תוקע עצמו לדבר הלכה בדיינא דאתא דינא לקמיה וגמר הלכה ומדמי מילתא למילתא ואית ליה רבה ולא אזיל משאיל כו', ע' בת' הרשב"א סי' תצ"א

שם בעא מיניה ר' אלעזר מרב מ"ט דר"ג משום דקסבר קידושי קטנה מיתלא תלו וכי גדלה גדלי בהדה כו', ע' מה שהאריך בסוגיא זו בנובי"ת חאה"ע סי' נ"ב נ"ג נ"ד וע"ע בעמק יהושע סי' ט'

שם קטנה שלא מיאנה והגדילה ועמדה ונשאת רב אמר א"צ גט משני ושמואל אמר צריכה גט משני כו'. ע' בת' חמדת שלמה חאה"ע סי' י"ט

רש"י דיה מטתו בית המקדש ששם לשכת הגזית ע"כ. רש"י סתר הכא ממה שפירש בסנהדרין ד"ז ריש ע"ב, ועי' בתוס' דהכא

תוד"ה רעה. וגם יהושע קבל רחב הזונה ע"כ, וקשה מה ענין רחב הזונה לשאר גרים הרי יהושע נשאה נמי לאשה כשנתגיירה, וכבר טרחו התוס' במגילה י"ד ע"ב להבין הלא היתה מז' אומות דכתיב בהו לא תחיה כל נשמה ואפילו בגיירותן לית להו חתנות, עד דמשום חומר הקושיא כתבו התוס' בסוטה ל"ה ע"ב דשמא על פי הדבור היה ע"ש, ואע"ג דהתוס' כתבו בלשון ושמא מ"מ יש סמך גדול לסברא זו, עפ"מ דקורא הדורות מראש ראה ויוכח אמת דמיהושע ורחב ביחד עתידין לצאת שמונה נביאים והם כהנים כדאמר במגילה שם. ולהכי נגזר על נשואיהן, וממילא בע"כ גיירה. ולפ"ז אין מקום להשוותה לשום גיורת בעולם וצ"ע כעת

בא"ד יודע היה הלל בהן שסופם להיות גרים גמורים כו', וכ"כ התוס' נמי לעיל כ"ד ע"ב ד"ה לא בימי וע' בת' הגרע"א סי' מ"א. דף ק"י ע"א אי דבעל מ"ט דשמואל כו' ע' אבני מלואים ר"ס ל"ט

שם הוא עשה שלא כהוגן לפיכך עשו בו שלא כהוגן ואפקעינהו רבנן לקידושי מיניה כו',