אור הישר (נשים א) לו

ולהכי לקי על אכילתו לדעתיה דרב. ולפ"ז לא פגע ולא נגע ספק דבסוגיין לכל ספיקא דאורייתא דספיקם לא עתיד להתברר לעולם. דרק בספק אמתי וקבוע כזה הלכה תורה בספרים לקולא משא"כ בספק דהכא דבשעת הבירור נהפך לודאי מראשיתו שפיר י"ל עכ"פ לרב דבו החמירה תורה גם בזמן הספק לב"י לחשבו להתראת ספק

כן לא אדע איך להרכיב הא דבסוגין עם דעת הרמב"ם, דהכא כל הנידון הוא אליבא דמ"ד התוס ל"ט התראה והרמב"ם פסק בפט"ז ה"ד מה' סנהדרין דהת"ס שמיה התראה ועוד דהרמב"ם ף בספ"ט מטומאת מת שהקיל בספיקא מן התורה שם גופה כתב דדבר שחייבין על זדונו כרת ספיקו אסור מן התורה וע"ש בכ"מ, והשתא הכא דאיירי באיסור חלב דזדונו כרת. בזה גם הרמב"ם מודה דספיקו אסור מה"ת ולהכי לקי עלה וע"ע בת' חמדת שלמה חאה"ע סי' י"ג ובס' חזקה רבה חאה"ע סי' קנ"ו ובס' שערי ישר ש שער הספקות

תוד"ה אילונית לשמואל ניחא כיון דימי קטנות נמשכים עד י"ח א"כ אין כאן נערות כו', ע' נובי"ק חאה"ע סי' ו' ושם מ"ת סי' מ"ג

תוד"ה והא תניא. והיינו אפילו גמרו דאינו יוצא מתורת נפל כו' ואסור לטלטלו, ע' בת' הגרע"א סי' צ"ח

ע"ב אלא הא דעבד רבה תוספאה עובדא באשה שהלך בעלה למדה"י ואישתהי עד תריסר ירחי שתא ואכשריה כו', ע' בת' פנים מאירות ח"ג סי' מ"ה וע"ע בת' הריב"ש סי' תמ"ו ובת' מהרי"ק סי' ק"ג

שם קתני סריס דומיא דאילונית מה אילונית בידי שמים אף סריס ביד"ש וסתמא כר"ע, ע' בת' הרמב"ם דפוס ירושלים סי' קנ"ג

תוד"ה כיון ואור"י דמשמע ליה לגמרא דפליג בתרתי כו', ע' חוט המשולש בחלק התשובות להגרא"י ז"ל סי' כ"ט

תוד"ה כי פליגי.. לא שיצטרך סימן אחד בהדי האי אלא בהאי לחודיה חשוב סריס כו', וע' ח"ס אה"ע ח"ב סי' ב'

דף פ"א ע"א במשנה אנדרוגינוס נושא אבל לא נישא. ע' בת' הרשב"א ח"ד סי' רצ"ד ובנב"י מ"ת חאה"ע סי' א'

שם ואין מאכילה בזמן חזה ושוק ואפילו בתרומה דרבנן דילמא אתי לאוכלה בתרומה דאורייתא. ע' ח"ס חא"ח סי' קי"ט

שם א"ל ר' יוחנן לר"ל מי סברת תרומה בזה"ז דרבנן א"ל אין כו' ע' בת' רבינו בצלאל אשכנזי סי' א' ובדו"ח להגרע"א מערכה ט' וע"ע באור זרוע ח"א סי' רי"ג

שם א"ל אין שאני שונה עיגול בעיגולים עולה א"ל והלא אני שונה חתיכה בחתיכות עולה כו', ע' תוספתא תרומות ספ"ח וירושלמי ערלה פ"ב ה"א ובמפרשים שם

תוד"ה מאי היא. וא"ת לר"ל כיון דתרומה בזה"ז דרבנן אלמא בטלה קדושת הארץ א"כ כה"כ נמי דרבנן כו'. נובי"ת חי"ד סי' מ"ג

בא"ד וי"ל דכלאי הכרם חדא דרבנן כו' אבל עיגול תרתי דרבנן. כה"ג מח קי התוס'. במגילה י"ט ע"ב ד"ה ור' יהודא וע' מה שהאריך בזה בת' באר יצחק חי"ד סי' כ"ו

ע"ב תוד"ה כולן ידלקו. וא"ת ומ"ש דלא פליג הכא וכן אכל הני דמס' ערלה כו', ע' ברמב"ן ור"ן וריטב"א לע"ז מ"ט ובבעה"מ מלחמות וראב"ד פ"ב דפסחים ובר"ש ותוי"ט ערלה פ"ג מ"ו ובשעה"מ פ"ז הי"ב מה' ע"ז

תוד"ה ור' יהודא. פי' בקונטרס משום דקסבר מב"מ לא בטל ואין נראה דדוקא בדבר המתערב אית ליה לר' יהודא דמב"מ ל"ב כו', וכ"כ התוס' במנחות כ"ב ע"ב ד"ה ור' יהודא, וע' נובי"ת ח"ד ס"ס נ"ג ובס' חזקה רבה חי"ד סי' פ"ז ובחוט המשולש בחלק התשובות של הגרא"י סי' ל""ו

דף פ"ב ע"א ואנא דאמרי כר' יוסי דתניא בסדר עולם אשר ירשו אבותיך כו', ע' אור זרוע ח"א סי' רי"ג

כל בדאורייתא ל"ש איסור לאו ול"ש איסור כרת, ע' ראבי"ה סי' קע"ג וע"ע לקמן קייט ע"א ובמש"כ בחידושי שם וע"ע מל"מ פ"א הי"ז מה' יו"ט ובנובייק חא"ח סי' כ"א ובתורת האדם להרמב"ן בסוף הענין מי שמתו מוטל לפניו

רש"י ד"ה והא רבה הוא דאמר בפ' בתרא כל בדאורייתא ל"ש איסור לאו ל"ש איסור כרת כו', ע' תרומת הדשן סי. ר"נ ובמהרי"ק ס"ס ע"ב ובתשב"ץ ח"א סי' א'

תוד"ה בטומאת משקין. וקסבר רב שישי בריה דרב אידי דרבנן ל"פ אדר' יהודא דאמר מב"מ לא בטיל אלא בדרבנן כו', ע' ח"ס חי"ד סי' פ"ה

תוד"ה משום. למאי דקטעי רב אשי קשה עיגול בעיגולים אמאי עולה דאפילו בדרבנן שמעינן דדשיל"מ לא בטל כו'. ע' בת' באר יצחק חי"ד סי' יוד

תוד"ה שתי קופות. דליכא למימר כולי האי אוקי חולין אחזקייהו כו'. ע' בת' עין יצחק חא"ח ס"ס א' וסי' י"ט ובס' חזקה רבה חי"ד סי' מ"ו

ע"ב רש"י דיה שלישית אין להם. כלומר לא בעי למהדר ומירתא דירושה עומדת היא כו', ע' בת' הרשב"א ח"ד סי' קפ"ז ובס' התרומה ה' ארץ ישראל.