אור הישר (נשים א) מב

ע"ב רבי דתניא לא תסגיר עבד אל אדוניו כו' לכשאקחך הרי עצמך קנוי לך מעכשיו ע' בתוס' בסוגיין לעיל ע"א ד"ה קנויה לך מעכשיו ובקידושין ס"ג ריש ע"א ובאבני מלואים סי' ל"ה סוף סקי"ג ובעונג יו"ט סי' ל"ח

שם דתניא האומר לאשה הרי את מקודשת לי לאחר שאתגייר כו', ע' מל"מ פ"ד ה"ז מה' אישות ובאבני מלואים ר"ס מ"ג

שם יתר על כן אראב"י אפילו אם אמר פירות ערוגה זו תלושים יהיו תרומה על פירות ערוגה מחוברים כו', ע' בת' הרא"ש כלל ק"ב סי' יוד

שם טעמא דעד אחד משום דמילתא דעבידא לאיגלויי לא משקר וה"נ לא משקר א"ד טעמא דעד אחד משום דאיהי דייקא ומינסבא כו' ע' בת' הרשב"א סי' אלף קפ"ט וסי' אלף רנ"ב ובת' ושב הכהן סי' כ"ו

שם כי תבעי לך למישרי יבמה לעלמא מ"ט דעד אחד משום דמילתא דעבידא לאיגלויי לא משקר ה"נ לא משקר א"ד טעמא דעד אחר משום דאיהי דייקא ומינסבא והא לא דייקא ומינסבא דמיסנא הוא דסניא לה ע' נובי"ק חאה"ע סי' מ"ב

תוד"ה אלא לאו בסה"ד. דשרי לתרום בע"ש שלא מן המוקף כדי שלא יצטרך לטרוח ולתרום בשבת דכל זה עונג שבת. עמש"כ עה"ג וע"ע תוס' ב"מ ל"ח ע"א ד"ה שמא ובס' חזקה רבה חי"ד סי' קפ"ג

תור"ה עד אחד ולהכי יש לסמוך אדיוקא זוטא כי הכא כו' א"ד עיקר טעמא דעד אחד משום דדייקא והואיל וכן בעינן דיוקא רבה כו' ע' בת' חמדת שלמה חאה"ע סי' ל"ג

תוד"ה מאי חזית. אע"ג דתרי ותרי ספיקא דרבנן ואיכא לאוקמא בחזקת איסור ליבם אור"י היכא דיבם אומר ברי כו', ע' בת' הגרע"א סי' ק"ל ובס' חזקה רבה חא"ח סי' מ"א

תוד"ה כי תיבעי. שלא האמינוה רבנן אלא במיתת בעלה לאפוקה מחזקת איסור אשת איש ע"י דיוק שלה משום עגונה אבל לאפוקה מחזקת איסור ליבם לא רצו להאמינה כו'. ע' בס' חזקה רבה חי"ד סי' קצ"ד

דף צ"ד ע"א אין האיש נאמן לאמר מת אחי שאייבם את אשתו ולא מתה אשתי שאשא את אחותה כו' ע' אור שמח פי"ב הי"ב מה' גרושין

שם בשלמא גבי אשה משום עיגונא אקילו בה רבנן אלא גבי איש מאי איכא למימר, ע' בת' הריב"ש סי' קפ"א ובנובי"ק חאה"ע סי' כ"ז

שם רבא אמר עד אחד נאמן ביבמה לאיסור כרת התרת לאיסור לאו לא כש"כ, ע' נובי"ת חאה"ע סי' קמ"ו ובת' באר יצחק שם סי' ה' וע"ע ח"ס אה"ע ח"א סי' צ"ו

שם ואלא איהי מ"ט לא מהימנא דכיון דסניא ליה לא דייקא ומינסבא ע' בס' חזקה רבה חי"ד סי' ל"ה

שם ואשה גרושה מאישה אפילו לא נתגרשה אלא מאישה פסולה לכהונה והיינו ריח הגט דפוסל בכהונה. ע' בת' הריב"ש סי' שמ"ח

תוד"ה כי תיבעי. שגדולה שנאת השונאת מאהבת האוהבת כו', ע' במעשה בצלצל על ת', ריקאנטי סי' ר"מ. ע"ב אלא נישואין מי איכא למימר תנאה הו"ל בנישואין, עי' נובי"ק חאה"ע סי' נ"ו

שם אי ר"ע ליתני נמי חמותו דהא שמעינן ליה לר"ע דאמר חמותו לאחר מיתה לאו בשריפה כו', ע' בת' הגרע"א סי' קכ"א ובס' אור גדול סוף סי' ט"ו ובתוספות רע"ק לעיל פ"א מ"א אות ד'

שם בשלמא לאביי דאמר משמעות דורשין איכא בינייהו כו' אלא לרבא דאמר חמותו לאחר מיתה א"ב כו', ע' נובי"ת חאה"ע סי' קמ"ח

שם לא דמי אשתו דבמזיד אסירא מדאורייתא בשוגג גזרו בה רבנן אחות אשה דבמזיד לא אסירא מדאורייתא בשוגג לא גזרו בה רבנן, ע' אבני מלואים סי' ל"א סקי"ב

תוד"ה ואע"ג. אבל בעד אחד על מיתת אשתו אין יכול לישא אחותה כו'. ע' חוט המשולש בחלק התשובות של הגר"ח סי' י"ג

תוד"ה מאיסורא מי מיעטה רחמנא. כלומר מלאו וכרת לא מיעטה אלא משריפה, ע' ח"ס אה"ע ח"א סי' ל"ח

דף צ"ה ע"א מ"ט דר' יהודא דכתיב באש ישרפו אותו ואתהן וכי כל הבית כולו בשריפה כו', ע' נוב"י תנינא חאה"ע סי' קמ"ח

שם ההוא דעבד איסורא בחמתיה אתייה ר"י נגדיה א"ל אי לאו דאמר שמואל אין הלכה כר' יהודא אסירתא עלך איסורא דעלם. ע' בס' עצי ארזים סי' אה"ע ח"א סי' מ"ם

שם שומרת יבם שזינתה אסורה ליבמה, ע' בת' הרשב"א סי' אלף ר"ב

תוד"ה אילימא. ותימה לרבינו יצחק דמנלן כשאומר איני רוצה להשקותה דשוב אין יכול להשקותה ואר"י כו', ע' משך חכמה לפ' תצא בפסוק והיה אם לא תמצא חן ובאור שמח פכ"ד הכ"ה מה' אישות ובאבני מלואים ר"ס י"א

ע"ב וממאי דכי אמר שמואל הלכה כר' יוסי אדר"י נפחא קאמר דילמא אדר' אמי קאמר כו', ע' בת' הגרע"א ס"ס ר"ו.