אור הישר (נשים א) לד

שם פצוע בכולן דך בכולן כרות בכולן בין שנפצע הגיד בין שנפצעו ביצים בין שנפצעו חוטי ביצים כו', ע' ח"ס אה"ע ח"א סי' כ'

שם ההוא עובדא דהוה בפומבדיתא איסתתים גובתא דשכבת זרע ואפיק במקום קטנים סבר רב ביבי בר אביי לאכשורי כו, הנה האי לאכשורי אי קאי על האיש להתירו לבא בקהל או על בניו דלא נימא צא וחזור על בניו מאין הם כדלעיל ע' בת' הרא"ש כלל ל"ג סי' ד'

תוד"ה ניקב. ונראה דנקב מפולש בעינן דאין לאמר אפילו לא ניקב אלא עד חלל הגיד כו'. ע' בית שמואל סי' ה' סק"ט ובת' באר יצחק חאה"ע סי' ד'

דף ע"ו ע"א ת"ר ניקב פסול מפני שהוא שותת נסתם כשר מפני שהוא מוליד וזהו פסול שחוזר להכשרו זהו למעוטי מאי למעוטי קרום שעלה מחמת מכה בריאה דאינו קרום, ע' נובי"ק חאה"ע סי' ו'

שם וה"מ קטן אבל גדול איקפולי מיקפל, ע' שאילתות פ' תצא סי' קנ"ב ובהע"ש אות ט"ז

שם א"ל רב ששת תניתוה פצוע דכא ישראל מותר בנתינה ואס"ד בקדושתיה קאי אקרי כאן לא תתחתן בם כו', מכאן הוא המקור דאיסור נתינה לבא בקהל הוא מהאי קרא כדפירש"י לעיל מ"ט ע"א ובר"פ הלוקין. וע' ברש"י ר"פ עשרה יוחסין ור"פ אלו נערות ובתוס' שם וברמב"ם ומג"מ ספי"ב מא"ב

שם בהיותן נכרי לית להו חתנות נתגיירו אית להו חתנות. ע' תוס' מגילה י"ד סוף ע"ב ובטו"א שם ובמשך חכמה לפ' ואתחנן בפסוק לא תתחתן ובמש"כ בחידושי לזבחים קט"ז ע"ב וע"ע באבני מלואים סי' ד' סק"א

תוד"ה ממולאי. ויש לפרש שהוא שם מקום כדאמרינן בב"ר ר"מ אזיל לממלא כו', ע' בת' חות יאיר סי' קנ"ב

תוד"ה שלא ראה קרי מימיו ונתעברה מביאה ראשונה שמיעכה באצבעה כו', ע' בחידושי שער התירוצים לעיל ל"ד ובמש"כ בחידושי שם

ע"ב ה"ק שאול אי מפרץ אתי אי מזרח אתי כו' ע' בת' רבינו אברהם בן הרמב"ם ז"ל סי' כ"ג

שם א"ל אבנר תנינא עמוני ולא עמונית מואבי ולא מואבית. והנה במאי דקאמר תנינא כוונתו על משנתנו דקתני עמוני ומואבי אסורין אבל נקבותיהם מותרות מיד. אולם הלכה זו כבר נשנית בבית דינו של שמואל הרמתי כדאמר איהו גופיה לקמן ע"ז ע"א אמנם איך שיהיה אם קבלה קדומה היא או משנתנו היא זו, בלתי מדוקדק לשון הש"ס לעיל ס"ט ע"א ובקידושין ע"ה ע"א דקאמר דאמר מר עמוני ולא עמונית מואבי ולא מואבית, ורש"י בחולין ס"ב ע"ב לא נקט הקבלה ולא מקור משנתנו, רק ז"ל עמוני ולא עמונית הלכה רווחת בישראל דכתיב על דבר אשר לא קדמו אתכם ואין דרכה של אשה לקדם ע"ש, ואף דטעם זה אמר אבנר כדאמר בסוגיין אבל כבר נדחה באמרם אליו היה להם לקדם אנשים לקראת אנשים ונשים לקראת נשים אישתיק וצ"ע וע' בת' מקום שמואל ס"ס ע"א

שם אלא מעתה ממזר ולא ממזרת ממזר כתיב מום זה ע' שאילתות פ' תצא ושם בהע"ש אות ד'

תוד"ה מנימין. וכבר עלה סנחרב ובלבל כל העולם כו', ע' תוס' ר"י חסיד לברכות כ"ח ע"א ובר"ש ידים פ"ד מ"ד ובס' יראים סי' ר"ג ובגבורת ארי ליומא נ"ד ע"א במלואים

דף ע"ז ע"א כך מקובלני מבית דינו של שמואל הרמתי עמוני ולא עמונית מואבי ולא מואבית ע' בת' חות יאיר סי' קצ"ב אות נ"ד

רש"י ד"ה דהא שמואל ובית דינו קיים ומילתא דעבידא לגלויי הוא ולא משקר בה. ע' נובי"ק חאה"ע סי' כ"ח

תוד"ה אם קודם. אר"ת דהיינו דוקא היכא דהוא עצמו נוגע בדבר כגון יתרא שהיה צריך לאותה הוראה שהרי בת ישי נשא כו', ע' נובי"ק חאה"ע סי' כ"ז ושם במ"ת חי"ד סי' ל'

תוד"ה מכהן גדול. אבל קשה דמחזיר גרושתו ויבמה לשוק נילף שיפסלו בביאתן כו', ע' אבני מלואים סי' ו' סק"ג

תוד"ה ר' יוחנן הא איכא למימר לר"י בת גר עמוני שנשא בת ישראל יוכיח שאיסורו שוה בכל ובתו כשרה, ע' בס' חזקה רבה חאה"ע ס"ס רנ"ז ובת' דבר אברהם ס"ס כ"ו

ע"ב ת"ר בנים ולא בנות דברי ר"ש כו' א"ר יוחנן אי לאו דא"ר יהודא הכתוב תלאן בלידה לא מצא ידיו ורגליו בביהמ"ד כו', ע' דורש לציון דרוש י"ג

תודה מחלל. ותירץ דשמא חללה הבאה מחייבי עשה ליכא לאו אלא עשה לכהן הבא עליה, ע' מל"מ פי"ז הט"ו מאיסורי ביאה

דף ע"ח ע"א דילמא דאי עבר ונסיב דאי לא כתב קרא ויל"ד קצת הלא לעיל דיי ע"א אמרינן דאפילו התנא לא איירי במציאות של דאי עבר ונסיב. וגם בעבירה אחרת נמי לא קתני מציאות של דאי עבר כמו בפסחים ק"ה ע"א. וגם על מילתא דלא שכיחא לא קתני דאי, כדאמרינן במנחות ס"פ התכלת, ואיך עלה על דעת המקשן דבתורה הכתובה מהשי"ת יהיה כתוב קרא על מציאות עבירה דאי עבר ונסיב וצ"ע כעת

שם דאי לאיסורא כתב דאי להיתירא לא כתב, ע' בת' שיבת ציון סי' פ"ח

שם נכרית מעוברת שנתגיירה בנה א"צ טבילה,