אור הישר (נשים א) מז

קמ"ל דאי אייתי שתי שערות אין אי לא לא מ"ט אשה כאיש ע"ש. והשתא איכא למידק טובא כדפריך הש"ס ריש ביצה בכדי מאן סתמיה למתניתין רבי כו' ע"ש, וה"נ כיון דאיהו גופיה כתב בבא יתירה דאי חולצת או מתיבמת לאפוקי מדר' יוסי, א"כ איך הורה הכא הלכה למעשה כר' יוסי וצ"ע כעת

שם בינו לבינה מי ידענא א"ר יהודה א"ש ועדים רואין אותו מבחוץ. וכ' הנ"י דחליצה הוי דבר שבערוה ולהכי לא מהני אפילו כששניהם מודים. וע' בחמדת שלמה חאה"ע סי' ט"ו וע"ע בחידושי הגאון מהר"ח הלוי ז"ל פ"ד הט"ז מה' יבום

ת-ד"ה קטנה דהא דמקיש ר"מ אשה לאיש היינו מדרבנן אבל לר' יוסי חולצת לכתחילה כו', ע' נובי"ק חאה"ע סי' ס"א ובס' חזקה רבה חאה"ע סי' קנ"ז

תוד"ה אבא יודן בירושלמי ואבדן לישנא קלילא ע"כ, וכה"נ בס' העתים סי' כ"ו

תוד"ה מי שצריך. ובהוריות תניא בני חכמים ותלמידי חכמים בזמן שהצבור צריכין להם מפסיעין על ראשי העם כו', ע' ט"ז יו"ד סי' רמ"ד סק"ז וע"ע בת' הרמב"ם דפוס ירושלים סי' כ"ב

תוד"ה רבא אמר. ואר"ת דרבא איירי הכא אליבא דר' יוסי כו'. ע' העמק שאלה לשאילתות פ' בחקותי סי' קט"ז אות ג'

דף ק"ו ע"א ת"ר חליצה מוטעת כשרה כו' ע' בת' מהר"ם אלשיך סי' י"א מה שהביא בשם תשובת הרא"ש

, שם א"ל ר' יוחנן אני שונה בין שנתכוין הוא ולא נתכוונה היא כו' חליצתה פסולה עד שיתכוונו שניהם כאחד ואת אמרת חליצתה כשרה, ע' בת' עונג יו"ט סי' ב' וסי' נ"ז

, שם חלוץ לה ובכך אתה כונסה לבתר דחליץ לה א"ל השתא מינך איפסלא לה חלוץ לה חליצה מעלייתא כי היכי דתישתרי לעלמא ע' בת' הרשב"א סי' אלף רל"ו וסי' אלף רנ"ב ובמיוחסות סי' קל"א ובת' מהר"ח אור זרוע סי' קכ"ו ובאבני מלואים ר"ס כ"ט ובס' חזקה רבה חח"מ סי' צ"ט וע"ע בשערי תשובות למהר"ם ב"ר ברוך שער שני סי' צ"ג צ"ד ובאור זרוע ח"ג סי' רצ ח ובעונג יו"ט סי' יוד

שם טול דינר והעבירני אין לו אלא שכרו אלמא א"ל משטה אני בך כו', ע' בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' תצ"ח וסי' תש"ו וסי' תתק"צ ובת' הריב"ש סי' תע"ו

שם חליצה מעושית פסולה גט מעושה כשר ה"ד אי דאמר רוצה אני אפילו חליצה נמי כו', ע' בת' ח"צ סי' א' ובת' הריב"ש סי' תפ"ב ובעונג יו"ט סי' מ"ם בהג"ה

רש"י ד"ה בתי עמודי והתייבמי לו, ע' בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' תתס"ו

תוד"ה אין לו אלא שכרו היינו דוקא כגון הכא כו' אבל היכא שלוקחין דבר גדול התם אין יכול לאמר לו משטה אני בך כו' ע' תומים סי' פ"א סק"ו

תוד"ה ורבא ונראה לר"י כגרסת ספרים ישנים דגרסינן בדרב סחורה לא חיישינן ובדרבא חיישינן כו' ע"כ וכ"ה גרסת הרא"ש בסוגיין וע' ברשב"ם ותוס' ב"ב קל"ח ע"ב ובת' פמ"א ח"ב סי' ב' ובת' מהרשד"ם חח"מ סי' נ"ב ובטו"א לר"ה סוף פ"ב

ע"ב במשנה מצות חליצה בא הוא ויבמתו לב"ד והן משיאין לו עצה הוגנת לו כו', ע' בת' שיבת ציון סי' צ"ח

שם והיא אומרת מאן יבמי כו' והוא אומר לא חפצתי לקחתה ע' בת' הרשב"א סי' אלף קס"ט ושם ח"ד סי' ל"ו ובמיוחסות סי' קכ"ג

שם וירקה בפניו רוק הנראה לדיינים, ע' חוט המשולש חלק התשובות להגרא"י סי' י"ד

שם הא קמ"ל מצוה הכי ואי אפיך לית לן בה, ע' העמק שאלה לשאילתות פ' תצא סי' קנ"ד אות ד'

שם רבא אמר אפסוקי מילתא היא כו'. ומשמע דכה"נ גרסת רש"י ותוס' אבל עה"ג הביא נמי מאן דגרסי אסוקי מילתא ע"ש, וכן גריס נמי בשאגת אריה סי' ז'

שם אמר רבא אכלה תומא ורקתה אכלה גרגישתא זרקתה לא עשתה ולא כלום כו'. בס' התרומה סי' קל"ג מסתפק לאמר דכמ"כ גם דברים אחרים הגורמים רוק כמו רימונים נמי פסלי ע"ש

רש"י ד"ה משרטט. וקיי"ל שלש תיבות של מקרא כותבין בלא שירטוט ד' אין כותבין כו'. ע' תוס' גיטין ד"ו ע"ב ד"ה א"ר יצחק ובמפרשי הרמב"ם אהא דסתר א"ע במש"כ ספ"ד מה' יבום ממש"כ ספ"ז מה' ס"ת ובס' המכריע דפוס לובלין דף ט"ו ע"ב

דף ק"ז ע"א במשנה בש"א אין ממאנין אלא ארוסות ובה"א ארוסות ונשואות כו', ע' בת' הרשב"א סי' תת"ג ובסי' אלף קפ"א ובס' תשובת שמואל קונטרס קדושי קטן ובס' חזקה רבה חאה"ע סי' ג'

שם מ"ט דב"ש לפי שאין תנאי בנישואין כו', בזה הארכתי למאד בקונטרס מיוחד

שם נכנסה לחופה ולא נבעלה מאי איכא למימר לפי שאין תנאי בחופה, ע' אבני מלואים סי' ל"ח סקי"ג.