אור הישר (נשים א) מה

רש"י ד"ה ואמר רב הונא. דאמרי אינשי הראשון תנאה הו"ל בקידושין ולא נתקיים ומותרת היתה לשני כו'. ע' בת' חוט המשולש בחלק התשובות של הגאון ר' חיים זצ"ל סי' י"ג

דף צ"ו ע"א תוד"ה ודילמא וי"ל דלא מסתבר ליה למימר דפליגי בדרב המנונא משום דאמר בסוטה י"ח ע"ב דלית הלכה כוותיה ע"כ. ע"ש תוד"ה אמרי במערבא ובת' כנסת יחזקאל סי' ס"ז

ע"ב אזל ר' אלעזר אמר לשמעתא בי מדרשא ולא אמרה משמיה דר' יוחנן שמע ר' יוחנן איקפד כו', ע' מה שהאריך בזה בהקדמת פנים מאירות ח"א ובמש"כ בס' אהבת ציון להגאון בעל נוב"י דרוש ט'

תוד"ה נשא ומצוה נמי איכא להשיא אשה לבנו קטן כדאמר בהנשרפין כו' ע"כ, וקשה הלא שם מוקמינן דזהו רק סמוך לפרקן אבל לא קטן וכן פירש"י בסנהדרין ק"ד סוף ע"א וע' ברמב"ם פכ"א הכ"ה מא"ב, וע"ע בת' הרשב"א סי' תת"ג ושם בחלק רביעי סי' ר"ז שכ' באריכות דביאת זנות נמי הוי ואיסור גמור הוא וקרוב הדבר שיבוא לאיסור דאורייתא ובשו"ע אה"ע סי' א' ס"ג קבע להלכה דהיא ביאת זנות וע"ש בביאור הגר"א סק"ו ובס' תשובת שמואל קונטרס קדושי קטן ובס' חזקה רבה חאה"ע סי' ה'

דף צ"ז ע"א במשנה נושאין על האנוסה ועל המפותה כו', ע' בס' חזקה רבה חאה"ע סי' ש"ה

שם נושא אדם אנוסת אביו ומפותה אביו אנוסת בגו ומפותת בנו. ע' בת' הריב"ש סי' ו'

שם מה"מ דת"ר בכולן נאמר שכיבה וכאן נאמר קיחה לומר רך דרך ליקוחין אסרה תורה ע' אבני מלואים סי' מ"ד סק"ד

תוד"ה וכל דהוה מצי למיפרך מברייתא דקתני דמותר כו', ע' העמק שאלה לשאילתות פ' אחרי ר"ס צ"ה

תוד"ה עריות. ואור"י דסברא היא כיון דכתיב שאר בקרא וע"י הנישואין באה השארות, ע' בת' הגרע"א ע"א סי' קכ"א ובמש"כ בחדושי ריש מכילתין בתוד"ה בתו

ע"ב אח הוא וברי הוא אחתיה אנא דהאי דדרינא אכתפאי משכחת לה בעכו"ם הבא על בתו. הנה במדרש ריש משלי מבואר דזו היתה אחת מן החידות ששאלה מלכת שבא משלמה המלך. ושם הלשון בדרך זה אשה אומרת לבנה אביך אבי זקנך בעלי אתה בני ואני אחותך אמר לה ודאי בנותיו של לוט היו

שם בני יודן אמתא אשתחרור שרא להו רב אחא בר יעקב למנסב נשי דהדדי כו' ע' תוס' סנהדרין נ"ח ע"א ובראב"ן סי' ל"ו

רש"י ד"ה דאע"ג. דמידע ידעי דייבום מן האב היא ונכרי אין לו אב ודוקא לעלמא אבל לדידהו מודי רב אחא דאפילו כרת דאשת אח איכא כיון דלידתו בקדושה הרי כאן אחוה מן האם כו', ע' בחידושי עולת שמואל לכתובות דף י"א ע"א

דף צ"ח ע"א אמר רבא הא דאמור רבנן אין אב למצרי כו' אפקורי אפקריה רחמנא לזרעיה דכתיב בשר חמורים בשרם כו', ע' תבואת שור סי' ט"ז ס"ק ל"ג ובס' חזקה רבה חי"ד סי' ק"י

רש"י ד"ה נשא אחותו מן האם. דילמא אתי למנסב אחותו שנולדה אחריו כו'. ע' ש"ך יו"ד סי' רס"ט סק"ו ובנוב"י קמא חאה"ע ס"ס כ"ג

תוד"ה על עסקי נינוה וי"ל שזה היה אותו יום וחשיב הכל נבואה אחת. ע' בת' מקום שמואל קונטרס שער התירוצים

ע"ב תוד"ה קלש תימא דמ"מ מאי משני אכתי איכא כרת דלא מיעטה הכתוב אלא משריפה כו'. ע' נוב"י קמא חאה"ע סי' כ"ו ובת' הגרע"א סי' קכ"א

דף צ"ט ע"א מאי קמ"ל כולה ר"מ היא ועבדא מטלטלי ומטלטלי משתעבדי לכתובה כו', ע' בת' הרשב"א ח"ד סי' קי"ח ובת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' צ"ט וסי' רכ"ד ושם סי' רס"ו וסי' תתקס"ו ובת' הרא"ש כלל ע"ט סי' י"ב ובשערי תשובות למהר"ם ב"ב שער שני סי' ע"ב

רש"י ד"ה וכתב לו כל נכסיו ומת הרי אמו תובעת כתובתה מן הנכסים ע"כ. הנה רש"י לא ביאר אם כתב בתורת מתנת שכ"מ או במתנת בריא, וע' בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' צ"ט

תוד"ה כתב. אבל מיתמי אפילו ר"מ מודה דלא משתעבדי כו' ע' בת' הגרע"א סי' קנ"ג

תוד"ה ספק אמדינן בירושלמי זאת אומרת מותר לאדם לישא אשת בן אחיו פי' אע"פ שיכול לבא לידי בטול מצות יבמין אם ימות ותפול לפני האחין אפ"ה מותר ע"כ. הנה בבבלי גיטין פ"ג ע"א קאמר על כגון זה גורם לעקור דבר מה"ת, וע' עמק יהושע סי' ב'

ע"ב כ במשנה ומוכרין את התרומה והדמים שלהם. ע' בחדושי הריטב"א ובשעה"מ פ"ט מה' מעשר ובס' שערי ישר שער ה' פ"ז

שם ת"ר עשרה אין חולקין להם תרומה בבית הגרנות ואלו הן חש"ו כו' וכולן משגרין להם לבתיהם כו', ע' קצוה"ח סי' רמ"ג סק"ד ובס' חזקה רבה חי"ד סי' קנ"ח

וד"ה ואין מוציאין. ואר"י דאין זה קושיא דשאני הכא אם יבא אליהו ויאמר שהוא כהן כו'. ע' בת' שיבת ציון סי' פ"ו ובברכי יוסף חא"ח סי' ל"ב סק"ד.