אור הישר (נשים א) לז

תוד"ה ירושה. דהכא קאי ר' יוחנן כר' יוסי דירושה ראשונה ושנייה יש להם כו', ע' בראב"ד וכ"מ ספ"א דתרומות

בא"ד והשיב ר"י דלמעשרות ודאי לא קדשה הארץ לעתיד אבל קדושת ירושלים והבית קדשה שקדושת מחיצות קיימא כל שעה כו', וכ"כ התוס' בזבחים ס"א ע"א ושם ע"ג ע"א סד"ה ר"מ אומר, וע' בדו"ח להגרע"א מערכה ט'

תוד"ה דלא נישקול. משמע בהדיא דשאובין דרבנן בעי רבייה. ע' בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' קצ"ג ובת' הריב"ש סי' קכ"ה

תוד"ה תנן ולא אסרינן ליה לכתחילה מספק נשים המסוללות זב"ז כו'. ע' נובי"ת חאה"ע סי' א'

דף פ"ג ע"א אמרי בי רב משמיה דרב הלכה כר' יוסי באנדרוגינוס ובהרכבה ושמואל אמר בקושי ובקידוש כו', ע' בת' חות יאיר סי' צ"ד ובס' המפריע דפוס לובלין דף מ"ח

תוד"ה ר' יוסי אומר. אם בזריעת תבואה דהוי כלאים דאורייתא התיר א"כ הא דאמר בהקומץ זוטא כו', ע' בס' עולת שמואל ה"א סי' ע"ו

ע"ב ור' יהודא אמר לך חזר על בניו מאין הם, כה"ג לעיל ע"ה ריש ע"ב וע' חוט המשולש בחלק התשובות של הגר"ח ז"ל סי' י"א

שם אנדרוגינוס חייבין עליו משני מקומות כו' ע' מה שהאריך בזה הכ"מ פ"ז הט"ז מה' תרומות

תוד"ה אין אדם אוסר דשא"ש. ומטעם זה מפרש ר"ת דנקט בהגוזל נתייאש הימנה ולא גדרה כו', ע' בת' הגרע"א סי' קס"ה

דף פ"ד ע"א במשנה שנייה לזה ולזה אסורה לזה ולזה אין לה ז כתובה כו', ע' בת' הרא"ש כלל נ"ג סי' ה'

תוד"ה והא כוליה פרקין. דבחללה נמי איכא עשה דקדושים יהיו. ע' משה"ק בהגהות הב"ח ומה שתירץ בת' אחיעזר סי' ד'

ע"ב לא הוזהרו כשרות להנשא לפסולין כו', ע' אבני מלואים סי' ז' סק ג

שם לא יקחו לא יקחו מלמד שהאשה מוזהרת ע"י האיש. ע' דורש לציון דרוש ב' ובמעין החכמה דף נ"ז ע"א

שם כל היכא דהוא מוזהר היא מוזהרת כו', ע' בגליון הש"ס ובטו"א לחגיגה שם ובתוס' ב"מ ד"ל ע"ב ד"ה הא אין עשה ובשעה"מ ספי"ז מאיסורי ביאה ובח"ס אה"ע ח"א סי' ק"נ ובת' מהרש"ם ח"ב סי' רי"ד ובנובי"ת חאה"ע ס"ס כ"ג ובמנחת חינוך מצוה א' ובס' חזקה רבה חאה"ע סי' י"ג

שם והא מהכא נפקא כו' איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם השוה הכתוב כו', ע"ל ד"ה ע"א רש"י ד"ה שאין ובב"ק ל"ב ע"א ושם תוד"ה איהו ובתשב"ץ ח"א ר"ס ג' ובסמ"ג ל"ת צ"ז ובמעין החכמה דף י"א ע"ב

שם אי מההיא ה"א לאו השוה בכל אבל לאו שאינו שוה בכל לא כו'. ע' נובי"ק חאה"ע סי' ע' ושם כ"ת חא"ח סי' קי"ח

דף פ"ה ע"א והרי טומאה דלאו שאין שוה בכל כו' לא דגמרינן מלא יקחו כו', ע' שאגת אריה סי' פ"ב

שם א"ד קיחה איצטריכא ליה ליגמר מטומאה קמ"ל, ע' דורש לציון דרוש ט'

שם בעא מיניה ר"א מר' יוחנן אלמנה לכה"ג גרושה וחלוצה לכהן הדיוט יש להן מזונות או אין להן מזונות כו'. ע' בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' רל"ב ובהגה"ה שם ובת' הרשב"א סי' תרצ"ב ובראב"ן סי' קט"ו

, שם שניות מדברי סופרים אין לה כתובה כו' וכופין אותו להוציא. ע' בת' הריב"ש סי' שמ"ח

ע"ב רבי אומר הללו דברי תורה וד"ת אין צריכין חיזוק והללו דברי סופרים וד"ס צריכין חיזוק. ע' בעתים לבינה על ס' העתים סי' צ"א ובת' חו"י סי' מ"ו

שם מאי איכא בין רבי לרשב"א א"ר חסדא ממזרת ונתינה לישראל איכא בינייהו כו'. ע' בת' באר יצחק חא"ח סי' כ"ג

שם אלא אמר מד בר רב אשי סוטה ודאי איכא בינייהו, ע' תוס' קידושין ס"ח ע"א ד"ה הכל מודים ובת' שיבת ציון סי' ע"ה

תוד"ה מתיא בסה"ד, ועוד לא מרגלא ליה משום דאיכא השתא תרי לאוי, ע' אבני מלואים סי' י"א סק"ב

דף פ"ו ע"א כי את מעשר ב"י אשר ירימו לה' תרומה מה תרומה אסירה לזרים אף מעשר ראשון אסור לזרים כו'. ע' העמק שאלה לשאילתות פ' קרח סי' קל"ב אות ט'

שם והתניא ואכלתם אותו בכל מקום אתם וביתכם לימד על נשואה בת ישראל שנותנת רשות לתרום ע' תרומת הדשן סי' קפ"ח

רש"י ד"ה מה תרומה טובלת שכל זמן שלא הופרשה חייבין מיתה על אכילתו של טבל דהא מיתה כתיב ביה ע' בס' מבית מאיר ח"ג סי' נ"א

תוד"ה מה תרומה ופי' ריב"ן משום דדרשינן בפ' הנשרפין ולא יחללו את קדשי ב"י אשר ירימו בעתידים לתרום הכתוב מדבר ויליף חילול חילול מתרומה ע' מה שהאריך בזה בת' מהרי"ט ח"א סי' כ"א.