אור הישר (נשים א) מג

נהגו העם בסנדל כו', וכ"ה הגרסא במנחות ל"ב ע"א אבל אין כן הגרסא בראב"ן סי' יו"ד וע' בת' מהרי"ק סי' נ"ד וסי' קע"א

שם והתנן חלצה במנעל חליצתה כשרה דיעבד אין לכתחילה לא כו', ע' שערי תשובות למהר"ם ב"ר ברוך שער שני סי' צ"ג

שם והאי דידן אע"ג דאית ביה חומרתא קטרינן ביה מיתנא כו', ע' תרומת הדשן סי' רצ"ו

רש"י ד"ה גר דן את חבירו דיני נפשות כו', ע' נובי"ת חי"ד סי' קפ"ב ובהעמק שאלה לשאילתות פ' בראשית סי' ב' אות ז'

רש"י ד"ה בישראל משמע שיהא ישראל מכל צדדין. ע' לענין חליצה ובס' התרומה סי' קל"ג

רש"י ד"ה אי הכי. ועד כאן לא מיבעיא ליה אלא דקרעתיה לעילאי ושלפתיה לתתאי אבל שלפינהו לתרווייהו שפיר דמי, ע' בס' אור גדול סי' מ"ם

רש"י ד"ה מרופט. דכיון דרכיך כו' אבל סנדל שהוא קשה כו', ע' העמק שאלה ל לשאילתות פ' מצורע סי' פ"ח אות י"ב

תוד"ה וה"ה. תימה תיקשה ליה סיפא דקתני בסנדל שיש בו עקב כשר משמע הא לכתחילה לא כו' ע' העמק שאלה ל לשאילתות פ' בהעלותך סי' קכ"ד אות י"א

תוד"ה ואע"ג. כיצד היא עושה מתירתו בימין ותופסתו בשמאל ושומטת עקב בימין וגוררתו בשמאל כו'. ע' נובי"ק חאה"ע סי' צ"ד

ע"ב והא תניא בין שנתכוין הוא ולא נתכוונה היא בין שנתכוונה היא ולא נתכוין הוא חליצתה פסולה עד שיתכוונו שניהם כאחד, ע' בתוס' לקמן ק"ד ריש ע"ב ובגיטין כ"ב ע"ב ובחולין י"ב ע"ב ובס' התרומה סי' קי"ח ובמש"כ בחידושי לחולין שם

שם סנדל התפור בפשתן אין חולצין בו שנאמר ואנעלך תחש כו', בראב"ן סי' קט"ז מסיק עלה ודוקא סנדל דלאו אורחיה למיתפר בכיתן דלא בטל למיהוי כוליה עור אבל מנעל דאורחיה למיתפר בכיתן בטל כל הפשתן והוי כאילו כוליה עור והפשתן כמאן דליתיה וכ"כ נמי בשערי תשובות למהר"ם ב"ר ברוך שער שני סי' צ"ג

שם דאי לא תימא הכי קשיא יוה"כ איוה"כ דתניא לא יטייל אדם בקורדקיסין בתוך ביתו אבל מטייל הוא באנפילין בתוך ביתו כו', ע' העמק שאלה לשאילתות פ' ברכה סי' קס"ח אות ב'

רש"י ד"ה התפור בפשתן. ל"א התפור בפשתן שתפרן במשיחה כעין שלנו ע"כ, הנה מלשון זה משמע דשיטת רש"י הוא דחוט התפירה לא מיבטל ולהכי אין חולצין בו, וע' חוט המשולש בחלק התשובות של הגר"ח ז"ל סי' כ"ה

תוד"ה ואנעלך תחש מכאן אור"ת שצריך שיהיה מנעל מעור בהמה טהורה ואין נראה כו', ע' נוב"י תנינא חאה"ע סי' קנ"ב קנ"ג ובח"ס חא"ח סי' ל"ט ובמש"כ בחידושי לערכין ד"כ ע"ב

דף ק"ג ע"א קב הקיטע מני ר"מ היא כו' באנפיליא של בגד אתאן לרבנן בנן כו', ע' נובי"ת האה"ע סי' קנ"ב

שם האי מאן דחליץ צריך למדחסיה לכרעיה כו', ע' נוב"י קמא חאה"ע סי' צ"ד

שם מעל ולא מעל דמעל ע' בת' הגרע"א סי' צ"ח

תוד"ה בין עומד. וא"ת ומהיכא ס"ד לפסול יושב וי"ל משום דאמר לקמן דהויא כגמר דין ע' נובי"ק חאה"ע סי' צ"ד

בא"ד ומיהו עיכובא ליכא מדלא כתיב ויעמוד ויאמר כו' ע' בת' חו"י סי' כ"ב

תוד"ה והא קא. ואדרבה היא שדלתו בדברים להכריעו להביאו עליה כדי להתיש כחו להציל ישראל כו', ע' בת' מהרי"ק סי' קס"ז ובס' אור גדול סי' א' דף י"ד ע"ב

ע"ב בשעה שבא נחש על חוה הטיל בה זוהמא ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתן כו', ע' דורש לציון סוף דרוש ב'

שם סנדל של עץ כו' במחופה עור ודברי הכל. פי' דכיון דמחופה עור מיהדק הוא ולא משתמיט כמש"כ הרשב"א בתשובה סי' תר"ז

שם איסור מטומאה לא גמרינן. ע' ראבי"ה סי' ר"ו וע"ע תוס' חולין ס"ד ע"א ד"ה שאם ריקמה ובמה שהארכתי בחידושי שם, שוב י"ל ס' חזקה רבה ומצאתי שם בחא"ח סי' נ"ז שהאריך בזה

שם אמר רבא הלכתא אחד סנדל המוסגר ואחד סנדל שמוחלט ואחד סנדל של ע"ז לא תחלוץ ואם חלצה חליצתה כשרה, ע' עמק יהושע סי' ו'

, רש"י ד"ה מאי לאו מוחלטת ואפ"ה אמרת שדי מעוטא בתר רובא כו' ע' העמק שאלה לשאילתות פ' מצורע סי' פ"ח אות ט"ז

רש"י ד"ה חליצתה כשרה. ואי משום איסור הנאה חליצה לאו הנאה היא דמצות לאו ליהנות ניתנו ע' בר"ן נדרים ט"ו סוף ע"ב ובחדושי הרשב"א לסוכה ל"א ע"ב ובאבני מילואים סי' כ"ח סק"ס

, תוד"ה ת"ל שקולים הם ויבואו שניהם, ע' תוס' ב"ק ד"מ ע"ב ד"ה ויש, זבחים ד"ד ע"ב